Tag: שׁוֹאָה

ההתקדמות בנוגע להכרה במעמד קורבנות השואה הן ברומניה והן בארה”ב נדונה על ידי שרת העבודה, סימונה בוקורה-אופרשקו, עם הנציגה המיוחדת של משרד החוץ האמריקאי לנושאי השואה, אלן ז’רמן. הדאגה העיקרית של הממשלה היא לדאוג לכל הרומנים, באשר הם. יש לנו מחויבות לעשות דברים נכון ובזמן עבור האנשים. אנחנו רוצים שזוועות העבר לעולם לא יחזרו. ההכרה וההקלה בסבל שאלה שסבלו ושרדו את השואה חיוניים בתהליך זה, אמרה השרה בוקורה-אופרשקו. הנציגה האמריקאית הודתה לרומניה על שיתוף הפעולה בהקשר זה.

לטענת המשרד, רומניה חולקת כבוד לזכר קורבנות האירועים במלחמת העולם השנייה ומביעה את הזדהותה עם ניצולי האירועים הטרגיים באותה תקופה.

אלן ז’רמן נפגשה גם עם אלכסנדרו פלוריאן, מנהל המכון הלאומי “אלי ויזל” לחקר השואה ברומניה. הצדדים דנו במקרים של אנטישמיות, קיצוניות וחינוך לשואה ברומניה.

“המוזיאון לתולדות סירת. אנדרטת השואה של יהודי בוקובינה”, שנפתח לקהל הרחב ב-23 במאי 2024, לאחר תהליך נרחב של שיקום וארגון מחדש של התערוכה הקבע, קיבל מעל 1,700 מבקרים במהלך 4 החודשים שעברו מאז חנוכתו, מסר מנהל המוזיאון הלאומי של בוקובינה, אמיל אורסו.

תערוכת הקבע מכילה את התגליות העתיקות ביותר מאזור סירת, מציגה את תקופת ימי הביניים הרומנית, התקופה המודרנית עם נתונים על ההתפתחות הכלכלית-חברתית של היישוב. כמו כן יש מצגת מיחדת, “דף נשכח” המוקדש להשואה בבוקובינה” וליציאת היהודים מרומניה.

אחד מ-3 הסרטים המוצעים לצפייה מכיל עדויותיהן של שתי אחיות מקמפולונג מולדובנסק, ששרדו את הגירושים לטרנסניסטריה: ד”ר Sylvia Hoișie ז”ל (1927-2022), ממציאת התרופה המוכרת ביותר ברומניה, פולידין, וד”ר מרים ברקוביץ’, אשר חגגה לאחרונה 101 שנים.

הקיר החיצוני של המוזיאון בסירת הוא אנדרטה ליהודי בוקובינה, שהוקמה בתמיכת יד ושם והמכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”. על הקיר חרוטים שמות של 51,089 יהודים שהפכו לקורבנות הגירוש למטרנסניסטריה.

בין ה-25 באוגוסט ל-4 בספטמבר התקיים סיור הלימוד של אלי ויזל 2024.

בתום הסיעור, בהגיעם לאורדיה (צפון מערב רומניה), המשתתפים קיבלו את דיפלומות ההשתתפות שלהם והחליפו  רשמים אחרונים. אלו היו ימים מלאי רגש, מידע ותגליות, שבסופם כל אחד מאיתנו, חברי הצוות או משתתפים, הושפעה עמוקות מלקחי ההיסטוריה ומהאירועים שעברו על הקהילה היהודית, אמרו המארגנים.

אנו מודים לכל המשתתפים על המעורבות, הסקרנות והפתיחות ללמוד מהעבר כדי לבנות עתיד טוב יותר, הוסיף המקור המצוטט.

בקרקוב ערכו המשתתפים סיור מודרך ברובע היהודי קז’ימייז’, כולל בית הכנסת הישן. הם נפגשו ושוחחו עם נציג המרכז הקהילתי היהודי בקרקוב.

פרופסור סורין לנגו ערך מפגש לאחר הביקור באושוויץ, שם העמיק את הידע שרכשו המשתתפים במהלך הסיור המרגש. Iuniana Mîndru ו-Ștefan Duminică, חברי צוות המועצת האמריקאיות, ערכו סדנה על פרויקטים המשך שהמשתתפים חייבים ליישם בתום הסיור.

