Radio România Internațional

Tag: שׁוֹאָה

  • מחאת MCA רומניה

    מחאת MCA רומניה

    המרכז למעקב ולמאבק באנטישמיות ברומניה (MCA Romania) מחה נגד המכירה הפומבית, בבית המכירות הפומביות ארטמרק של דיוקנו של מרצח לגיונרי, חבר בממשלה הפרו-נאצית בראשות המרשל יון אנטונסקו. זה הוא הוריה סימה, המנהיג השני של התנועה הלגיונרית, זה שהוביל את המרד הלגיונרי, את פוגרום יהודי בוקרשט בינואר 1941, כאשר הליגיונרים רצחו באכזריות למעלה מ-125 יהודים, שרפו והרסו אלפי בתים, עסקים ובתי כנסת בבוקרשט, כתב מקסימיליאן מרקו כץ בהודעת המרכז.

     

    מעניין מה עובר בראשם של אלה בארטמרק, שלא בפעם הראשונה, בשם “האמנות”, מפרים בראוותנות את החוק? הכל תמורת כסף. מי יעצור אותם ומי יביא אותם בפני הדין? – שאל MCA ROMANIA.

  • מכון אלי ויזל דורש לשנות שמות של כמה רחובות

    מכון אלי ויזל דורש לשנות שמות של כמה רחובות

    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” מבקש לשנות את שמות הרחובות Mircea Vulcănescu, בבוקרשט, ו-Radu Gyr, בקלוז’-נאפוקה (צפון-מערב רומניה).

     

    מכתבים פתוחים בעניין זה נשלח לעיריית בוקרשט ועיריית קלוז’-נאפוקה. נציגי המכון מפנים את תשומת הלב לכך שהשניים הורשעו בפשעי מלחמה, והחקיקה הקיימת אוסרת לקרוא לרחובות על שם אנשים שהורשעו במעשים כאלה.

     

    . Mircea Vulcănescu ו-Radu Gyr היו פוליטיקאים מהימין הקיצוני. היו להם עמדות פשיסטיות, ואנטישמיות.  הם היו בעלי תפקידים בממשלתו של הרודן יון אנטונסקו ובמדינה הלגיונרית בשנות הארבעים.

     

    בהתחשב בהקשר הנוכחי, כאשר הפופוליזם הריבוניסטי ואנטישמיות בהשראת הלגיונרים הציפו את המרחב הציבורי ברומניה, וממשלת רומניה מקדמת פעולות במסגרת האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמאבק באנטישמיות, , אנו מבקשים מכם לשנות את השמות הרחובות הנ”ל בהתאם לחוק.

     

    אנו מזכירים את פקודת חירום מס. 31/2002, בנוגע לאיסור על ארגונים, סמלים ומעשים בעלי אופי פאשיסטי, לגיונרי וקידום האשמים בביצוע פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. בהתאם לחוק אסור לתת שמות של אנשים כאל, שווקים, לפארקים, לרחובות או לכל מקום ציבורי אחר, כתב אלכסנדרו פלוריאן, המנהל הכללי של מכון “ויזל”.

  • מדרגות לבניין שבו גרה אווה היימן

    מדרגות לבניין שבו גרה אווה היימן

    Oradea Heritage גישה את התיעוד לסיווג כאנדרטה היסטורית של הבניין בו התגוררה אווה היימן.

    הקרן להגנת מונומנטים היסטוריים במחוז ביהור (מורשת אורדאה) החלה, בשנת 2024, את תיעוד וסיווג של הבניין בו גדלה אווה היימן, הילדה בת ה-13, קורבן השואה.

    הבניין שוקם באמצעות התוכנית הרב שנתית של רשויות אורדיה, מנהלת הקרן אדריאנה.

    אווה היימן הייתה ילדה קטנה, שבדומה לאנה פרנק ניהלה יומן קצר בגטו אורדיה (צפון-מערב רומניה, אך חלק מהונגריה בזמן מלחמת העולם השנייה). מאורדיה היא נשלחה למחנה הריכוז אושוויץ שם היא נרצחה בידי הנאצים.

    יומנה פורסם לראשונה בשנות ה-60 בהונגריה ובישראל, לאחר מכן תורגם לשפות אחרות, ובשנים האחרונות הוא הוצג גם באמצעות הרשתות החברתיות כחומר המתעד עדות ישירה על מה שעבר על ילדה שהפכה לקורבן השואה.

    התוכנית הרב שנתית לשיקום מבנים במרכז ההיסטורי של אוראדיה  יצאה לדרך ב-2012.

    הקרן להגנת מונומנטים היסטוריים במחוז ביהור עוסקת בסיווג של מבנים הכלולים בתוכניות עירוניות, בעלי ערך היסטורי, תרבותי או אמנותי. בשנת 2024 הסתיימו העבודות על בית מרקוביץ-מתזר, אחד המבנים היקרים ביותר בסגנון ה-Art Nouveau Secession, ושל מלון פארק.

  • השקת ספר

    השקת ספר

    בהזמנת שגרירות צ’ילה בספרד השתתפה רלוקה מיהאיל, שר העניינים הזמני בשגרירות רומניה במדריד, באירוע ההשקה של הספר “דיפלומטיה מעבר לתפקיד. ההיסטוריה שלא פורסמה של סמואל דל קמפו: צ’ילה והשואה, נכתב על ידי הדיפלומט וההיסטוריון הצ’יליאני חורחה אי שינדלר, בקאסה אמריקה בבירת ספרד.

