Author: Radu Parizescu

רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 11.11.2018

מספר הלינות בבתי המלון ברומניה עלה במהלך תשעת החודשים הראשונים של השנה בכ5 אחוזים לעומת אותה תקופה בשנת 2017, נמסר מהמוסד הלאומי לסטטיסטיקה. התיירים הרבים ביותר באו מגרמניה, עם מעל ל265.000, במקום השני ישראל עם כמעט 220 אלפים, איטליה עם מעל ל184 אלפים, צרפת — כמעט 136 אלף והונגריה עם כמעט 131 אלפים. התיירים הזרים ייצגו כ22 אחוזים מכלל התיירים ברומניה.

באותה תקופה שבין ינואר לספטמבר 2018, מספר הכניסות לרומניה שנרשמו במעברי הגבול עלו בשבעה אחוזים לעומת אותה תקופה בשנה שעברה. לפי הנתונים הסטטיסטיים, שהייה ממוצעת היתה למשך 2.4 ימים כאשר מדובר בתיירים הרומנים ו1.9 ימים כאשר מדובר בתיירים הזרים.

במקביל החברה הלאומית שמנהלת את שדות התעופה בבוקרשט מדווחת תנועה אווירית של כמעט 10 מיליון וחצי נוסעים, במהלך 9 החודשים הראשונים של השנה — עלייה של 7.5 אחוזים לעומת תקופה דומה בשנה שעברה. במקום הראשון במצעד היעדים המועדפים — לונדון, אחריה רומא, תל אביב, פריז, מילנו, איסטנבול, קלוז-נאפוקה, אמסטרדאם, בריסל ומדריד.

נשיא קלאוס יוהניס חתם ביום שלישי על צו להעניק ליו”ר הכנסת יולי-יואל אדלשטיין את האות הלאומי “כוכב רומניה”.

נשיא המדינה העניק את האות הלאומי “כוכב רומניה” בדרגת קצין ליו”ר הכנסת כאות “הוקרה רבה עבור התמיכה שהעניק לרומניה, עבור התרומה האישית היוצאת דופן בתמיכה ובקידום היחסים בין מדינתנו ומתדינת ישראל, במישורים רבים”. הענקת האות נעשתה לאחר קבלת ההצעה של שר החוץ תיאודור מלשקאנו.

רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 04.11.2018

ראשת ממשלת רומניה ויוריקה דנצילה פגשה אתמול את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שהיה אורח מיוחד בכנס ארבע הארצות בולגריה, רומניה, יוון וסרביה שהתקיים בוורנה שבבולגריה.

ראש ממשלת ישראל הביע רצון לבקר ברומניה ודיבר על תיכנון מחדש של המפגש המשותף בין שתי הממשלות. שני הפקידים הסכימו לקיים פורום כלכלי עם חלק שמוקדש לקשרים ישירים בין אנשי עסקים משתי המדינות.

ויוריקה דנצילה הציגה לעמיתה הישראלי את השינויים החוקיים בתחום השותפות הציבורית-פרטית אשר הגבירו את האטרקטיביות של סביבת ההשקעות הרומנית. ראשת ממשלת רומניה שוב הביעה התעניינות בחיזוק והעמקת היחסים עם ישראל בתחום שיתוף הפעולה האסטרטגי, של הביטחון הקיברנטי ושל האנרגיה, רפואה, מחקר וחדשנות. שני ראשי הממשלות מרוצים מהתקדמות המו”מ לקראת חתימת הסכם השותפות בין רומניה לישראל בתחום הטכנולוגיות החדשות. הודגשה החשיבות של חיזוק היחסים בתחומים כמו בריאות, תיירות וחינוך.

נושאי שיחה אחרים היו דרכי שיתוף פעולה גם לאור נשיאותה העתידית של רומניה במועצת האיחוד האירופי החל מינואר 2019. הובלטו תפקידה של קהילת יוצאי רומניה בישראל בבניית מדינת ישראל המודרנית ותרומתה לחיזוק היחסים בין שתי המדינות.

