Author: Radu Parizescu

רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 04.02.2018

בבוקרשט פורסם הגיליון השני של מגזין ההיסטוריה היהודית

ברומניה, כתב עת שנתי של המרכז לחקר תולדות יהדות רומניה, בחסות הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה.

יושב ראש הפדרציה, אאורל ווינר המליץ על חקירה אמיתית על

חיי חברי הקהילה היהודית.

חִקְרוּ את היסטוריית היהודים כולל הכול.

לא רק סבל השואה, עבודת כפייה או מה שהתרחש בזמן הגירוש. נראה את החיים האוטנטיים של יהדות רומניה דאז.”

הוא ציין שאיכות המגזין מאוד גבוהה והעובדה שפירסום הגיליון בא בקנה אחד עם יובל 40 שנה של המרכז לחקר תולדות יהדות רומניה. דרך כתב עת זה, היסטורית יהודי רומניה, מוכרת או פחות מוכרת מתגלה לעולם הוסיף דר ווינר.

הוא דיבר גם על רעיון אירגון כנס מיוחד מוקדש לארבעת העשורים של קיום המרכז לחקר תולדות יהדות רומניה בשנת היובל מאה לאיחוד המדינת, כנס שיתרכז על חיי היהודים הרומניים בזמן מאה השנים שעברו מאז איחוד המחוזים ההיסטוריים שאוכלסו ברובם בתושבים אתניים רומנים.

בבוקרשט, ב29 בינואר נפתחה תערוכה בשם “מעבר לתפקיד: תערוכה על דיפלומטים מוכרים כחסידי אומות העולם” שאורגנה על ידי שגרירות מדינת ישראל, משרד החוץ הרומני והספרייה הלאומית של רומניה, מארחת האירוע. האירוע בסימן יום הזיכרון הבינלאומי לשואה ו70 שנה ליחסים דיפלומטיים בין רומניה וישראל, שיצויינו ב11 ביוני 2018. .

מטרת התערוכה היא הצגת דיפלומטים שקיבלו את אות הכבוד “חסידי אומות העולם” (תואר מוענק ע”י מוסד יד ושם לגיבורים לא יהודיים כסימן הוקרה עבור פעילותם להצלת יהודים מידי הנאצים, תוך סיכון חייהם). בין 36 הדיפלומטים שקיבלו את אות הכבוד הזה נמנים גם הרומנים קונסטנטין קרטדגה ופלוריאן מנוליו. בתערוכה מוצגים מסמכים על יחסי רומניה-ישראל מאוספי הספרייה הלאומית של רומניה. ניתן לבקר את התערוכה עד 8 בפברואר.

מטרת התערוכה היא הצגת דיפלומטים שקיבלו את אות הכבוד “חסידי אומות העולם” (תואר מוענק ע”י מוסד יד ושם לגיבורים לא יהודיים כסימן הוקרה עבור פעילותם להצלת יהודים מידי הנאצים, תוך סיכון חייהם). בין 36 הדיפלומטים שקיבלו את אות הכבוד הזה נמנים גם הרומנים קונסטנטין קרטדגה ופלוריאן מנוליו. בתערוכה מוצגים מסמכים על יחסי רומניה-ישראל מאוספי הספרייה הלאומית של רומניה. ניתן לבקר את התערוכה עד 8 בפברואר.

רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 28.01.2018

מוזיאון אסטרא בסיביו (מרכז רומניה) פתח את התערוכה “עדי ראייה וקורבנות, יאשי, 1941” ב -27 בינואר בבית האמנויות בעיר. התערוכה מאורגנת לציון יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה ע”י מכון אלי ויזל לחקר השואה ברומניה יחד עם מוזיאון אסטרא. התערוכה מתייחסת לפוגרום ביאשי (צפון מזרח רומניה) שהתרחש בקיץ 1941 ובו נהרגו יהודים רבים.

30 הדימויים החזותיים מתארים תמונות והצהרות הניצולים. עד 15 במרץ תושבי סיביו יוכלו לגלות בתערוכה חפצים אישיים השייכים לקורנות השואה. חלק מהחפצים התגלו בבור הקבורה המשותף ביער וולטורי, שבמחוז יאשי, לאחר חפירות ארכיאולוגיות שיוזמו ופוקחו ע”י מכון “אלי וויזל”. אורח בתערוכה, מזכיר המדינה מטעם משרד התרבות, פאול קוטארלעץ אמר:

“רוצה להביע את תודתי לקהילה היהודית ברומניה, ש23 שנים לפני 1941 הוכיחה השתתפות וסולידריות בהתגשמות החלום הרומני הגדול ביותר, איחוד המדינה של רומניה ב1918. שנהיה כולנו יותר טובים בשנת יובל המאה למדינה, שנסתכל לאחור אל ההיסטוריה בהגינות ובאובייקטיביות, ושנזכור וננציח את כול האלה שנרצחו ב1941 בכבוד.”