     

    הספר מספר את סיפורו של סמואל דל קמפו, שר העניינים והקונסול של צ’ילה ברומניה בין השנים 1941 ל-1943, שייצג גם את האינטרסים של פולין ברומניה, לאור הכיבוש הגרמני של כמה מדינות באירופה.

     

     הוא הציל את חייהם של כ-1,200 יהודים פולנים ורומניה במהלך מלחמת העולם השנייה, ומנע את שליחתם למחנות ריכוז נאצים. בשנת 2017 זכה בתואר “חסיד אומות העולם” . גם הארכיון הדיפלומטי של משרד החוץ הרומני שיתף פעולה בתיעוד מקרה זה.

     

    בהתערבותה דיברה נציגת השגרירות על אישיותו של סמואל דל קאמפו ביחסים שבין רומניה לצ’ילה וסקרה את הפעולות העיקריות שנקטה רומניה בתחום המאבק באנטישמיות ושימור זיכרון השואה. לספר יש גם גרסה רומנית שיצאה לאור בהוצאת הספר ב-2024.

  • תחיית הימין הקיצוני

    תחיית הימין הקיצוני

    אלכסנדרו פלוריאן, מנהל המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”, הפנה את תשומת הלב לתחיית האנטישמיות והימין הקיצוני באירופה, ארצות הברית ורומניה, והדגיש כי בהיעדר תגובה מהחברה האזרחית, התקשורת והמפלגות הדמוקרטיות, ניתן לצפות  לתוצאה מפתיעות בבחירות לנשיאות במאי. פלוריאן השתתף לאחרונה בדיון “הימין הקיצוני עולה שוב”, שאורגן על ידי הקרן לחינוך המיעוט הרומא, בשיתוף מכון “אלי ויזל”.

     

    אני מאמין שאויבי הדמוקרטיה אינם טיק טוק או רשתות חברתיות האחרות. האם יש לאסור את טיק טוק או לא הוא עניין שעליו נוכל להתווכח . אני רואה שגם האיחוד האירופי מודאג מהנושא הזה, אבל הוא עדיין לא הצליח לנקוט עמדה נחרצת. אני חושב שהנושא הוא הימין הקיצוני.

     

    הימין הקיצוני הוא לא טיק טוק, הוא לא  רשתות תקשורת, הוא לא פייסבוק, הוא לא ערוצי הטלוויזיה, אז אמצעי התקשורת המסורתיים, או העיתונות והתקשורת בכלל.  זה צירוף מקרים לא נעימים.

     

    בזמן שאנו מציינים 80 שנה לשחרור מחנה אושוויץ, מאז תקומת התקווה לניצולי השואה, אנו עדים ברומניה, באירופה ובארה”ב להתחדשות מסיבית של הימין הקיצוני. זו התחזקות שלא נראתה כבר 80 שנה, אמר אלכסנדרו פלוריאן.

     

    מנהל מכון “אלי ויזל” סבור כי תגובת החברה האזרחית, התקשורת ומפלגות המיינסטרים לסיכונים של עליית הימין הקיצוני, בעקבות הבחירות לנשיאות המבוטלות ברומניה,  לא הייתה זו  שהייתה צריכה להיות במצב זה.

     

    נזכיר כי הבחירות לנשיאות רומניה, מנובמבר – דצמבר 2024, בוטלו על ידי בית המשפט החוקתי של רומניה לפני תחילת הסיבוב השני ברומניה, אך לאחר שההצבעה החלה בתפוצות. הבחירות בוטלו עקב אשמות של התערבות דיגיטלית זרה .

     

    לפי המבטלים, הפרעות אלו שיבשו את הגינות הבחירות על ידי תמרון האלגוריתמים של הרשתות החברתיות, במיוחד TikTok,  ובכך בסיבוב הראשון ניצח מועמד, Călin Georgescu, שהואשם בתמיכה בימין קיצוני, לגיונרי, פרו-רוסי, אנטי-איחוד האירופי ואנטי נאט”ו.

     

    בית המשפט לחוקה הופעל כדי למלא את המנדט שלו כערב לדמוקרטיה. נשאלת השאלה מדוע בית המשפט לחוקה ביטל את הסיבוב השני לאחר תחילת הצבעת הסיבוב בחו”ל,  ולא לפני תחילת הסיבוב, אמר אלכסנדרו פלוריאן.

     

    לדעתו, הימין הקיצוני, בכלל, בעולם, הבין שאנטישמיות “לא עושה טוב”, ולכן מסרים אנטישמיים הם הרבה יותר נדירים ממה שהיו לפני 80 שנה. הוא הוסיף כי ברומניה זכרם של מנהיגי תנועת הימין הקיצוני, כמו מרשל יון אנטונסקו, שהורשע בפשעי מלחמה, זוכה להרצה. אנטישמיות סמויה קיימת בחברה הרומנית בשיעור של 20-25%.

     

    בעיית האנטישמיות קמה לתחייה בתנאים שבהם ב-7 באוקטובר 2023 התרחשה מתקפת הטרור על מדינת ישראל וכל מה שקרה בשנה שלאחר מכן, כלומר התגובה של ישראל, נתנה הזדמנות לקבוצות קיצוניות בשמאל וגם בימין ליצור צורות של אנטישמיות, רגשות אנטי-ישראליים, שפירושו גם אנטישמיות. לדברי מנהל מכון “אלי ויזל”, נוצר ציבור שמרני שהוא בעל נטיות קיצוניות. במצב זה, אמצעי התקשורת המסורתיים חייבים להיות הרבה יותר מודעים למצב ולצורכי החברה.