ראש ממשלת ישראל בניימין נתניהו אמר במהלך ראיון שהעניק לערוץ המסחרי אנטנה 3 שהוא ממתין ליום שבו רומניה לצד מדינות אחרות תעביר את שגרירותה מתל אביב לירושלים. כאשר נשאל לגבי הסערה הפוליטית ברומניה בעקבות שיחות על מעבר השגרירות לירושלים, נתניהו ענה שיש לו כבר מספיק פוליטיקה בישראל ולא רוצה להתערב בפוליטיקה המקומית ברומניה. הוא ציין שפגש “חברות ענקית” בכל המנהיגים שעמם הוא שוחח. “כמובן שרוצים שכל השגרירויות יועברו לירושלים. הנשיא טראמפ עשה הצהרה היסטורית, הוא למעשה הכיר במציאות. ירושלים היא בירת ישראל, היתה הבירה שלו כבר 3000 שנה, מזמן מלך דוד, אלף שנים לפני הספירה” הזכיר נתניהו תוך הבעת תקווה שמספר מדינות אחרות יחליטו להעביר את שגרירויותיהן גם כן. זה עניין של זמן, אך זה יקרה. כאשר ממשלת רומניה תחליט להעביר את שגרירותה לירושלים ותכיר בירושלים כבירתה של ישראל “נהיה שם עם השטיח האדום” עוד אמר נתניהו.

המדינה הרומנית היא “חברה גדולה” של ישראל ושיתוף הפעולה עם רומניה היא במגמת עלייה אמר ראש ממשלת ישראל בראיון עם אנטנה 3. לפיו שמת השותפות בין שתי המדינות משתקף ב”עומק הקשרים”. המשקיעים מישראל השקיעו ברומניה, קודם כול מכיוון שחשבו שהן עסקאות טובים אך אני חושב שזה משקף אהדה מסויימת. יש לנו שיתוף פעולה בתחומי הביטחוןף הלחימה נגד הטרור. בזירה הדיפלומטית לעתים רבות רומניה מתמקמת לצידה של ישראל ואנו מעריכים זאת. אנו יודעים להכיר מי חברינו ומעריכים שהמדינה הרומנית היא חברה גדולה שלנו אמר נתניהו. כשהתבקש לתת ציון הערכה ליחסים בין רומניה לישראל כעת, אמר בנימין נתניהו שזה מתקרב מקסימום האפשרי. הדברים נמצאים במסלול עולה, בזכות אהדה לאומית, אינטרסים משותפים, ערכים משותפים, עוד הוסיף נתניהו.

המכון הלאומי לחקר השואה ברומהיה “אלי ויזל” יחד עם הפקולטה למדעי המדינה ואדמיניסטרציה אירגנו כנס בכותרת “יהודי רומניה: היו 756. 930 ונשארו 3271”. האירוע מרוכז מסביב הסטורית הקהילה היהודית ברומניה במאה השנים האחרונות — מסע שקיבל ביטוי סימלי דרך המשוואה “היו שבע מאות חמישים וששה אלף יהודים בשנות ה30 של המאה שעברה ונשארו רק קצת מעל לשלושת אלפים (בשנת 2011). בתקופה שבין שתי מלחמות העולם לרומניה היתה האוכלוסיה היהודית השלישית בגודלה באירופה לאחר פולין וברית המועצות. הפרקים ההיסטוריים שהתרחשו בשנים שלאחר מכן השפיעו באופן קיצוני על קיומה של המיעוט הלאומי הזה, מיעוט שהשפיע על המודרניזציה הכלכלית, המוסדית והתרבותית של רומניה.

הקהילה היהודיה ברומניה צומצמה נורא, אבל בני הקהילה “הם דוגמאות של מוסר” ולהם פעילות מאוד מגוונת, אמר בדיון הנשיא של הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, אאורל ויינר. לאחר המִפְקָד האחרון, נרשמו כיהודים פחות מ4000 איש. על פי הנתונים הסטטיסטיים של הפדרציה, ישנו מספר כפול אבל, הוא אמר. המשפחות היהודיות היום אינן עוד המשפחות המסורתיות של העבר. יש הרבה משפחות מעורבות. יש לנו מספר רב של אנשים בעלי שורשים יהודיים “, אמר ויינר. אנחנו מעטים, אבל הפעילויות שלנו מגוונות בכדי לשמר את הזיכרון ומה הייתה תרומתה של יהדות מרומניה לפיתוחה של המדינה ולא רק שלה, עוד אמר ויינר. הוא ציין כי היהודים שחיים כיום ברומנייה נאמנים למדינה הרומנית וגם לישאל, כארץ האבות.

