Author: Radu Parizescu

  • רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 16.12.2018

    רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 16.12.2018

    רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 16.12.2018



  • חיי הקהילה היהודית ברומניה 16.12.2018

    חיי הקהילה היהודית ברומניה 16.12.2018

    חיי הקהילה היהודית ברומניה 16.12.2018



  • תחרות רדיו רומניה הבינלאומי: “גובורה – תיירות ספא ברמה אירופאית”

    תחרות רדיו רומניה הבינלאומי: “גובורה – תיירות ספא ברמה אירופאית”

    חברים יקרים, רדיו רומניה הבינלאומי מזמין אתכם להשתתף בתחרות עם פרסים, “גובורה — תיירות ספא ברמה אירופאית”, מוקדשת לעיירת הנופש גובורה, לתיירות הספא וגם למפגשים הבינלאומיים שיאורחו בעיירה בזמן נשיאותה של רומניה במועצת האיחוד האירופי.



    “באילה גובורה” (Băile Govora) היא אתר ספא בעל אינטרס לאומי ואירופי. פארק הספא בגובורה הוא הגדול ביותר ברומניה ומשתרע על שטח של כ -20 דונם. בו סמטאות באורך כולל של 5—6 ק”מ שתוכנן על ידי אדריכל הנוף אמיל פינארד בשנת 1930 (והוא ייחודי בארכיטקטורה הספציפית שלו של תחילת המאה ה -20).



    תולדות עיירת הספא גובורה קשורות לשמותיהם של שני אישים: יון סי. בראטייאנו (1821-1891), ראש ממשלת רומניה לשעבר והגנרל ניקולאיה פופסקו זוריליאנו, אשר לפני 130 שנה הניחו את היסודות של היישוב שמטרתו היתה טיפול במחלות נשימה וראומטיות, וכן טיפול במחלות העור. לפני למעלה מ -100 שנה,” Govora” היתה, על פי מקורות שונים, המקום עם האוויר הנקי ביותר באירופה. פיתוח אתר הנופש בא גם בעקבות מחקרים רפואיים שבהם תרם גם המהנדס הרומני המפורסם אנגל סליני ((Anghel Saligny.



    אטרקטיביות האיזור הופכת את גובורה למארחת של מפגשים מאורגנים על רקע נשיאותה של רומניה במועצת האיחוד האירופי, בחציון הראשון של 2019. למשל, במחודש מאי 2019 יאורגן בעיירת הנופש הכנס “תיירות הספא — אסטרטגיה ברמת האיחוד האירופי לפיתוח טרנס-לאומי”.



    אנו מזמינים אתכם לעקוב אחרי השידורים של רדיו רומניה הבינלאומי, באתר www.rri.ro , הדפים של פייסבוק, גוגל + ולינקדין לענות בכתב לכמה שאלות. כך תוכלו לזכות. התחרות תימשך עד תאריך 28 בפברואר 2019 תאריך הדואר (28 בפברואר 2019 שעה 24:00 שעת רומניה עבור הסביבה האינטרנטית).



    הפרסים הגדולים הם 2 טיולים (כל אחד עבור בנאדם אחד) של 9 ימים, הכולל 8 לינות ופנסיון מלא, בין 15 ל30 ביוני 2019, בחסות “מלון פלס” (Hotelul Palace) שבעיירת Băile Govora, מחוז וילציה. מלון פלס הינו אתר היסטורי שנבנה בין 1910—1914 בתיכנונו של האדריכל הצרפתי ארנסט דורנו (Ernest Dornaud). עליכם לטפל בעניין ההגעה לרומניה ואם יש צורך גם בעניין קבלת אשרת הכניסה לרומניה. יהיו לנו גם פרסים אחרים — חפצים/מוצרים בד”כ לקידום התרבות. התחרות מאורגנת יחד עם מועצת מחוז וילצה, עיריית גובורה, איגוד האמנים וילצה, Arhiepiscopia Râmnicului, החברה הלאומית של המלח SALROM — סניף וילצה.