רומניה ממשיכה להילחם באנטישמיות, גזענות, שנאת זרים וכל תופעה של אפלייה מכל סוג שהוא, אמר נשיא רומניה קלאוס יוהאניס ב27 בינואר, במסר מיועד ליום הבינלאומי להנצחת קורבנות השואה. “תפילותינו ומחשבותינו העמוקות ביותר נתונות לקורבנות השואה”, כתב יוהאניס בטוויטר.

גם משרד החוץ הרומני ציין את יום הזיכרון הבין-לאומי להנצחת קורבנות השואה מכל העולם והביע הזדהות עם ניצולי האירועים הטראגיים של מלחמת העולם השנייה.

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה הוא יום השתקפות על ההשלכות הטרגיות של תופעת הקִיצוֹנִיּוּת על ערכי הסולידריות האנושית, על הדמוקרטיה וכיבוד זכויות וחירויות היסוד. משרד החוץ תומך במאמצים לחנך את הדור הצעיר ברוח זכויות האדם וחירויות היסוד, כך שהצעירים יבינו את ההשלכות של אפלייה, אנטישמיות וגזעניות, נמסר בהודעה הפומבית. משרד החוץ אישר כי קידום הגיוון, כיבוד האחר ושוויון ההזדמנויות, הם עקרונות חיוניים להתפתחות חברה דמוקרטית.

משרד החוץ הביע שוב את נחישותו לתרום דרך דיפלומטיה לחיזוק הכֵּלִים המוסדיים והחוקיים שמסוגלים למנוע ולהאניש את תופעות האנטישמיות, הגזענות, שנאת הזרים וחוסר הסובלנות.

טבח זילבה מינואר 1941, שבו 89 יהודים נהרגו על ידי הלגיונרים, ופוגרום בוקרשט הונצחו ביום ראשון ביער זילבה, ליד בוקרשט. יו”ר הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, אאורל ויינר, דיבר על אירועי חודש ינואר 1941, וציין כי פוגרום בוקרשט מונצח בפעם הראשונה בדיוק במקום שזה קרה, ביער זילבה: “לפני 77 שנה, במקום הזה התרחשו אירועי דמים באכזריות שלא תתואר. 90 יהודים שנלקחו מאיזורים שונים של בוקרשט הובאו לכאן, ביער זילבה וירו בהם באופן אכזרי ובאדישות מוחלטת. זוהי חובתינו לעולם לא לשכוח את הפשעים המחרידים האלה כשאנשים תמימים לגמרי נרצחו רק בגלל היותם יהודים” אמר ויינר.

אאורל ויינר הדגיש כי על אף שקיימות תיזות אחרות, בבוקרשט היה פוגרום ב1941:. “זה היה פוגרום בבוקרשט – יש המון עדויות היסטוריות שחנויות נפרצו, נלקחו אנשים מהרחוב ועברו עינויים. הפוגרום בבוקרשט הוא דף כואב, מכוער בהיסטורית בוקרשט, של העם הרומני ובמיוחד עבור יהודי רומניה”.

בכניסה ליער זילאבה נחשף לוח זיכרון לזכרם של 89 היהודים שנרצחו בידי צוות הלגיונרים ב -22 בינואר 1941. במקום ייבנה אנדרטת זיכרון. לאחר ההנצחה על אירועי 1941 ביער זילאבה, אורגן בזילאבה כנס ובו דיון פומבי בשם “האלימות האנטישמית במרד 1941: טבח זילאבה ופוגרום בוקרשט”.