אלכסנדרו פלוריאן, מנכ”ל המכון אלי ויזל, אמר כי הסטטיסטיקה על היהודים בארצנו “מרסקת”. הצניחה של האוכלוסייה היהודית אינה נובעת מהחלטתם של היהודים עצמם, היא תוצאה של ההיסטוריה של רומניה, מדינה שהם היו חלק מה ותרמו למודרניזציה שלה. וגם תוצאה של נסיבות היסטוריות מקומיות ועולמיות וכך יש לנו עכשיו שני סמלים : קיבריהם של החיילים היהודים שנפטרו במלחמת העולם הראשונה והקברים המשותפים או קורבנות השואה היהודים, אמר פלוריאן.

המכון הלאומי לחקר השואה ברומהיה “אלי ויזל” יחד עם הפקולטה למדעי המדינה ואדמיניסטרציה אירגנו כנס בכותרת “יהודי רומניה: היו 756. 930 ונשארו 3271”. האירוע מרוכז מסביב הסטורית הקהילה היהודית ברומניה במאה השנים האחרונות — מסע שקיבל ביטוי סימלי דרך המשוואה “היו שבע מאות חמישים וששה אלף יהודים בשנות ה30 של המאה שעברה ונשארו רק קצת מעל לשלושת אלפים (בשנת 2011). בתקופה שבין שתי מלחמות העולם לרומניה היתה האוכלוסיה היהודית השלישית בגודלה באירופה לאחר פולין וברית המועצות. הפרקים ההיסטוריים שהתרחשו בשנים שלאחר מכן השפיעו באופן קיצוני על קיומה של המיעוט הלאומי הזה, מיעוט שהשפיע על המודרניזציה הכלכלית, המוסדית והתרבותית של רומניה.

הקהילה היהודיה ברומניה צומצמה נורא, אבל בני הקהילה “הם דוגמאות של מוסר” ולהם פעילות מאוד מגוונת, אמר בדיון הנשיא של הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, אאורל ויינר. לאחר המִפְקָד האחרון, נרשמו כיהודים פחות מ4000 איש. על פי הנתונים הסטטיסטיים של הפדרציה, ישנו מספר כפול אבל, הוא אמר. המשפחות היהודיות היום אינן עוד המשפחות המסורתיות של העבר. יש הרבה משפחות מעורבות. יש לנו מספר רב של אנשים בעלי שורשים יהודיים “, אמר ויינר. אנחנו מעטים, אבל הפעילויות שלנו מגוונות בכדי לשמר את הזיכרון ומה הייתה תרומתה של יהדות מרומניה לפיתוחה של המדינה ולא רק שלה, עוד אמר ויינר. הוא ציין כי היהודים שחיים כיום ברומנייה נאמנים למדינה הרומנית וגם לישאל, כארץ האבות.

אלכסנדרו פלוריאן, מנכ”ל המכון אלי ויזל, אמר כי הסטטיסטיקה על היהודים בארצנו “מרסקת”. הצניחה של האוכלוסייה היהודית אינה נובעת מהחלטתם של היהודים עצמם, היא תוצאה של ההיסטוריה של רומניה, מדינה שהם היו חלק מה ותרמו למודרניזציה שלה. וגם תוצאה של נסיבות היסטוריות מקומיות ועולמיות וכך יש לנו עכשיו שני סמלים : קיבריהם של החיילים היהודים שנפטרו במלחמת העולם הראשונה והקברים המשותפים או קורבנות השואה היהודים, אמר פלוריאן.

רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 28.10.2018

רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 21.10.2018