    ועכשיו השאלות:


    איפה נמצא פארק הספא הגדול ברומניה? איזה אירוע בינלאומי יאורגן בחודש מאי 2019 בגובורה? באיזה מחוז רומניה נמצא עיירת הספא “Baile Govora”?



    מזמינים אתכם לכתוב לנו מה גרם לכם להשתתף בתחרות ובמיוחד מדוע מאזינים לתוכניות רדיו רומניה הבינלאומי או עוקבים אחרינו בסביבה האינטרנטית. תוכלו למצוא אותנו באותו המיקום:


    Radio România Internaţional, str. G-ral Berthelot nr. 60-64, sector 1, Bucureşti, PO Box 111, cod 010165, fax 00.40.21.319.05.62, e-mail: ebra@rri.ro



    מחכים לתשובותכם עד ל28 בפברואר 2019 תאריך הדואר (28 בפברואר 2019 שעה 24:00 שעת רומניה עבור הסביבה האינטרנטית). כללי התחרות נמצאים באתר רדיו רומניה הבינלאומי ובפייסבוק. בהצלחה!


  • כללי התחרות: “גובורה – תיירות הספא ברמה אירופאית”

    כללי התחרות: “גובורה – תיירות הספא ברמה אירופאית”

    1. המארגן


    רשות השידור הרומנית, שמשכנה בבוקרסט, רח. גנראל ברטלו, מס. 60-64, ח.פ. RO8296093, מארגנת תחרות עם פרסים בכותרת “גובורה — תיירות הספא ברמה אירופאית”, באמצעותה של תחנת רדיו רומניה הבין-לאומי (ררב”ל).


    המארגן שומר לעצמו את הזכות לשנות את הקונספט ואת תבנית התחרות וגם להפסיק אותה בכל רגע שהוא חושב שהדבר הכרחי. המארגן יודיע הציבור את כל השינוים שביצע לפני כניסתם לתוקף, דרך פרסום באתר www.rri.ro, וגם דרך הודעות ברדיו רומניה הבין-לאומי.



    2. תקופת התחרות


    התחרות מתקיימת בין 1 בדצמבר 2018 — 28 בפברואר 2019, תאריך חותמת הדואר (או 28 בפברואר 2019, שעה 24:00, שעתה של רומניה, עבור הסביבה הדיגיטלית), עבור השידורים בכל השפות שררב”ל משדר בהן.



    3. זכויות ותנאי ההשתתפות


    התחרות פונה לכל אחד/אחת שמלאו לו 18 שנים עד התאריך 1 בדצמבר 2018 (כולל). אין זכות להשתתף בתחרות זו לכל השכירים של רשות השידור הרומנית (כולל אלה שיש להם חוזה זמני) או קרובי משפחותיהם עד הדרגה השנייה של קירוב.



    4. הקונספט


    – התחרות מתקיימת בין 1 בדצמבר 2018 — 28 בפברואר 2019, בכל שפות השידור של ררב”ל.


    – כל מאזין או משתמש יכול לזכות רק בפרס אחד.


    – שאלות התחרות ישודרו באופן חוזר במהלך תכניות ררב”ל או יפורסמו באתר של ררב”ל – www.rri.ro – ובעמודים שלו באתרים כמו Facebook, Google+,או LinkedIn.


    – המשתתפים חייבים לענות בכתב לכל השאלות של התחרות. הם יוכלו להשתמש באמצעים שונים כמו: שליחת דוא”ל לכתובות אימייל המצויינות באתר המחלקה שאליה הם שולחים את התשובות, תגובה בעמוד הפייסבוק על ררב”ל, גוגל פלוס או לינקדין, שליחת פקס למספר 0040.21.319.05.62 , או דרך שליחת מכתב בדואר רגיל לכתובת :


    Radio Romania International, str. General Berthelot 60-64, sector 1, Bucuresti, PO Box 111, cod 010165


    אנו מעודדים את המשתתפים לכתוב לנו מה גרם להם להשתתף בתחרות ומדוע מאזינים לשידורי ררב”ל (או עוקבים אחרי השידורים שלנו בסביבה הדיגיטלית).