     

    עד חודש מאי, עד בחירות חדשות לנשיאות, אין לנו מה לעשות, צריך לראות מה יקרה אחרי הבחירות, הוסיף אלכסנדרו פלוריאן. אני מאמין שללא התגייסות של החברה האזרחית, של התקשורת, בלי לחץ על מוסדות ציבור, ואם המפלגות המרכזיות ברומניה, שיש להן 65% מהפרלמנט, לא יתוודעו ותגיבו לקיצוניות ברומניה, בחודש מאי נוכל לראות כל תוצאה.

     

    המסר שאני מאמין בו הוא שמוסדות דמוקרטיים צריכים באמת לתפקד ברוח הערכים הדמוקרטיים, כך שהמפלגות צריכות לקחת את תפקידן ברצינות,  והחברה האזרחית צריכה להיות פעילה יותר לצד התקשורת, הדגיש אלכסנדרו פלוריאן.

  • אירוע לרגל יום השואה הבינלאומי

    אירוע לרגל יום השואה הבינלאומי

    ביום השואה הבינלאומי ברחבי רומניה התקיימו אירועי הנצחה . בזלאו, צפון מערב, התקיים הכנס ‘אנו זוכרים…מחנות המוות’ שאורגן על ידי הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה והקהילה היהודית של זלאו סלאג’. באביב 1944 אלפי יהודים מסלאג’ גורשו למחנות ריכוז והשמדה נאצים. על פי נתונים סטטיסטיים, מספר היהודים בסלאג’ ירד מ-7,749 במפקד 1930 ל-32 איש במפקד האחרון בשנת 2021. כיום אנו מתחייבים להילחם בכל צורה של קיצוניות, אנטישמיות ואפליה. חינוך הוא הנשק החזק ביותר שלנו במאבק הזה. צעירים צריכים להכיר את ההיסטוריה, להבין את גורמי השואה ולהיות מודעים לסכנה הנשקפת מאידאולוגיות קיצוניות. הבה לעולם לא נשכח את לקחי העבר. בואו נבנה יחד חברה המבוססת על סובלנות, כבוד וסולידריות ונבטיח שמעשי זוועה כאלה לא יחזרו על עצמם, אמר ראש מחוז סלאג’, דארי תומא.

     

    מנגד, בבית הכנסת אאחבס רהיים באורדאה, צפון מערב, נפתחה תערוכת התצלומים שצילם הצלם האמריקני דניאל אואן, ‘היהודים של אורדיה’. 29 העבודות הנבחרות לוכדות דיוקנאות, רצפים מחיי יהודי אורדעה, ניצולי שואה וכן תמונות הממחישות את חיי הדת והקהילה והמורשת היהודית, בעיקר בתי כנסת ובתי קברות. התמונות צולמו בשיתוף עם הקהילה היהודית של אורדיה בין השנים 2013-2016 ופורסמו מאוחר יותר, בליווי מאמר שכותרתו “היהודים של אורדיה”, ב”ניו יורק טיימס”. במהלך אותה תקופה ערך הצלם האמריקני מספר ראיונות עם חברי הקהילה היהודית בעיר, כולל שמונה ראיונות עם ניצולי שואה. נכון לעכשיו, יש באורדאה רק ניצול שואה אחד חי. כמובן שעלינו לסלוח, אבל הדת שלנו לא נותנת לנו לשכוח. וזו הסיבה להנצחה יש ותהיה מקומה במימד רוחני, אמר פול שפיצר, מזכיר הקהילה היהודית של אורדיה. כתוצאה מעבודתו עם ניצולי אושוויץ במזרח אירופה, דניאל אוון שיתף פעולה בסדרה ‘קולות על אנטישמיות’, שהופקה על ידי המוזיאון האמריקאי לזכר השואה.

  • מסרים ליום השואה הבינלאומי

    מסרים ליום השואה הבינלאומי

    אנשי ציבור רבים שלחו הודעות ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה, שצוין בבוקרשט 80 שנה לאחר שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ. התפשטות השנאה, התקפות, שפה אלימה ודיסאינפורמציה מחלישים את הדמוקרטיות, מסר הנשיא קלאוס יוהניס. היום אנו זוכרים שוב את הסבל שספגו קורבנות הפוגרום בבוקרשט בינואר 1941. אנו מכבדים את זכרם של כל אלו שאיבדו את חייהם, כמו גם את אומץ לבם של הניצולים והמחלצים, כך שהטרגדיה שסיימה כל כך הרבה נפשות לעולם לא תישכח, הדגיש הנשיא.

     

    ברמה הבינלאומית, אנו רואים הרבה פופוליזם, קיצוניות, גישות וגילויי שנאת זרים ואנטישמיות מוסווים בצורה ערמומית, מתוך כוונה לשחוק את עמודי התווך שעליהם בנוי העולם החופשי, הוסיף יוהניס.

     

    הוא הפנה את תשומת הלב לעובדה שהתפשטות השנאה, התקפות, שפה אלימה ודיסאינפורמציה מחלישים את הדמוקרטיה. הנשיא הזכיר כי רומניה נקטה צעדים חשובים לקראת שימור זכרם של קורבנות השואה והמאבק באנטישמיות על ידי אימוץ חקיקה איתנה ופיתוח פרויקטים זיכרון וחינוך התורמים לתרבות המבוססת על ערכי יסוד אירופיים.