היום ה-8 של הסיעור היה הטעון ביותר מבחינה רגשית. 15 המשתתפים הרומנים ביקרו במתחם מוזיאון אושוויץ בירקנאו. המשתתפים ערכו סיור מודרך, בו יצרו קשר עם המציאות הקשה של השואה. הם ביקרו בצריפים ואנדרטאות שהוקדשו לקורבנות. האווירה והסיפורים הטרגיים הפכו את הביקור לרגע של מודעות עזה. חוויה זו הותירה רושם עמוק על כולם, בהיותה רגע של הרהור ולמידה על זוועות העבר וחשיבות הזיכרון הקולקטיבי.

כמו כן, במתחם המוזיאונים התקיימה סדנת “שאלות על השואה”, בה הזדמן למשתתפים לדון ולהרהר בכמה שאלות מהותיות הקשורות לשואה.

הסיור היה במהדורה השביעית ונבחרו לתכנית זו 15 משתתפים, סטודנטים לתואר שני או דוקטורט, בגילאי 20 עד 27. הסיור מומן על ידי שגרירות ארה”ב ברומניה, המכון הפולני בבוקרשט, שגרירות גרמניה ברומניה ושגרירות מדינת ישראל ברומניה ויושם על ידי המועצות האמריקאיות לחינוך בינלאומי.

בין ה-25 באוגוסט ל-4 בספטמבר מתקיימת מהדורת 2024 של סיור הלימוד אלי ויזל. התוכנית מציעה מלגות המכסות לינה, ארוחות על בסיס חצי פנסיון, ביקורים במקומות הקשורים לנושא ועוד. הסיור השנתי הוא  7. השנה בתכנית יש 15 משתתפים, סטודנטים לתואר שני או דוקטורט, בגילאי 20 עד 27. יזם הפרויקט היא שגרירות גרמניה ברומניה והוא מתקיים בחסות שגרירות ארה”ב ברומניה, המכון הפולני בבוקרשט, שגרירות ישראל ברומניה. הפרויקט מיושם על ידי המועצות האמריקאיות לחינוך בינלאומי.

שגריר ישראל החדש בבוקרשט, ליאור בן דור, נכח בקבלת הפנים  שנערכה בשגרירות גרמניה. עבורנו, ישראלים ויהודים רבים, השואה היא חלק מההיסטוריה האישית שלנו, אז הרשו לי לשתף אותכם בעובדה שהורי וסבי נולדו ברומניה, אמר הדיפלומט הישראלי. אני יודע שסבא שלי היה ניצול שואה. הוא התגורר ב-Buhuşi, ליד בקאו (מזרח רומניה). הוא נלקח למחנה עבודת כפייה. איכשהו, הוא שרד. בספטמבר 1944 סבא חזר הביתה, שם חיכו לו אישה וילד קטן. בדיוק 10 חודשים לאחר מכן, אמי נולדה. אז אני יכול להגיד שבזכות רוח ההישרדות של סבי אני עומד לפניכם ואני מייצג את מדינת ישראל – שבאותה תקופה לא הייתה קיימת – ברומניה, הוסיף בן דור. הוא התוודה שהוא שמח להיות ברומניה, מדינה ידידה קרובה של ישראל. השגריר סיפר כי אבי אשתו, יליד ארגנטינה, היה חלק ממשפחה שנחרבה בשואה. ליאור בן דור בירך את הסטודנטים הצעירים ואמר להם שהם מנהיגי דורם ובאמצעות הניסיון והידע שירכשו בתוכנית הם יוכלו להניח את היסודות לחברה של המחר, חברה בטוחה ומוצקה המבוססת על יסודות וערכים אנושיים.

שגריר גרמניה בבוקרשט, פאר גבאואר, הדגיש כי החינוך על תולדות השואה חשוב היום יותר מתמיד. אנו חיים בזמנים שבהם אנו נתקלים בחדשות מזויפות מדי יום ולעתים קרובות מדובר  באנטישמיות, בהכחשת השואה, בתיאוריות קונספירציה שבמרכזן נמצאים היהודים, שהופכים למטרות של שנאה ומתקפות. זו הסיבה שעלינו להיות פעילים יותר מתמיד, ערניים מתמיד ולדאוג שהעבר לא יישכח. רק כך זוועות העבר לא יחזרו על עצמם, ציין גבאואר שהזהיר את המשתתפים שהסיור שלהם לא יהיה מסע קל.

