Author: Radu Parizescu

רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 18.02.2018

ראשת ממשלת רומניה, ויוריקה דנצילה, נפגשה עם תמר סמאש, שגרירת ישראל בבוקרשט, ביום שישי 16 בפברואר. החשיבות הסמלית של 2018 עבור היחסים בין שתי המדינות הודגשה: מדינת ישראל חוגגת 70 שנה להיווסדה, 70 שנה של יחסים דיפלומטיים ממושכים בין רומניה לישראל, ורומניה חוגגת את מאה השנים לאיחוד כל השטחים שהיו מאוכלסים לרוב בתושבים רומניים, למדינה לאומית.

שתי הפקידות הזכירו את קשרי הידידות הדו-צדדיים והדגישו את הרמה המצויינת של שיתוף פעולה בין רומניה לישראל. ראשת ממשלת רומניה העריכה כי העמקת היחסים עם ישראל היא באה בראש סדר העדיפויות של רומניה.

הושם דגש על גיוון שיתוף הפעולה הכלכלי גם בתחומים אחרים, יחד עם חידוש הדיאלוג הפוליטי ברמה הממשלתית. כמו כן, צויינה האפשרות לערוך הסכם שותפות בין רומניה לישראל בתחום הטכנולוגיות החדשות, תוך התמקדות בתחומי האנרגיה, החקלאות בת-קיימא, האבטחה הקיברנטית והחידושים ביזמות בתחומי ההיי-טק.

יש עניין הולך וגדל משני הצדדים להשקעות בתחום הרפואי, בהרחבת שיתוף הפעולה בתחום תעשיית התרופות והקמת מרכזים אזוריים לטיפול ע”י רדיו-טרפיה. תחום התיירות, ובמיוחד תיירות הספא, הודגש כמעניין מאוד בעיני המשקיעים הישראליים. גם שיתוף הפעולה בתחום ההגנה נחשב כחשוב מאוד, עם פוטנציאל ניכר להגדלה.

ראשת הממשלה דנצילה ציינה שכבר 10 שנים רומניה מחוייבת מתמדת על מאבק באנטישמיות, הכרה בעבר וגינוי הכחשת השואה. רומניה מעוניינת להמשיך את שיתוף פעולה עם ישראל בתחום החינוך לשואה, וכן בהשלמת הפרויקט לפתיחת מוזיאון לאומי להיסטוריה של העם היהודי והשואה ברומניה.

בית הנבחרים של הפרלמנט הרומני אימץ פה אחד את הצעת החוק לבניית אנדרטה מוקדשת לגיבורים היהודים שנתנו את חייהם לרומניה במלחמת העולם הראשונה. האנדרטה תיוצב בבוקרשט ובנייתה וחנוכתה תְּבַצַּעְנָה על ידי משרד הביטחון הלאומי, 18 חודשים לאחר כניסתו לתוקף של החוק.

חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, נציג הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, אמר: “חוק זה הוא סמל לתיקונים מוסריים עבור אנשים שהקריבו את עצמם לרומניה, חברי הקהילות היהודיות דאז. בשנת 2018 חלפו 80 שנה מאז אימוץ החוקים האנטי-יהודיים הראשונים ברומניה. על ידי אימוץ הצעת החוק השנה, אנחנו עושים צדק. עם כל הטוב והרע בהיסטוריה, היהודים הרומניים תמיד אהבו את מדינתם והיו נאמנים לה “.

למרות שלרוב רובם לא היתה אזרחות, במלחמת העולם הראשונה נלחמו יהודי רומניה בחזית המלחמה עם פטריוטיות, כמו במסעות הקודמים. הם טיפלו בחולים, תרמו פריטים לחזית, גייסו כספים לצבא הרומני ועבור צלב האדום וסבלו עם כל האוכלוסייה בתנאי הכיבוש והמקלט, עם בעיות ומגפות, הוסיף סילביו וקסלר.

המרכז הקהילתי היהודי בבוקרשט (JCC) מארח מ16 בפברואר 2018 את התערוכה “ירושלים של זהב” של הצייר סורין אדם. רגשותיו המיוחדות של האמן כלפי ישראל, תולדותיה, עמה ונופיה באים לידי ביטוי בתערוכת ה- JCC. סורין אדם נולד במשפחה של אספני אמנות וסיים את לימודיו באקדמיה לאמנות, בין היתר, עם מורים כמו הציירים הרומנים הידועים ואסילה גריגור, טראייאן בראדייאן, קונסטטין פיליוצא.