     

    השואה הייתה אחת הפרשיות הטראגיות והאפלות ביותר בתולדות האנושות, מסרו נשיאי הסנאט ושל לשכת הצירים, אילי בולוג’אן וצ’פריאן שרבאן. נשיא הסנאט הצהיר שזהו רגע של הרהור עמוק, הזדמנות לזכור לא רק את הסבל שסבלו הקורבנות  ואת החובה למנוע טרגדיות כאלה להתרחש שוב. הוא הדגיש ששתיקה ואדישות יכולים להפוך לשותפים לרוע. באמצעות חינוך וקידום ערכים דמוקרטיים, מוטלת עלינו האחריות לשמור על זיכרון הקורבנות בחיים ולבנות עתיד המבוסס על סולידריות וכבוד, אמר אילי בולוג’אן. הטקס של היום, אמר ציפריאן שרבאן הוא גם קריאה למודעות, אחריות ופעולה בהווה ובעתיד. כנציג הפרלמנט, אני מדגיש את החשיבות של התמיכה החקיקה וביוזמות הנלחמות באנטישמיות. לאחר אימוץ הדוח הסופי של ועדת אלי ויזל, נקטה רומניה צעדים חשובים. הפכנו למודל אזורי במאבק באנטישמיות, ציין נשיא לשכת הנבחרים.

     

    ראש הממשלה מרסל צ’ולאקו הזכיר שאנטישמיות, קיצוניות ושנאת זרים מתבטאים יותר ויותר באירופה, במרחב שבאופן פרדוקסלי הוא מקור הזכויות והחירויות היסודיות. הוא אישר מחדש את מחויבותה הנחרצת של ממשלת רומניה להילחם בנגע האנטישמיות ולקדם את זכר קורבנות השואה, והדגיש כי מחובתן של השלטונות להבטיח שהחברה הרומנית לא תחזור על טעויות ההיסטוריה.

     

    החינוך חייב למלא תפקיד מרכזי בהקשר זה. זו הסיבה שאני שמח שלצעירים ברומניה יש הזדמנות לטפח את רוחם האזרחית על ידי לימוד הנושא ‘היסטוריה יהודית’. השואה”, הוסיף ראש הממשלה.

     

    הוא גם בירך על העובדה שבין החטופים הישראלים הראשונים ששוחררו מעזה היו שתי נשים בעלות אזרחות רומנית.

     

    משרד החוץ שלח מסר המדבר על התפשטות האדירה, בסביבה המקוונת, של דברי שטנה ותיאוריות קונספירציה, לצד דיסאינפורמציה, המחופשת כפתרונות לבעיות מורכבות בחברה. אימוץ השלב השני של האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמאבק באנטישמיות ושנאת זרים לתקופה 2024-2027 מייצג הישג חשוב המגבש את תפקידה של רומניה כמודל אזורי של שיטות עבודה טובות במאבק באנטישמיות ובשימור זיכרון השואה, קובע המשרד.

     

    נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, הדגיש כי הוא לעולם לא יקבל ולא יעמוד ליד מישהו שתוקף או משפיל את החיים היהודיים ואת ערכי היהדות. היום, יותר מתמיד, הפך חיוני לעשות כל שביכולתנו כדי לשמר ולהגן על ערכי הדמוקרטיה. זו הפעם הראשונה שנתקלתי במצבים שבהם חברי קהילות יהודיות ביקשו להימחק  ממאגרי המידע של הפדרציה, בגלל דאגתם למה שיבוא עלינו בעתיד. לאחרונה נאמר לנו, במישרין או בעקיפין, שוב ושוב, שאסור לנו להיות מטרד, נאמר לנו שעלינו להיות צנועים ורצוי בלתי נראים כדי לא לסבול. אני מבטיח לכם שלא כך נעשה, אמר וקסלר.

     

    ובהזדמנות זו, בשם הקהילה הגרמנית ברומניה, אני מבקש סליחה מהעם היהודי על השתתפותנו  בפשעים אלו. אנו נוטלים בפומבי את האשמה ההיסטורית הזו, אמר נציג המיעוט הגרמני בפרלמנט הרומני, חבר הפרלמנט אובידיו גאנט.

    הוא הפנה את תשומת הלב לנטיות האנטישמיות והשנאת זרים המתגברות בחברה הרומנית. החברה והמדינה אינן יכולות להישאר פסיביות מול גל התוקפנות הזה, אחרת אנחנו מסתכנים לחזור על ההיסטוריה של המאה ה-20 באירופה וברומניה, טען חבר הפרלמנט גנת.

    המרכז למעקב ולמאבק באנטישמיות ברומניה (MCA Romania) הפנה את תשומת הלב לעובדה שבטקס הזכיר נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה כי הפדרציה קיבלה בקשות מכמה מחברי הקהילה להסיר את שמם ממאגר המידע של הקהילה.

     

    הדבר נובע מחששות שנגרמו כתוצאה מהאנטישמיות ברומניה, אנטישמיות שמקודמת על ידי פוליטיקאים וחברי הפרלמנט הרומני ואי הוודאות שנוצרת מהאופן שבו מתייחסים למקרי אנטישמיות ברומניה, מסר המרכז.

     

    במשך שנים, MCA רומניה הזהירה שוב ושוב מפני מצב עניינים זה, שסותר את ההצהרות הפוליטיות החוזרות ונשנות של רשויות המדינה, המתפארות בהישגים בולטים במאבק באנטישמיות ובהכחשת השואה.