תבקרו במקומות שבהם התרחשו זוועות השואה, תתמודדו עם זיכרונות נוראים, עם סיפורים קשים, אמר השגריר והוסיף כי זה יהיה מסע שישנה את חייהם ואת חי אלה שאיתם הם יחלקו את החוויה. האחראי על מחלקת העסקים של שגרירות ארהב בבוקרשט, מייקל דיקרסון, ציין את העובדה שרומניה נקטה צעד חשוב בחקר תולדות השואה ע”י קידום תכנית הלימודים של היסטוריה של היהודים ושל השואה בבתי הספר התיכוניים.

מהדורת השנה כוללת ביקורים בבית ההנצחה “אלי ויזל” בסיגטו מרמטיי, ברובע היהודי בבודפשט, אנדרטת “הנעליים לאורך טיילת הדנובה”, מתחם מוזיאון אושוויץ-בירקנאו, הרובע היהודי קז’ימייז’ בקרקוב ומפעל שינדלר. למשתתפים יש פעילויות שונות לבניית קבוצות עבודה, קיום דיונים, סדנאות ומפגשי החלפת מידע.

לאחר הסיור הלימודי, בפיקוח רכז התכנית, יערכו כל המשתתפים פעילות הסברה בקהילותיהם. הפעילויות מגוונות ועשויות לכלול מצגות פומביות, דיונים מאורגנים עם עמיתים ו/או פרופסורים, וכתיבת מאמרים לעיתונים, למגזינים של בתי ספר וכתבי עת באוניברסיטאות.

הפגישות הראשונות בשטח של הוועדה הבין-משרדית למעקב אחר יישום האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמאבק באנטישמיות, 2024-2027 התקיימו בין התאריכים 30-31 ביולי, בסיגטו מרמאשי ובאיה. מארה, בצפון רומניה.

התוכנית כללה פגישה עם ראש עיריית סיגטו מרמאשי, ואסילה מולדובן, בהשתתפות נשיא הקהילה היהודית של סיגטו מרמאשיי, דוד ליברמן, ונציגי המכללה הלאומית “דראגו וודה” מסיגטו מרמאשי.

אחד הנושאים שנדונו התייחס לניסיונם של אנשי החינוך בהוראת הנושא “תולדות היהודים”. השואה” ושיטות דידקטיות.

לאחר הישיבה קיימו חברי  הוועדה דקת דומיה לזכר קורבנות השואה באנדרטת השואה בסיגט ולאחר מכן הנחת זרי פרחים. התוכנית כללה גם ביקורים בבית הכנסת הספרדי בסיגט ובבית הזיכרון “אלי ויזל”.

בבאיה מארה, התקיימה פגישה בהשתתפות הנציב של מחוז מרמורש, רודולף שטאודר, נשיא מועצת המחוז, איונל-אובידיו בוגדן וראש העיר של באיה מארה, Ioan-Doru Dăncuș. במהלך הישיבה אומץ התקנון החדש של הוועדה. הדיונים התמקדו בצעדים שנקבעו בתוכנית הפעולה האסטרטגית ובהתקדמות שנעשתה חודשיים לאחר אימוץ המסגרת האסטרטגית החדשה. כמו כן, רכז הוועדה, מזכיר המדינה דרגוש הוטאה, הציג את תוצאות ההשתתפות בפעולות שונות, בארץ או בחו”ל, מאז סיום פעילות הוועדה ליישום האסטרטגיה.

מרמורש הידועה בנופיה הציוריים, במסורות העשירות, בהכנסת האורחים, ידעה תקופות קשות שאינן מוסיפות כבוד לעברנו.  לעולם לא נשכח את הקהילה היהודית במרמורש לפני מלחמת העולם השנייה. הם יצרו שגשוג, אך החקיקה האנטישמית של שנות ה-30-1940 הרסה אותם. לאחר מכן התחילה השואה. פרק זה בהיסטוריה שלנו אינו מכבד אותנו, אך הוא מאלץ אותנו לזכור את הטרגדיות הללו ולהשקיע את כל המאמצים הדרושים כדי למנוע את הישנותן, אמר נשיא מועצת מחוז מרמורש, יונל בוגדן.

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה ‘אלי ויזל’ ציין כי הפרויקט ‘המוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה ברומניה’, ששונה בעקבות משא ומתן  חדש, ממתין עכשיו לשני אישורים. לאחר קבלת האישורים המכון יגיש לעיריית בוקרשט בקשת היתר בנייה. הפרויקט מתואם על ידי מכון ‘אלי ויזל’ וממומן מתקציב המדינה ומכסף אירופי, באמצעות תכנית ההבראה והחוסן הלאומית (PNRR).