אחת התימות שבהן סורין אדם התמקד בשנים האחרונות היא “עולם הים התיכון”. הצייר יצר יצירות אמנות במרוקו, במצרים, בישראל, ביוון, ובטורקיה. התערוכה “נסיעה על כן הציור”, בחתימתו של אדם, התארחה במכון לתרבות רומנית בתל אביב, בין 18 באוקטובר ל -23 בנובמבר 2017 וזכתה להצלחה רבה בעולם האמנות הישראלי.

רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 11.02.2018

שר החוץ, תיאודור מלשקאנו, אמר כי בכוונתו להתייעץ עם השותפים האמריקנים על ההצעה להעביר את שגרירות רומניה מתל אביב לירושלים, כדי לקבל החלטה מושכלת בעניין. לדבריו, “יש עניינים שקשורים לפונקציונליות, לתפקוד טוב יותר של השגרירויות שכיום נמצאות בתל אביב ופקידיהן חייבים כל יום להגיע לירושלים”.

מלשקאנו אמר שרומניה מכבדת את החלטות האו”ם, שיש צורך להתחיל שוב את הדיאלוג הישיר בין הישראלים לפלסטינים, מבוסס על רעיון קיום של שתי מדינות. הוא הוסיף שעל מנת לקחת החלטה מושכלת בעניין, רומניה חייבת לקבל את כל הנתונים.

יש יתרונות רבים בהעברת משרד דיפלומטי במדינה שיש לנו יחסים קרובים מאוד עמה, אמר השר. ראש הדיפלומטיה הרומנית גם הסביר את ההחלטה של ארצנו להימנע מלהצביע על החלטת העצרת הכללית של האו”ם בעניין ירושלים: “ההחלטה להימנע מלהצביע נקבעה לאור העובדה שאנחנו רוצים שרומניה תמלא תפקיד של מתווך. לא רצינו באופן רשמי לקחת צד, אלא להציג את עצמנו כמדינה בעלת רצון ופתיחות רבה בלסייע למצוא פתרון לסכסוך הזה “.

יושב ראש הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, ד”ר אאורל ויינר, קיבל את התואר “אזרח כבוד של בוקרשט” ביום רביעי 7 בפברואר, בטקס חגיגי בארמון המלכותי לשעבר, כיום מוזיאון האמנות הלאומי של רומניה. המועצה הכללית של עיריית בוקרשט ניתנה את התואר ונמסר על ידי ראשת העיר, גבריאלה פייריה, כאות הוקרה להגנה על הערכים הרוחניים המסורתיים היהודיים-נוצריים ולמאבק באנטישמיות.

מה מסמל התואר הזה עבור מר ויינר ועבור הקהילה היהודית ברומניה?- שאלתי את שר התרבות גורגה איבאשקו:

Ivaşcu: אני חושב שזה אות ראוי היטב עבור האישיות המכובדת לא רק בקהילה היהודית אלא גם ברומניה כולה. מפני שבמסירותו למען השלום, הפנייה אל החיים של “ביחד”, ללא קשר לדת, הוא מייצג ומסמל נורמליות, שלדעתי צריכה לאפיין את הרוח הרומנית כולה כפי שהוא בעצמו אמר. אני חושב שהרגעים האלה רגעים היסטוריים, ואני מברך את עיריית בוקרשט, ראשת העיר על כך שהיא הביאה את אות ה כבוד הזה לאישיות חשובה כזאת.

בירכתי על מר ויינר ושאלתי אותו מה מסמל עבורו ההכרה הזאת:

תודה. זה נהדר, שמחה גדולה, כבוד, סיפוק מלא שהחיים שלי לא עברו לשווא, ובמיוחד שהפעילות שלי לאורך הזמן קיבלה הכרה ע”י בוקרשט. בעיניי הייתי אזרח, תושב כאן, בבוקרשט, אזרח בן 75, אבל מעכשיו אזרח כבוד של העיר. זה דבר יוצא דופן, וזה משמח אותי ואת הקהילה שאני מייצג. מלבד זאת, היית נוכח ושמעת את המלים שנאמרו, מילים בעלות חשיבות על יהודי רומניה. זה לא אירוע אישי עבורי, כך אני חושב; אני הייתי רק נושא דגל. האירוע חשוב והאפיון המאוד חיובי הזה עבור כל הקהילה והנוכחות שלנו כאן, והמעורבות בחיים הכלכליים, הפוליטיים, התרבותיים והחברתיים בעבר, כמו גם עכשיו. אנחנו מעטים, אבל אנחנו מתעסקים בעניינים שלנו. (…) תודה רדיו רומניה הבינלאומי על זה שאף פעם לא שוכחים אותי ואתם נוכחים, לא רק עכשיו, אלא באירועים רבים מאורגנים ע”י הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה.