  • הנצחת קורבנות השואה

    הנצחת קורבנות השואה

    לרגל יום השואה הבינלאומי, רומניה ארגנה אירועים רבים בחו”ל. המכון הרומני לתרבות בניו יורק ארגן, בבכורה, את המופע הראשון המבוסס על הרומן האוטוביוגרפי “שובו של החוליגן” מאת נורמן מאניה, ניצול שואה.

     

    בעיבוד לבמה של הסופרת הרומנית-אמריקאית הידועה סביאנה סטנסקו, בבימויו של אדוארד איינהורן, על הבמה עלה צוות שחקנים רומנים-אמריקאים ואמריקאים. “שובו של החוליגן”. ספר שיצא לאור במקביל ברומניה ובארה”ב ב-2003, מייצג את דיוקנו של הסופר הדגול נורמן מאנאה. רומן אוטוביוגרפי שבו הסופר מזכיר את שנות ילדותו ברומניה שבין המלחמות, הגירוש לטרנסניסטריה ב-1941, שובו מהמחנה, לימודיו וכתביו בשנים שלאחר מכן עד לגלותו הכפויה ב-1986, וכן השנים שבילה לאחר מכן בגרמניה ובארה”ב, עד לחזרתו הראשונה הביתה ב-1997.

     

    המכון הרומני לתרבות בשטוקהולם הציג את סיפורם של שבעת האמנים הגמדים ממרמורש, ניצולי מחנה אושוויץ. האירוע כלל דיון והקרנת סרט. הסרט התיעודי ‘וורוויק דייוויס: שבעת הגמדים מאושוויץ’, בכיכובו של השחקן הבריטי המפורסם וורוויק דייויס, הוקרן בבכורה בשוודיה. לאחר ההקרנה התקיים דיון בו השתתפו ההיסטוריונים מריוס טורדה (רומניה, בריטניה) וסטפן ברוכפלד (שבדיה), בהנחייתה של הסופר והעיתונאי השוודי ריקי נוימן.

     

    הסרט התיעודי מספר את ההיסטוריה המרתקת של להקת ‘ליליפוט’ – 7 הגמדים היהודים מכפר קטן במרמורש (צפון רומניה). הם התפרסמו בהופעותיהם באירופה בשנות ה-30 של המאה ה-20. לאחר העברת טרנסילבניה לידי הונגריה, 7 בני משפחת אוביץ נשלחו לאושוויץ והפכו לשפני ניסיונות של ד”ר מנגלה.

     

    הם שרדו את מחנה ההשמדה אושוויץ, חזרו לכפרם שכבר לא היה אותו הכפר שהם עזבו: רק 50 יהודים מתוך 650 חזרו למקום הולדתם. בשנת 1949 היגרה משפחת אוביץ לישראל, שם המשיכה להופיע, אך ההצלחה מעולם לא מחקה את הזיכרון הנורא של השואה ממוחם.

     

    בן המשפחה האחרון הלך לעולמו בשנת 2001. השחקן הגמד הידוע וורוויק דייויס, קריין הסרט, כיכב ב’מלחמת הכוכבים’, ‘הארי פוטר’ ו’דברי הימים של נרניה’. דייוויס, שהתרשם מאוד מההיסטוריה של הגמדים ממרמורש, נסע בעקבותיהם לרומניה, לכפרם, כפר Rozavlea

  • השואה בקומיקס ב-ICR תל אביב

    השואה בקומיקס ב-ICR תל אביב

    ICR  תל אביב ארגנה אירוע להצגת פרויקט התערוכה ‘תמונות מהעבר’. השואה ברומניה’, שבוצע על ידי המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה ‘אלי וייזל’.    באירוע, שנערך במסגרת יום השואה הבינלאומי, השתתף מריוס קזאן, חוקר מדעי במכון ‘אלי וייזל’, ושגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד.

     

    ”תמונות מהעבר. השואה ברומניה’ הוא פרויקט המקרב את הצופים אל חוויותיהם של היהודים בתקופת השואה ברומניה ומציע לציבור הזדמנות ללמוד את ההיסטוריה של הנרדפים, המגורשים ושל אלה שהושמדו בגלל שנולדו יהודים. הפאנלים שהוצגו השפו בפני המשתתפים  את ההיסטוריה של הקהילות היהודיות בבוטושאני, קלוז’, מרמורש, טימיש.

     

    התערוכה היא חלק מפרויקט תרבותי-חינוכי במימון האיחוד האירופי, המבוצע על ידי מכון ‘ויזל’, שמטרתו להביא לקדמת הבמה את זיכרון השואה באמצעות קומיקס. הפרוייקט המציע נקודת מבט נגישה אל דף אפל בהיסטוריה הרומנית.

     

    בשיתוף עם א.מ.י.ר. – ארגון יוצאי רומניה, הושק הספר ‘זיכרונות של רופא על שואת רומניה: הישרדות במחנה ופניארקה ובגטאות טרנסניסטריה’ מאת ארתור קסלר. בהשקה השתתפו היסטוריונים ישראלים ובני משפחת קסלר שהוזמנו לאירוע. הספר מתייחס לנושאים הקשורים לחיי האסירים במחנה ופניארקה.

  • חנוכת הקונסורציום לתשתית חקר השואה האירופית

    חנוכת הקונסורציום לתשתית חקר השואה האירופית

    חנוכת הקונסורציום לתשתית חקר השואה האירופית התקיימה ב-26 בינואר במוזיאון פולין בוורשה. נציגי 10 המדינות המייסדות של EHRI-ERIC (הקונסורציום האירופי לחקר השואה) חתמו על ההצהרה על הקמת הקונסורציום. מטעם רומניה, ההצהרה נחתמה על ידי דרגוש הוטאה, מזכיר המדינה במשרד ראש הממשלה.