במהלך השנים 2020-2021 נערכה התחרות הבינלאומית השנייה לעיצוב . המטרה הייתה לארגן את המוזיאון בבניין ב-Calea Victoriei, באזור האולטרה-מרכזי של בוקרשט.

בשנת 2021, הפרויקט הוכנס ל-PNRR. בנובמבר 2022 הגיש המכון את תוכנית הקמת המוזאון  לעיריית בוקרשט על מנת לקבל את היתר הבנייה. העירייה סירבה לאשר את הקמת המוזאון במיקום שנבחר.

במהלך שנת 2023 נוהל משא ומתן בין נציגי המכון ונציגי קונסורציום העיצוב לבין העירייה. במהלך שני מפגשים נהנה המכון מתמיכתן של שגרירויות ארה”ב, ישראל, גרמניה וצרפת, המעוניינות בפיתוח הפרויקט ללא דחיות נוספות.

פגישות אלו התקיימו בחסות ובנוכחות נציגי משרד ראש ממשלת רומניה, הגוף שמפקח של פעילות מכון אלי וייזל.

נכון לעכשיו, הפרויקט, ששונה בעקבות המשא ומתן, ממתין לשני אישורים מטעם העירייה אישורים נחוצים כדי להגיש את בקשת היתר בנייה, כך נמסר ממכון ‘אלי ויזל’.

המרכז הלאומי לתרבות רומא – רומנו קר ארגן דיון בבוקרשט במהלך יום לרגל יום השואה הלאומי של הרומא – SAMUDARIPEN.

התאריך 2 באוגוסט, הוכרז לפי החלטת הפרלמנט האירופי מיום 15 באפריל 2015 ובחוק מס. 124/2020,יום מוקדש לזכר רצח עם הרומא.

האירוע כלל דיון לרגל השקת הספר ‘בחיפוש אחר הרומני המושלם’ מאת פרופ’ univ.dr. מריוס טורדה מאוניברסיטת אוקספורד ברוקס בבריטניה. באירוע השתתפה מחברת הספר, דליה גריגור, מומחית ללימודי רומא, וסילה יונסקו, סופר ונשיא החברה האקדמית של רומא.

מנחה הדיון היה Adrian-Nicolae Furtună, יועץ במחלקת המחקר של רומנו קר. האירוע נועד להביא לידיעת הציבור את חשיבות הידע וההבנה של ההיסטוריה של הרומא, כמו גם את ההשפעה שהייתה לשואה על קהילה זו.

שגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד, השתתף לאחרונה בהנצחה השנתית לשוא רומניה שאורגנה על ידי A.M.I.R – הארגון המאוחד של יוצאי רומניה בישראל. יד ושם המשיך במסורת השנתית של אירוח טקס הנצחה. השנה צוינו  80 שנה לגירוש יהודי צפון טרנסילבניה, גירוש שבוצע ע”י השלטונות ההונגרים.

בנאומו הדגיש השגריר ראדו יואניד כי השואה ברומניה ובהונגריה התרחשה בגלל האנטישמיות האכזרית שהשפיעה על החברות בשתי המדינות,  לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה.

בעוד הנאצים תמכו בהשמדת היהודים, חשוב לציין שהשמדת הקהילות היהודיות ברומניה, כולל אלו בצפון טרנסילבניה, בוצעה על ידי השלטונות הרומניים וההונגריים.

הטקס כלל נאומים עוצמתיים של ישראלים עם שורשים בצפון טרנסילבניה. נשיא יד ושם, השגריר דני דיין, שיבח את מאמציה המתמידים של רומניה לשמר את זיכרון השואה ולהילחם באנטישמיות.

שגרירות רומניה הביעה את ערכתה והודתה על קיום האירוע למר מיכה חריש, נשיא א.מ.י.ר., לגב’ איריס לקנר ולגב’ גלי תיבון.