    – במידה ומשתמש אחד שולח את התשובות שלו כמה פעמים (למשל לכמה מחלקות שונות של רדיו רומניה הבינלאומי), תשובותיו תחשבנה כתגובה אחת.


    – הפרס: מוצרי קידום התרבות הרומנית, של המוזיקה הקלאסית, וקידום תחנת הרדיו הציבורית. לא ניתן לבקש או לקבל תמורה כספית במקום הפרס.



    5.תהליך אישור הזוכים וקבלת הפרסים


    – על המאזין (או ה”משתמש”) שמשתתף בתחרות למסור לררב”ל, דרך מכתב, דוא”ל או תגובה באתרים השונים, את הנתונים האישיים לזיהויו (כתובת הדואר/מגורים שלו, כדי לקבל את הפרס במידה וזכה בו.


    – כדי לזכות בפרס התשובות חייבות להיות נכונות, מלאות ולהגיע בזמן עד תום התחרות.


    – הפרסים יישלחו בדואר בהקדם האפשרי. ההוצאות שקשורות לדיוור יהיו על חשבון ררב”ל, במסגרת הסכום המוקצה למטרה זו מתקציב המדינה,.


    – כאשר מוסרים את הפרסים — לא מותר לסרב לקבל את החבילה שמכילה אותו, אלא רק מסיבות ענייניות ומצויינות בכתב, כדי לא לגרום להוצאות כספיות נוספות לררב”ל.


    סירוב לקבל את הפרס או החזרתו של הפרס בלי הצדקה ברורה, (ומקובלת בכתב על-ידי ררב”ל), תוביל למחיקת שם אותו בן-אדם מהרשימת המשתתפים בתחרות הבאה של ררב”ל. אותם כללים מוטלים גם על אלה שמסרו כתובת מגורים שגויה (אשמתם של המשתתפים).


    – הזוכים מתבקשים ליידע בכתב את ררב”ל על קבלת החבילה ועל התוכן שלה כדי שיהיה אפשר לבדוק שלמות השילוח בדואר.



    6 אחריות


    על ידי הגשת תגובות לתחרות, המשתתפים מסכימים ומתחייבים לעמוד בדרישות ובתנאים שהציב המארגן בכללים הנוכחיים.



    7. הגנה על פרטיות


    על פי החוק, על המארגן לפרסם את שמות הזוכים ואת הפרסים המוענקים להם במסגרת תחרות זו. המארגן גם עומד בהוראות תקנה (EU) 2016/679 על הגנת הפרט ביחס לעיבוד הנתונים האישיים ועל תנועה חופשית של נתונים אלה, מאוחסנים במהלך התחרות. לפיכך, המארגן מתחייב להבטיח את סודיות הנתונים האישיים של המשתתפים בתחרות זו. דרך השתתפות בתחרות ומסירת הנתונים האישיים שלהם, המשתתפים מסכימים כי הנתונים שלהם ייכנסו למאגר הנתונים של הארגון. על פי בקשתם המפורשת בכתב, של המשתתפים, המארגן לא ישתמש עוד בנתוניהם האישיים של המשתתפים לאחר סיום התחרות.



    8. כוח עליון


    לעניין תקנה זו, כוח עליון פירושו כל אירוע שאי אפשר לשלוט בו, לתקן אותו או לחזותו על ידי המארגן ואשר הופעתו הופכת אותו ללא מסוגל למלא את התחייבויותיו לפי התקנה, לרבות, אך לא רק: מלחמות, שריפות, שיטפונות, שביתות וחסימות, רעידות אדמה, אסונות אחרים מכל סוג שהוא. אם מצב של כוח עליון מקשה באופן מלא או חלקי על ניהול התחרות בתנאים הקבועים בתקנה זו, ישוחרר המארגן מאחריות לתקופה של “כוח עליון”.