     

    ב-20 בינואר 2025, הנציבות האירופית העניקה לתשתית מחקר השואה האירופית (EHRI) מעמד חוקי של קונסורציום תשתיות מחקר אירופי (ERIC), מה שהפך את EHRI לקונסורציום ה-30 שהוקם מאז 2011. הכרה זו מדגישה את התפקיד החיוני של EHRI בשמירה על תיעוד היסטורי של השואה והרלוונטיות המתמשכת שלה לחברה המודרנית. התפתחות זו מסמנת צעד משמעותי קדימה במשימתה של EHRI לגשר על הפערים בין חומרי ארכיון המפוזרים ברחבי אירופה ומחוצה לה. בכך מבקשת הנציבות האירופית להתגבר על פיצול ההיסטוריוגרפיה של השואה ולקדם הבנה מקיפה יותר של האירוע המרכזי הזה בהיסטוריה האירופית. מאז 2010, EHRI פועלת לשילוב מחקר ותיעוד שואה באמצעות יוזמות במימון האיחוד האירופי, אמרה Ekaterina Zaharieva, הנציבה האירופית לסטארט-אפים, מחקר וחדשנות.

  • ראיון עם שגריר ישראל ברומניה

    ראיון עם שגריר ישראל ברומניה

    לאחרונה צוינו 80 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, שיחרור המציין באופן סמלי את סופה של השואה. מצד שני, 84 שנים עברו מאז הפוגרום בבוקרשט, בין ה-21-23 בינואר 1941. במהלך הפוגרום נרצחו  125 יהודים

     

    בהזדמנות זו  Eugen Cojocariu מנהל ברדיו רומניה בינלאומי, דיבר על נושאים אלה עם שגריר ישראל בבוקרשט, ליאור בן דור

  • אירועים לרגל יום השואה הבינלאומי

    אירועים לרגל יום השואה הבינלאומי

    לציון יום השואה הבינלאומי, 27 בינואר, המכון התרבות הרומני ‘מיחאי אמינסקו’ מקישינב, בירת רפובליקה מולדובה, ארגן את התערוכה ‘אנושות ללא גבולות’. התערוכה מוקדשת לעבודתם של הדיפלומטים Chiune Sempo Sugihara (יפן) ויאן Zvartendijk (הולנד), שהוכרו כ’חסידי האומות’.

     

    תוך סיכון חייהם, אנשים אלה הצילו אלפי יהודים ממוות במהלך מלחמת העולם השנייה. הדיפלומט היפני Chiune Sugihara (1900-1986) עבד ברומניה בין השנים 1941-1944. לפני כן, בעת שהוצב בליטא, הוא הציל אלפי יהודים בכך שהעניק להם אשרות כניסה ליפן. ב-1984 הוא הוכר ע”י יד ושם כחסיד האומות. התקשורת הבינלאומית כינתה את סוגיהרה “שינדלר של יפן”.

     

    לאחר כיבוש פולין בשנת 1939 על ידי הגרמנים והסובייטים, ושל ליטא על ידי הסובייטים בשנת 1940, ביוזמת קונסול הכבוד ההולנדי, הדיפלומט יאן Zwartendijk (1896-1976), אלפי יהודים פולנים וליטאים השיגו אשרות עבור כניסה למושבה ההולנדית קורסאו, בכך הם ניצלו.

     

    המכון הרומני לתרבות בלונדון, בשיתוף עם שגרירות רומניה ושגרירות הרפובליקה של מולדובה בבריטניה, ארגן אירוע שהוקדש לזכרם של אלה שסבלו באחת התקופות האפלות ביותר בהיסטוריה האנושית. האירוע כלל דיון על גירוש יהודים ורומא לטרנסניסטריה. בדיון השתתפו פרופסורים מריוס טורדה, מנהל המרכז למדעי הרוח והרפואה, אוניברסיטת אוקספורד ברוקס ואיגור קאשו, מנהל סוכנות הארכיון הלאומית של הרפובליקה של מולדובה. . את הדיון הנחה פרופסור דן סטון, מנהל המכון לחקר השואה ברויאל הולוואי, אוניברסיטת לונדון. הסרט התיעודי “דיוקנה של ניצולת שואה: Adolfina Regenbogen ” (2020) הוקרן במהלך האירוע. סרט קצר זה הוא דיוקן אינטימי של חייה ומורשתה של ניצולת שואה שחיה את  הטרגדיה שלה לצד 600 היהודים בגטו מוסטובוי, טרנסניסטריה, בגבולה המזרחי של רומניה עם ברית המועצות.

     

    ב-28 בינואר יארגן ה-ICR ברלין אירוע בבית הכנסת בגורליץ בשיתוף משרד התרבות והמרכז למדעי היהדות של אוניברסיטת בוקרשט, שיבחן את תפקידו של בית המלוכה של רומניה בתהליך של אמנציפציה יהודית. האירוע כולל תערוכת מולטימדיה, הרצאות ורגעים מוזיקליים בביצוע מוזיקאים מקומיים, שיבצעו יצירות של מלחינים אירופאים מהתקופה ההיסטורית המנותחת לצד יצירה עכשווית של המלחין הנס-פיטר טורק  מקלוז’-נאפוקה.