המכון הרומני לתרבות בתל-אביב, יחד עם קרן תרבות סיגט ובית הוצאה לאור Humanitas Fiction, ישיק ביום חמישי 15 בפברואר 2018 במטה המכון הרומני לתרבות בתל אביב את התרגום לרומנית של הספר “שלוש קומות” בחתימתו של הסופר הישראלי המפורסם אשכול נבו, שפורסם בבית הוצאה לאור Humanitas Fiction בשנת 2017. הנחיית האירוע תיעשה בשתי שפות רומנית ועברית ע”י פנינה זילברמן. המשתתפים יֵהָנוּ מנוכחות יוצאת דופן של הסופר עצמו.

הרומן “שלוש קומות” בוחן את תהומות היחסים האנושיים, מאהבה לבגידה, מחשדנות להתקרבות, ממסירות נפש להתמכרות. אשכול נבו התוודה שהרעיון שממנו החל ברומן הגיע מה”נפילה “של אלבר קאמי מצד אחד, ומצד שני משירו המפורסם של פיל קולינס “In the Air Tonight”. אשכול נבו נולד בירושלים ב-1971. למד קופירייטינג במכללת תרצה גרנות ופסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. כיום בבעלותו בית הספר הפרטי הגדול בארץ לכתיבה יצירתית והוא נחשב למנטור של דור סופרים עתידי. יצירתו הבכורה היתה כרך סיפורים בשנת 2001, ולאחר מכן פירסם חמישה רומנים, כולם רבי מכר בארץ, ושניים מהם, “משאלה אחת ימינה” ו”שלוש קומות” הפכו למחזות. הספרים יצאו לאור בתרגום בבתי הוצאה לאור מפורסמים, ביותר מ-10 מדינות, וזכו בפרסים בארץ ובחו”ל.

כמעט 293,000 תיירים מישראל ביקרו ברומניה בשנה שעברה, על פי המכון הלאומי לסטטיסטיקה בבוקרשט (INS). רוב התיירים ב 2017 היו מגרמניה (מעל 324,000), ובמקום השלישי איטליה עם מעל 241,000. במקומות הבאים, תיירים מצרפת, ארה”ב, בריטניה, הונגריה, ספרד ופולין, עם מעל 100,000 תיירים מכל מדינה. המספר הכולל של תיירים זרים שנכנסו לרומניה בשנת 2017 היה כמעט 2,750,000 איש.

מהתיירים הישראליים, רובם, כמעט 238,000 ביקרו בבוקרשט או בירות מחוזים אחרות, כמעט 39,000 שהו בערי נופש בהרים, מעל 3000 בערי ספא, כמעט 2400 נפשו בחוף הים השחור וכ 420 דלתא של הדנובה. למעלה מ -10,000 תיירים ישראלים ביקרו ביישובים אחרים ובשבילי תיירות שונים מהאלה שנזכרו לעיל. משך השהייה הממוצעת ב 2017 היה 2.3 ימים עבור התיירים הרומניים ו 1.9 ימים עבור התיירים הזרים, על פי המכון הלאומי לסטטיסטיקה.

רומניה השתתפה ב6 ו7 בפברואר עם ביתן תצוגה לאומי, “VISIT ROMANIA”, מאורגן ע”י משרד התיירות, באירוע הבינלאומי השנתי לתיירות בתל אביב, IMTM 2018.

ב -6 בפברואר, בתערוכה בת”א , משרד התיירות הרומני אירגן הרצאה בשם “רומניה – גלה את גן הקרפטים”. 25 חברות מרומיה, מועצות אזוריות ועמותות קידום נכחו בביתן התצוגה של רומניה, פרוס על שטח של כ 100 מטרים רבועים. אומנים עממיים, כמו למשל דניאל לעש, קַדָּר ופלורין קראמאריוק, אמן בעץ, היו סמלים אותנטיים בדוכן. מטרת ההרצאה הייתה להציג את הפוטנציאל התיירותי של רומניה ולהגדיל את מספר האנשים שמעוניינים בחבילות נופש קלאסיות אבל גם מוצרי תיירות נוספים, כגון טיולי הרפתקאות, בלנאותרפיה, תיירות רפואית או תרבותית. רומניה זכתה לתשומת לב רבה בשנים האחרונות בשל היעדים התיירותיים השונים והמגוונים, כגון טרנסילבניה, בוקובינה, באנאת, בוקרשט, הדלתא של הדנובה וחוף הים השחור.