    9. ליטיגציה (התדיינות)


    סכסוכים פוטנציאליים בין המארגן לבין המשתתפים בתחרות יוסדרו בצורה ידידותית. במידה ומציאת פתרון לסכסוך באופן ידידותי בין הצדדים אינה אפשרית, תידון התביעה בפני בתי המשפט הרומניים המוסמכים לטפל בעניין בבוקרשט.



    10. פרסום התקנה


    כללי התחרות יפורסמו באתר רדיו רומניה הבינלאומי www.rri.ro ובדפי הפייסבוק שלו. הגרסא באנגלית של התקנון היא הגרסא הבסיסית של התקנה.

  • חיי הקהילה היהודית ברומניה 09.12.2018

    חיי הקהילה היהודית ברומניה 09.12.2018

    חיי הקהילה היהודית ברומניה 09.12.2018



  • רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 09.12.2018

    רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 09.12.2018

    רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 09.12.2018



  • רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 02.12.2018

    רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 02.12.2018

    רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 02.12.2018



  • חיי הקהילה היהודית ברומניה 02.12.2018

    חיי הקהילה היהודית ברומניה 02.12.2018

    חיי הקהילה היהודית ברומניה 02.12.2018

  • רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 25.11.2018

    רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 25.11.2018

    רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 25.11.2018



  • חיי הקהילה היהודית ברומניה 25.11.2018

    חיי הקהילה היהודית ברומניה 25.11.2018

    חיי הקהילה היהודית ברומניה 25.11.2018



  • יהודי רומניה לפני שנת 1918 ואחריה

    יהודי רומניה לפני שנת 1918 ואחריה

    במלחמת העולם הראשנונה, כאשר לרומניה היתה אוכלוסיה יהודית של כ230 אלף אנשים, השתתפו 23 אלף מתוכם בקרבות. הנתונים הטטיסטיים מראים את ההשתתפות של האוכלוסייה היהודית במאמץ המלחמה. מכלל הרומנים שקיבלו צו גיוס, 745 אלף איש — כמעט 38 אלפים איבדו את חייהם במלחמה הגדולה והם מהווים 5 אחוזים מכלל המגוייסים. מכלל היהודים שגויסו, נתנו את חייהם במהלך הקרבות 935, כארבעה אחוזים.



    לפי הנתונים, 23 אלף יהודים היו חלק מהצבא הרומני במהלך המלחמה הגדולה, ז”א אחד מתוך 10 יהודים שחיו בממלכת רומניה. מלאת מאה שנים מהאיחוד הגדול של רומניה ב1 בדצמבר 1918 היא הזדמנות להכיר, להיזכר ולהנציח אפיזודות פחות ידועות מההיסטוריה של רומניה, כמו למשל השתתפות כל תושביה ביצירת האיחוד הגדול של המדינה, ללא הבדל דתי או אתני.



    מנהיג בולט של הקהילה היהודית דאז, ד”ר וילהלם פילדרמן, אישיות מכובדת בחיים הפוליטיים שבין שתי מלחמות העולם, שלחם במלחמת העולם הראשונה, וקיבל עיטור באותות “הכתר של רומניה” ו”המעלה הצבאית”, אמר ב- 4 ביוני 1926: “הכרת התודה שלנו כוללת את מאות אלפי הגיבורים שלשו בדמם את האדמה של המאבקים הגדולים והותירו לנו בירושה כנחלת קורבנם מולדת מוגדלת ומלאה. את המחויבות האזרחית, הם, גיבורי המלחמה הגדולה, השלימו במלואה. הם הביאו את הקורבן העליון. הם ויתרו על חייהם. הם כתבו בדמם דף מפואר בהיסטוריה של המדינה. הם פעלו למען תכלית גדולה.”