     

    הפילהרמונית הממלכתית של אורדיה (צפון מערב רומניה) הופיעה בבית הכנסת הניולוגי עם ‘שלום חברים’, לקט יצירות בעלות מאפיינים יהודיים,. התוכנית כללה כמעט 20 יצירות ממוזיקה קלאסית או מסורתית.

  • השתתפות באירועי הנצחה

    השתתפות באירועי הנצחה

    שגרירות רומניה בישראל השתתפה באירועים שאורגנו לרגל ציון יום השואה הבינלאומי ו-80 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. השתתפו נציגי משלחת האיחוד האירופי לישראל, שגרירויות המדינות החברות באיחוד האירופי, יד ושם: המרכז העולמי לזיכרון השואה, סטודנטים וניצולי שואה. הטקסים התקיימו בבית יוליאנה בהרצליה, מתקן המעניק טיפול בקשישים, שרבים מהם הם ניצולי שואה. היחידה ספגה פגיעת מזל”ט ישירה במהלך חג יום הכיפורים ב-2024.

     

    שמיעת הסיפורים האישיים של ניצולי השואה היא תמיד השראה לעולם כדי לא לשכוח את זוועות השואה. עדותו של יעקב וקסלר וסקינל על איך שרד את השואה ומצא את דרכו חזרה ליהדות חייבת להיות אות זיכרון כדי למנוע את החזרה על זוועות העבר, הודיעה שגרירות רומניה בישראל.

     

    שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, השתתף באירוע הנצחת קורבנות השואה, שאורגן על ידי קריית החינוך לאודה-רעות יחד עם מכון גתה בוקרשט, לרגל יום השואה הבינלאומי. שימור הזיכרון הוא מקור החוסן שלנו. אנחנו לא יכולים לשכוח את השואה, וגם לא את הטבח שספגנו ב-7 באוקטובר 2023.

     

    העם היהודי שרד את השואה, ואנו בטוחים שנתאושש מהמלחמה הזו ונביס את כל אלה שמאיימים להשמידנו, אמר הדיפלומט הישראלי. . אנו מכבדים את זכר קורבנות השואה וחוזרים על המחויבות של כל אחד מאיתנו להילחם בשנאה ובאנטישמיות.

     

    רק באמצעות חינוך ומאמצים המשותפים נוכל להילחם בתופעות ההרסניות הללו, נוכל להימנע מלחזור על טעויות העבר, ולבנות עתיד בטוח לדורות הבאים, אמר השגריר.

     

    באירוע ההנצחה השתתפו תלמידי תיכון שהזדמנו להאזין לסיפור חייו של אוטו פולופ, הניצול האחרון מהמחנות הנאצים בבוקרשט. פולופ גורש לאושוויץ-בירקנאו כשהיה בן 13 וחצי ובשנים האחרונות דיבר בפומבי על החוויות הקשות שעבר במחנה.

  • רומניה ועמדות אנטישמיות

    רומניה ועמדות אנטישמיות

    על פי מדד האנטישמיות העולמי האחרון של ADL הליגה נגד השמצה, רומניה מדורגת במקום ה-60 מתוך 103 מדינות, עם ציון של 43, מה שאומר של6.7 מיליון מאזרחי רומניה יש עמדות אנטישמיות,

    לרפובליקה של מולדובה יש דירוג חיובי יותר מאשר לרומניה, כשהיא ניצבת במקום ה-44 עם ציון 38.

     

    45% מהנשאלים 41% מהנשאלות הביעו דעות אנטישמיות. 42% מהם הם בעלי השכלה יסודית, 45% הם בעלי השכלה תיכונית ו43%  הם בעלי השכלה על תיכונית ,

    השוני המשמעותי מופיע כשמתייחסים  לקבוצת הגיל :

     

    33% מהנשאלים שהביעו דעות אנטישמיות הם בני 18-34, 37% בני 35-49 ו-52% בני 50 ומעלה.

    המדד העולמי חושף כי ל-46% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם (כ-2.2 מיליארד מבוגרים) יש רמות גבוהות של עמדות אנטישמיות, פי שניים מאשר בסקר העולמי הראשון ב-2014. זו הרמה הגבוהה ביותר של אנטישמיות ב-10 שנים האחרונות.

     

    הסקר מצא גם כי 20% מהנשאלים ברחבי העולם לא שמעו על השואה. פחות ממחצית (48%) הנשאלים הכירו בעובדה ההיסטורית של השואה. אחוז זה יורד ל-39% בקרב צעירים בין 18 ל-34, מה שמדגיש מגמה דמוגרפית מדאיגה ביותר. לנשאלים מתחת לגיל 35 יש גם רמות גבוהות של אנטישמיות (50%).

     

    ציון המדד העולמי של 100 מייצג את אחוז המשיבים שענו “בהחלט נכון” או “כנראה נכון” לשישה או יותר מ-11 הסטריאוטיפים היהודיים השליליים שנבדקו.

     

    51% מהמשיבים באסיה , 49% במזרח אירופה  ו45% באפריקה שמדרום לסהרה הם בעלי עמדות אנטישמיות.

     

    24% מהמשיבים באמריקה , 17% במערב אירופה, 20% ואוקיאניה  הם בעלי עמדות אנטישמיות.

     

    הסקר שאל גם שאלות נוספות הקשורות ליהודים, וכן לעמדות כלפי ישראל. למרות שהרגשות כלפי ישראל מעורבים, 71% סבורים כי על ארצם לקיים יחסים דיפלומטיים עם ישראל  ו75% סבורים שעל ארצם לקבל תיירים מישראל. ראוי לציין כי למעלה מ67%,  שני שליש, אינם רוצים שמדינתם תחרים מוצרים וחברות ישראליות.