קורבנות הפוגרום, אשר התרחש בין 21 ל 23 בינואר 1941, הונצחו ביום שני גם ליד האנדרטה שהוקמה בכיכר על שם הרב הראשי דר אלכסנדר שפרן, ליד בית הכנסת הגדול בבוקרשט. יו”ר הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה אאורל ויינר, ציין כי מתוך 125 הקורבנות, 89 נורו ונהרגו ביער זילבה, והשאר נרצחו באזורים שונים של בוקרשט. “חובתינו היא לזכור מה שקרה (…) הייתי אומר שהימים האלה היו ימים של טרגדיה נוראית ברחובות היהודיים בבוקרשט וברומניה כולה. באופן ספציפי, כנופיות לגיונריות ניצלו את זמן המרד הלִגִיוֹנֶרי נגד משטרו של אנטונסקו והתחילו את ההתקפות נגד היהודים (…) לקחו אנשים והובילו אותם לא רחוק מכאן, בקליה קלאראשי (Calea Calarasi), למשכן התנועה הלִגִיוֹנֶרית ואחרי זה למקומות שונים בבוקרשט, שם הם עברו עינויים ונרצחו, כמו לדוגמא בבית המטבחיים בוקרשט”.

“עבורנו, הזיכרון והכרת תודה הם שני ערכי יסוד”, אמר ויינר. הוא הזכיר את הצורך ללמוד מן האירועים האלה בזמן הפוגרום.

בין 22 ל 28 בינואר, המכון הרומני לתרבות בשיתוף פעולה עם צנטרופה מארח מבחר של 15 עבודות מתערוכת התצלומים “עדי ראייה יהודיים למאה שנה רומנית — תצלומים וסיפורים מראיונות צנטרופה”.

האירוע יתקיים בסימן היום הבינלאומי לזכר קורבנות השואה, והפתיחה מתוכננת ל -15 בפברואר 2018, בשעה 17:00. התערוכה מבוססת על מחקר שהחל ברומניה, בעיר ארד (Arad) בשנת -1999, על ידי אדוארד סרוטה (Edward Serotta), צלם, סופר ומפיק סרטים, מנכ”ל סנטרופה. בעקבות הסרט התיעודי הופיע רעיון פרויקט שימור הזיכרונות והתצלומים של הקהילות היהודיות במרכז ובמזרח אירופה בתמיכת אמצעים דיגיטליים.

התערוכה ” עדי ראייה יהודיים למאה שנה רומנית “, המתבססת על תצלומים משפחתיים של יהודי גיל הזהב ברומניה, שואפת לשחזר את החיים היהודיים כפי שהיה לפני מלחמת העולם השנייה, בזמן המלחמה ולאחריה. כל תמונה מלווה בסיפור קצר, מסופר ע”י המופיעים בתמונות או ע”י בני משפחותיהם.

צנטרפה הינו מכון להיסטוריה יהודית, מיועד לשימור סיפוריהן ותצלומיהן של המשפחות היהודיות ממאה ה -20 במרכז, במזרח אירופה ובבלקן, ומתעסק בהפצת הסיפורים והתצלומים באמצעות סרטים, ספרים ותערוכות. המשרד הראשי בווינה.

נשיא רומניה קלאוס יוהניס קיבל ב19 בינואר משלחת הוועד היהודי אמריקני (American Jewish Committee — AJC), ובראשה דויד הריס, יושב ראש האירגון.

קלאוס יוהניס הודה שוב לוועד היהודי אמריקני עבור הזמנתו לפורום הגלובלי של הארגון, שהתקיים בוושינגטון ביוני 2017, ועל הענקת אות הכבוד “Light Unto the Nations”. יוהניס העריך את הפעילות של הוועד היהודי אמריקני, כולל שיתוף הפעולה הטוב עם הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה. הוא הבטיח כי שלטונות רומניה פתוחים אל הקהילה היהודית, ברוח הסובלנות והגיוון, ועל יסוד מחויבותה האיתנה של רומניה למאבק נגד תופעות קיצוניות, גזענות, אנטישמיות ושנאת זרים, יחד עם התחייבות להנצחת זיכרון קורבנות השואה. יושב ראש הוועד בירך את רומניה על ההישגים בכיוון זה ועודד את השלטונות להמשיך ולפתח את החינוך על השואה.

במהלך הפגישה היו חילופי דעות על היחסים המיוחדים בין רומניה לישראל ויו”ר הוועד העריך את התמיכה המתמשכת של ארצנו לחיזוק הקשר בין האיחוד האירופי לישראל.

במהלך השיחה הוערכו ההתפתחויות בתהליך השלום במזרח התיכון, המצב באיראן, סיכון הזרמים הקיצוניים באירופה ודרכי מאבק נגדם. דוד האריס הודה לרומניה על עמדתה המאוזנת בתהליך השלום במזרח התיכון ועל עמדתה בהצבעה בעצרת הכללית של האו”מ על ירושלים. הנשיא יוהניס אמר כי עמדתה העקבית של רומניה בתיק זה היא שיש לחדש את המאמצים הבינלאומיים להחזיר את האמון ולהתחיל מחדש את הדיאלוג הישיר בין הצדדים.