    לרגל 1 בדצמבר 2018, המוזיאון הלאומי להיסטוריה יפתח תערוכה מורחבת שבאה להבליט את תרומתם של היהודים במלחמת העולם הראשונה. אאורל ויינר, נשיא הפדרציה היהודית ברומניה נתן לנו כמה פרטים:



    ב28 בדצמבר יחד עם המוזיאון הלאומי להיסטוריה מארגנים אירוע גדול שנקרא “יהודי רומניה לפני שנת 1918 ואחריה” . אנחנו רוצים להציג את תרומת היהודים במלחמת העולם הראשונה דרך נתונים סטטיסטיים. תופיע בקרוב עבודה נהדרת של וילהלם פילדרמן שנותנת לנו נתונים מדוייקים, עם שמות, רשימות אותות ועיטורים, שמות של קורבות ושל נעלמים, נכים וכולי. רוצה להגיד שאנו לא מתביישים בכלל עם תרומתם של היהודים ליצירת רומניה הגדולה. קודם כול בניצחון במלחמת העולם הראשונה ואחר כך בכל מה שמהווה שיקום כלכלי, תרבותי, פיתוח בכל המישורים ובכל המובנים של המילה. כל זה בלי לשכוח שב1920 הופיעו תנועות אנטישמיות מאוד אלימות, הנאציזם, הלגיונרים, ועוד זרמים אחרים עם השפעות איומות. אתם יודעים היטב, יש תזה שהשואה לא היתה יכולה להתקיים אלא אם כן היתה אנטישמיות חוזרת ומעודדת, פרי עבודתם של בריונים וכו. אני רק רוצה להזכיר את הדבר הזה, ואנחנו שומרים את זיכרם של היהודים ברומניה, כולל זיכרון השואה. יש לנו מרכז לחקר ההיסטוריה היהודית ברומניה עם ארכיון מעולה ואני ממליץ לכם אם יש לעשות מחקר בנושא זה, אל תהססו לפנות למרכז שלנו.

  • קראיובה, מקום עם היסטוריה טובה מאוד לקהילה היהודית

    קראיובה, מקום עם היסטוריה טובה מאוד לקהילה היהודית

    שגרירת ישראל בבוקרשט, תמר סמאש, אמרה שבקראיובה (עיר בדרום רומניה שבה נפגשה עם השלטונות המקומיים) מצאה מקום עם היסטוריה טובה מאוד עבור הקהילה היהודית ומקווה שיבואו יותר ישראלים להשקיע בחבל דולז, מקום עם פוטנציאל רב לשיתופי פעולה.



    כאן מצאנו מקום עם היסטוריה טובה מאוד עבור הקהילה היהודית. לא היה כך בכל איזורי רומניה. אך כאן היה שקט והיתה מערכת יחסים יציבה, של שיתוף פעולה וידידות בין הקהילה היהודית לבין אנשי המקום, אמרה שגרירת ישראל בפגישה עם נשיא מועצת מחוז דולז – יון פריוטיאסה — והפרפקט, נרקיס פורקארסקו. תמר סמאש עוד אמרה כי רומניה וישראל חגגו השנה יחד 100 שנים של הישג המדינה האוניברסלית הרומנית ו -70 שנה להיווסדה של מדינת ישראל. רומניה היתה המדינה היחידה בגוש הקומוניסטי שהמשיכה לקיים קשרים דיפלומטיים עם ישראל, ואנו מעריכים זאת. יש קהילה יהודית גדולה שבאה מרומניה לישראל, היא גשר בין שתי המדינות ואני מרגישה כמו בבית, אמרה סאמש.



    היא אמרה שהתרשמה לטובה כאשר גילתה כי היהודים שעזבו את רומניה חזרו בהנאה לאחר זמן רב. כשהגעתי לרומניה התרשמתי מאוד שיהודים שעזבו אחרי המלחמה והתקופה הקומוניסטית הגיעו לכאן בהנאה. ולא הבנתי מדוע הם חוזרים. נדמה שהם מרגישים לאחר 70 שנה, אחרי 30 שנה כחלק מהתרבות הרומנית ומרגישים שהם צריכים לחזור לכאן, המקום שבו שנולדו והתחנכו. אני מרגישה שיש גשר בין שתי המדינות. אני מרגישה שהם שייכים לתרבות הרומנית. וזה מעניין מאוד, כי זה קורה רק במקרה של יהודי ברומניה, עוד אמרה שגרירת בישראל.