     

    צעירים יותר ברחבי העולם מראים שיעורים גבוהים יותר של עמדות אנטישמיות. כך למשל, 40% מאלו מתחת לגיל 35 אומרים ש”היהודים אחראים לרוב המלחמות בעולם”. 29% מבני 50 ויותר חושבים אותו הדבר.

     

    23% מהנשאלים ברחבי העולם מביעים דעות חיוביות כלפי ארגון הטרור הפלסטיני חמאס, אחוז שעולה ל-29% בקרב המשיבים מתחת לגיל 35.

     

    מקסימיליאן מרקו כץ, מנהל המרכז למעקב ולמאבק באנטישמיות ברומניה (MCA Romania) סבור כי המספר של כ-6.7 מיליון רומנים, בעלי עמדות אנטישמיות, קרוב לסף המינימלי של המציאות איתה מתמודדת החברה הרומנית בנושא זה.

     

    דו”ח ADL הוא דו”ח אמין, שהופק באופן מקצועי. אולם נראה שהוא אינו מכסה את הסביבה המקוונת, שבה מתפתחת ומופצת אנטישמיות ללא כל שליטה או מגבלה. בתנאים אלה, MCA רומניה מאמינה שהאנטישמיות ברומניה נפוצה יותר ממה שמציין דו”ח ה-ADL.

     

    גם אם נגביל את עצמנו לסטטיסטיקה שפורסמה, מספר המבוגרים עם עמדות אנטישמיות מדאיג וסותר הערכה עדכנית של משרד הפנים, שבשנים 2023-2024 דיווח כי אנטישמיות אינה תופעה מדאיגה במיוחד עבור החברה הרומנית.

     

    האמת היא שבמהלך שנת 2024 צפינו איך, לנגד עינינו, האנטישמיות התפרצה בצורה מבהילה, כשבפרלמנט הרומני, הלהבה המצחינה שלה הודלקה על ידי הסנאטורית דיאנה שושואקה, בנוכחות מאות חברי פרלמנט שצפו בשתיקה מוחלטת במחזה ההכחשה וההסתה לשנאה נגד יהודים, שהוצג על ידי הסנאטורית הנ”ל, רשם MCA ROMANIA.

     

    למרבה הצער, דו”ח ה-ADL מראה לנו מציאות שונה מזו המוגדרת בהצהרות הפוליטיות, המנסות שוב ושוב להציג את רומניה כמודל אזורי ואירופאי למאבק יעיל באנטישמיות.

     

    רומניה היא, ללא ספק, מודל אזורי ואירופאי מבחינת מחקר ושימור זיכרון השואה המקומית.

     

    נכון לומר גם שרומניה היא מודל מבחינת הרצון למצוא נתיבים חינוכיים המפחיתים את הבורות ואת הדעות הקדומות עליהם האנטישמיות מבוססת.

     

    אבל כל עוד מותר לאנטישמים ומכחישי שואה להפר את החוק באופן בוטה, להביע ולהפיץ, ללא כל דאגה והפרעה, את תיאוריות השנאה שלהם נגד היהודים, ולאחרונה גם נגד מדינת ישראל, רומניה לא יכולה להיות מודל אזורי ואירופי למאבק באנטישמיות, נמסר מטעם MCA ROMANIA.

  • הפודקאסט “על השואה” – עונה 3

    הפודקאסט “על השואה” – עונה 3

    עונה 3 של הפודקאסט “על השואה” מזמינה דיון על סטריאוטיפים, דעות קדומות, קידום זיכרון השואה ברומניה שלאחר המלחמה וההצטלבות עם זכרם של פושעי מלחמה. זה דיאלוג על אחריות ועל החובה לזכור. זהו חומר שמביא על במת ההיסטוריה תקופה שברומניה ניסו למחוק.

     

    הפודקאסט שהוא משודר ע”י המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” וקרן פרידריך אברט זה לא שיעור היסטוריה: זהו דיאלוג כנה שבאמצעותו אנו מנסים לגלות מחדש, להתאושש וללמוד לקבל את העובדה שהשואה היא חלק מעברנו הקרוב, מוסר המכון. מפיקי העונה השלישית של הפודקאסט הם אנה ברבולסקו ומריוס קזאן, חוקרי מכון “אלי ויזל”.

     

    פרק 1 נקרא “על סטריאוטיפים והמוגבלות שהם גורמים” והוא מתרכז על סטריאוטיפים של מיעוט הרומא.

     

    פרק 2, המורכב משני חלקים, נקרא “בתי המשפט העממיים. על אחריות, צדק והגינות” ודן במאמץ של רומניה בשנים הראשונות שלאחר מלחמת העולם השנייה להביא לדין את האשמים בפשעים שבוצעו במהלך השואה ברומניה.

     

    פרק 3 נושא את הכותרת “על אחריות,  20 שנה לאחר הקמת ועדת ויזל”. נזכיר כי ב-22 באוקטובר 2003 החלה בפעילותה הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה בראשות אלי ויזל. הדו”ח הסופי של הוועדה הוגש ב-11 בנובמבר 2004.

     

    את הפודקאסט “על השואה” ניתן להאזין באתר מכון אלי ויזל, ב-Spotify, BuzzSprout, Apple Podcasts: ו-Google Podcasts.