הדיונים כללו גם עניינים חשובים עבור הקהילה היהודית ברומניה, כגון השבת הרכוש ופרויקט המוזיאון הלאומי להיסטורית יהודי רומניה והשואה ברומניה.

באותו יום שישי, נפגש נשיא בית הנבחרים, ליביו דראניה, עם משלחת של American Jewish Committee (הוועד היהודי אמריקני), שבראשה דוד האריס. שני הפקידים שוחחו על תפקידה הפעיל של רומניה במאבק נגד אפלייה מכל סוג שהוא, שנאת זרים ואנטישמיות. הוזכר הקשר האיתן בין ארצינו לדיאספורה היהודית, וגם המעורבות של רומניה לצד הארגונים היהודיים בפיתוח ויישום פרויקט המוזיאון להיסטורית יהודי רומניה.

המשלחת של הוועד היהודי אמריקני נפגשה עם ראש הממשלה הזמני מיכאי פיפור (Mihai Fifor) ובפגישה שוחחו על היחסים בין רומניה לארה”ב וישראל ועל תפקידה של הוועד היהודי אמריקני בתמיכת הדיאלוג הפוליטי בין רומניה לבין שתי המדינות האלה. “רומניה הייתה ותישאר שותפה אסטרטגית ונאמנה של ארה”ב ובעלת בריתה סולידית בנאט”ו ואנו רוצים לחזק את היחסים עם ישראל” אמר ראש הממשלה הזמני.

נושאי שיחה אחרים היו הפרוייקט להקמת מוזיאון לאומי להיסטורית יהודי רומניה והשואה בבוקרשט, כמו כן הנשיאות העתידית של רומניה במועצת האיחוד האירופי, בסמסטר הראשון של 2019.

גם שר משרד החוץ הרומני תיאודור מלשקאנו (Teodor Meleşcanu) נפגש עם המשלחת של הוועד היהודי אמריקני, ובראשה דויד הריס, יושב ראש האירגון. הפקיד הרומני הדגיש את חשיבותה של הברית האסטרטגית עם ארה”ב והזכיר את שיתוף הפעולה הבילאטרלי בתחומי ההגנה והביטחון.

התוצאות יוצאות דופן של נשיאות רומניה באירגון הבינלאומי להנצחת השואה (International Holocaust Remembrance Alliance) , שהתממשו באימוץ הגדרת העבודה לאנטישמיות וגם המאמצים האחרונים של רומניה במאבק נגד האנטישמיות הוזכרו בפגישה.

המועצה הכללית של עיריית בוקרשט החליטה ב -17 בינואר 2018 להעניק את תואר כבוד של “אזרח כבוד של בוקרשט” ליו”ר הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, ד”ר אאורל ויינר. התואר הוענק “כאות הוקרה להגנה, קידום ותמיכה בערכים הרוחניים של המסורת היהודית-נוצרית והמאבק באנטישמיות, בגזענות, בשנאת זרים ובהכחשת השואה”.

סילביו וקסלר, מייצג הפדרציה של הקהילות היהודית בפרלמנט הרומני, אמר כי הוא משוכנע שהענקת תואר זה היא סמל הערכה לכל הפעילות של אורל ויינר, וגם כן הכרה ואות כבוד עבור כל יהדות רומניה עבור תרומתה המהותית להתפתחות הבירה ושל הארץ כולה.

סילביו וקסלר הודה לפטריארך הכנסייה האורתודוקסית הרומנית דניאל ולמזכיר המדינה לענייני דת, וויקטור אופאסקי על המלצותיהם, כמו כן גם לגבריאלה פיריה, ראשת העיר בוקרשט, על היוזמה ועל ההסברים מדוע יש להעניק לו את אות הכבוד: “המסירות שבה דר אאורל ויינר פעל כל חייו לטובת הקהילה היהודית ברומניה, למען דיאלוג בין-דתי ובין-תרבותי מוערכת ומוכרת הן בארצנו והן ברמה הבינלאומית. אנו מציינים את הטיפול המדהים שלו למען שימור וחיזוק המורשת של יהדות רומניה בכל מימדיה, לא רק מבחינה ארכיטקטונית אלא גם מבחינה תרבותית, קהילתית, זהותית”.

רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 14.01.2018