בין המציגים מרומניה היתה גם עיריית טימישווארה, שתהיה בירת תרבות אירופאית בשנת 2021.

הבמאי הרומני המפורסם ראדו גבריה קיבל הוקרה שנה לאחר מותו במרכז הקהילתי היהודי בבוקרשט, JCC. העלאת האישיות של הבמאי הושלמה בעזרתם של עמיתים לעבודה קרובים, אישים ובני משפחה. ראדו גבריה (1937-2017) ביים כמעט 30 סרטים, כתב תסריטים של 10 סרטים וביים מחזות גם כן. האירוע ב JCC כלל הקרנת הסרט האחרון של הבמאי, “הקיסרית האדומה – החיים וההרפתקאות של אנה פאוקר” (2016). הדרמטורג ואיש הקולנוע ראדו פ. אלכסנדרו דיבר עם רדיו רומניה הבינלאומי על האישיות ועל יצירותיו של ראדו גבריה המנוח:

בהחלט זה יחזיק מעמד ויהיה מוערך במשך דורות רבים. לדבר על אישיות כה מורכבת כמו זו של ראדו גבריה — מאוד קשה לעשות זאת, לדחוס בכמה מילים את הדגולה שלו. הזיכרונות שלי רצות לפני הרבה מאוד שנים כאשר הוא התחיל את הקריירה שלו, אך הדברים שאני חושב שמגדירים אותו הם: כישרון, מאבק לכפות את עצמו, לעשות משהו כדי שהכשרון הזה יופיע בסרטים. לא מכיר את תוכנית השידורים שלכם ואני מניח שהמאזינים לא לא מכירים ולא מתארים לעצמם אפילו מה זה להילחם עם הצנזורה דאז. שני הסרטים שלו – סרט הבכורה “קטן מדי למלחמה כה גדולה” וגם הסרט השני “מעבר לחול”, היו מלחמות נואשות עם הצנזורה. ראדו גברה הרגיש את צורך להישאר נאמן למתנה שקיבל מאלוהים, הכישרון הזה לגמרי, לגמרי יוצא דופן. הוא עזב את הרומניה, הצליח לעבוד בגרמניה, ולשים את חתימתו על כמה סרטים מעולים, היתה לו קריירה מוצלחת בגרמניה. בנוסף, דבר אחר שאפיין אותו – הנדיבות העצומה ואהבת הזולת, עבור האנשים סביבו ללא קשר למוצא אתני, ללא קשר לדת, ללא קשר לאלוהים. ראדו גבריאה היה ונשאר בעבודתו, דוגמה לנדיבות ולרוח האצילה ביותר, מה שמכונה “אקומניות”.

מר ראדו פ אלכסנדרו, היית אומר שראדו גבריה דרך תרומתו לחוק החדש של הקולנוע בישר את הגל החדש של הקולנוע הרומני אחרי המהפכה…

ראדו גבריה היה בין הרומנים הראשונים שחזרו למולדת יחד עם נפילת המשטר הקומוניסטי, הורם בראש צמרת הקולנוע, נתן את חוק הקולנוע, אשר, עם שינויים קטנים, הוא למעשה המסגרת החקיקתית שעליה באה ההיסטוריה המרשימה והמבריקה הזאת של סרטי רומניה אחרי שנת 90. קולנוע ששוחזר. שנכתב מחדש על ידי החוק של ראדו גבריה. זוהי מציאותו וזכותו ואנחנו צריכים לא לשכוח ולא למזער.

בית הכנסת במצודה, שנבנה בין השנים 1862-1865, יעבור שיפוץ, הודיע יושבת ראש קהילת יהודי טימישוארה, לוציאנה פרידמן. נחתמו החוזים לקראת השלב הראשון של שיפוץ בית הכנסת. בית הכנסת ב- Cetate (במצודה) הוא אחד המונומנטים הארכיטקטוניים המרשימים ביותר בטימישוארה. הוא נבנה בין 1862-1865, על פי התוכניות של האדריכל הווינאי איגנאץ שומאן (Ignaz Schumann).

חנוכת בית הכנסת היתה בשנת 1865, אך בית התפילה נחנך פעם נוספת בשנת 1872 בנוכחות הקיסר פרנץ יוזף. לבית הכנסת יש סגנון אקלקטי עם קישוטים מאוריים. בית הכנסת חולל עם צמצום מספר היהודים, מכ -12,000 לפני מלחמת העולם השנייה, לכ -600 איש היום. מאז 2005 הבניין פתוח לציבור הרחב על ידי אירוח אירועים אמנותיים, קונצרטים ותערוכות, הקרנות סרטים ותיאטרון.