ביד ושם: מרכז השואה העולמי, בירושלים, התקיים מפגש הנצחת השואה ברומניה. זה אירוע שנתי שמתקיים ב-16 ביולי. האירוע התקיים בצל  ה-7 באוקטובר 2023, תאריך מתקפת הטרור של חמאס, 80 שנה לאחר שואת היהודים שחיו בצפון טרנסילבניה במהלך מלחמת העולם השנייה,  תחת הונגריה ההורטייסטית

באירוע נכחו דני דיין, נשיא יד ושם, ראדו יואניד, שגריר רומניה בישראל, המהנדס מריאן כהן, נציג הדורות הבאים, וכן האלופים אהרון זאבי פרקש ונועם תיבון.

זרי פרחים הונחו לזכר קורבנות השואה מקהילות יהודיות שונות ברומניה על ידי ניצולים וילדים מהדור השלישי של הקהילה, וכן הונח זר לזכר כל הנרצחים בידי חמאס ב-7 באוקטובר.

האירוע כלל גם רגע מוזיקלי בביצועה של הזמרת שני דלאל, מתיאטרון ניקו ניתאי. מנחה הטקס היה ארד ניר.

המכון הרומני לתרבות מתל אביב ארגן ב-25 ביוני את הכנס “סיגטו מרמטיי והקהילה היהודית”. הכנס התקיים בתמיכת אלפרד פופלינגהר, פנינה זילברמן ומנדי יעקובוביץ’. פרויקט זה מאורגן בשיתוף קרן תרבות סיגט – מקדמת שימור זכר קורבנות השואה ברומניה – והוא חלק מסדרת אירועי ICR תל אביב המוקדשים לציון 80 שנה לשואה בצפון טרנסילבניה.

עלינו לומר זאת בכנות: עתידה של הקהילה היהודית בסיגט אינו מבטיח, סברה פנינה זילברמן, נשיאת קרן “תרבות” סיגט.  כמחנכת בתחום השואה והתרבות היהודית, אני מאוד מאמינה שיש להעביר את סיפור השואה לדורות הצעירים באמצעות צורות אמנות שונות: דרמה, מחול, כתיבה יוצרת, צילום, קולנוע – הוסיפה פנינה זילברמן. היא מאמינה שחינוך לשואה בבתי ספר תיכוניים ברומניה יכול להפוך תלמידים רומנים לנושאי מסרים, שגרירים אמיתיים של העם היהודי.

אלפרד פופלינגהר סיפק סקירה היסטורית של סיגט, תוך הדגשת המאפיינים המיוחדים הקשורים לחיי הקהילה היהודית המקומית. היהודים שהתיישבו באזור מרמורש, החל מהמאה ה-17, הצליחו ליצור קהילות משגשגות, וביניהן זו של סיגט.

חשיבותה של הקהילה היהודית בסיגט היא דתית ותרבותית במיוחד. חצרות רבני סיגט, יחד עם בתי הספר הסמוכים ותנועות החסידיות שהתפתחו, העשירו באופן מהותי את היהדות – הוסיף פופלינגהר. הוא גם ציין את תרומתה של הקהילה היהודית בסיגט לחיים התרבותיים, החברתיים והמדעיים של אותם זמנים. קהילה זו נתנה סופרים, אמנים פלסטיים, מוזיקאים, עיתונאים, עורכי ספרים ועיתונות, עורכי דין ואדריכלים בעלי שם.

המפיק והאדריכל הישראלי בעל שורשים רומניים מ  Mandi Jacobovitch תיאר את סיפורה של משפחת יעקובוביץ’, שגורשה לאושוויץ, ואת תרומתה לאחר מכן לחברה הישראלית. הכנס המשיך עם הצגת שני קטעים מתוך סרטו התיעודי “הצעקה”, המכילים עדויות של אביו. כפי שהסביר יעקובוביץ’, אביו לא אמר מילה במשך עשרות שנים על מה שחווה במחנות ההשמדה, שאליהם הגיעה לאחר שגורש מסיגט באביב 1944. את עדותו הראשונה מסר לאחר גיל 50 בפני ארגון ישראלי המספק תמיכה פסיכולוגית לניצולי השואה ולצאצאיהם. הסרט התיעודי נולד ביוזמתו של מנדי יעקובוביץ’, שהשתמש אז בחומר זה בפרויקטים שונים בבית ספר ובאקדמיה.

4 חודשים לאחר שסיים את הסרט  אביו מת, בגיל 96. יעקובוביץ’ הראה לקהל את המזכרות האחרונות שנותרו מאביו, מזוזה וסידור . אביב היה חבר קרוב של ניצול השואה היהודי המפורסם ביותר, גם הוא מסיגט, חתן פרס הנובל לשלום אלי ויזל.