    נשיא מועצת מחוז דולז, יון פריוטיאסה, אמר כי ניתן למשוך לאזור יותר תיירים מישראל, במיוחד את אלה שמעוניינים במישור התרבות. הוא אמר כי התיירים מישראל מגיעים לקריובה לחופשות סיטי-ברייק. קרבת קראיובה לטארגו זיו (שבה נמצאות עבודותיו המונומנטליות של הפסל הרומני המפורסם ביותר בכל הזמנים, קונסטנטין בראנקושי), יחד עם העובדה שבמוזיאון לאמנות בקראיובה ישנם פסלים של בראנקושי מהווים גורמי משיכה.



    הפרפקט של מחוז דולז, נרקיס פורקראסקו אמר שהשלטונות המקומיים מנסים לפתח כמה שיותר את היחסים עם ישראל, בשני כיוונים — תיירות והפן העסקי — וציין שלצערו במחוז ישנן רק 6 חברות ישראליות מכלל ששת האלפים ברמה הלאומית.

  • קוראים בשפה הרומנית מכל קצוות העולם – ספרים, תרגומים וקישורים בינלאומיים

    קוראים בשפה הרומנית מכל קצוות העולם – ספרים, תרגומים וקישורים בינלאומיים

    המכון הרומני לתרבות תל אביב בשיתוף עם בית ההוצאה סאגה ואגודת העיתונאים ואנשי התרבות בשפה הרומנית, יארגנו ערב ספרותי ב -22 בנובמבר במטה ICR תל אביב עם הכותרת “קוראים ברומנים מכל קצוות העולם – ספרים, תרגומים וקישורים בינלאומיים”. האירוע, שיתקיים בשפה הרומנית, יכלול קריאה ממספר ספרים שפורסמו בעת האחרונה בבית ההוצאה לאור סאגא: “רֶפּוֹרְטֶר, עובד של אף אחד” מאת רוני קציאולרו, “דדו” מאת עדינה רוזנקרנץ הרשקוביץ, מהדורה שנייה, מתורגמת לעברית, “מאמרים על מוזיקה ולא רק” מאת סופיה גלמן (ספר שנמצא בתהליך עיבוד), “מי מצלצל בדלת?” מאת דורל שור, “רישומים וטיוטות” של ברוך אלרון (גם בתהליך עיבוד).



    אדריאן גראוונפלס, מנהל בית ההוצאה לאור סאגה, יציג מצגת על התרגומים והספרים רב-לשוניים, ויעסוק בנושאים כגון ירידת המכירות של הספר המודפס או המעמד הנוכחי של השפה הרומנית בחו”ל. באותו ערב יוצגו האנתולוגיות שהופיעו ב”סאגה פובלישינג” כמו “אובייקט שקוף” (אנתולוגיה של שירה ניסיונית הכוללת יצירות של 13 סופרים מ -4 מדינות), “ישראל בת 70 שנה” (אלבום מחווה שיצא לאור לרגל יום העצמאות של מדינת ישראל ב2018 שכולל את תרומתם של 70 מחברים מ -3 יבשות), “טווח הפעולה” (אנתולוגיה של שירה המציעה פנורמה של שירת האוונגרד הרוסית – מתורגמת על ידי ליאו בוטנארו, יחד עם דוגמאות של שירה ניסיונית ישראלית שתורגמו על ידי אדריאן גראוונפלס), וכן הכרך השני של התרגום בשפה הרומנית של השירים בחתימתו של

  • רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 18.11.2018

    רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 18.11.2018

    רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 18.11.2018



  • חיי הקהילה היהודית ברומניה 18.11.2018

    חיי הקהילה היהודית ברומניה 18.11.2018

    חיי הקהילה היהודית ברומניה 18.11.2018