Radio România Internațional

Tag: שׁוֹאָה

  • המהדורה השביעית של סיור הלימוד אלי וייזל

    המהדורה השביעית של סיור הלימוד אלי וייזל

    נפתחה ההרשמה למהדורה השביעית של סיור הלימוד אלי וייזל.

    מקור שגרירות ארה"ב

    מועצת אמריקאית לחינוך בינלאומי ברומניה, מזמינה סטודנטים רומנים, מסטרנטים ודוקטורנטים בין הגילאים 20 עד 27, להגיש בקשת השתתפות בסיור לימודים אלי וייזל, שמתוכנן להתקיים, בין ה-25 באוגוסט לבין 4 בספטמבר 2024.

     

    מהדורה השביעית של הסיור ממומנת על ידי שגרירות ארה”ב ברומניה, המכון הפולני בבוקרשט, שגרירות גרמניה ברומניה ושגרירות ישראל ברומניה.

     

    התוכנית מוקדשת לסטודנטים המעוניינים בנושא זכויות האדם ותולדות השואה, הזדמנות להבין יותר בנושאים אלו ולהעמיק את הידע הקיים.

     

    התכנית מציעה 15 מלגות המכסות את עלויות ההשתתפות: לינה, ארוחות חצי פנסיון, ביקורים במקומות המייצגים את הנושא וכן חומרי קידום הפרוייקט.

     

    השנה יהיו ביקורים בבית הזיכרון “אלי ויזל” בסיגטו מרמטי (בצפון רומניה, המקום בו נולד חתן פרס הנובל), ביקור ברובע היהודי בבודפשט,עצירה באנדרטת “הנעליים לאורך טיילת הדנובה, ביקור באושוויץ בירקנאו, רובע היהודי קז’ימייז’ בקרקוב ובמפעל שינדלר.

     

    המשתתפים יקחו חלק בפעילויות שונות לבניית צוותים, בדיונים, ובסדנאות ומפגשי מידע.

     

     הקבוצה תלווה ע”י מורה מומחה אשר יספק לה את כל המידע על המקומות בהם ביקרו, יאפשר דיונים בנושאיים ויאתגר אותם לפתח את החשיבה הביקורתית שלהם.

     

    לאחר סיום התכנית, כל משתתף יארגן פעילות להפצת המידע שנרכש במהלך הסיור,  בפקולטה או בקהילה מהם הם באים.

     

    התככנית פתוחה לסטודנטים לתואר ראשון, שני ודוקטורנטים העומדים בתנאים המצטברים הבאים: הם בעלי אזרחות רומנית; הם בני 20 לפחות ולכל היותר בני 27 במועד תחילת התכנית (25.8.2024) הם סטודנטים בארץ או בחו”ל, בכל פרופיל לימודים; בעלי ידע ברמה מתקדמת באנגלית; מגלים עניין בנושא התכנית; הם מוכנים לארגן לפחות פעילות הפצה אחת (מאמר, ראיון, כנס מקומי) בתום הסיור.

     

    המעוניינים יכולים להירשם באינטרנט עד ה-5 ביולי.

  • הנצחת השואה בצפון טרנסילבניה

    הנצחת השואה בצפון טרנסילבניה

    ציון יום השנה ה-80 לשואה בצפון טרנסילבניה התקיים בבית הקברות היהודי בזלאו (צפון מערב רומניה). הקורבנות מלפני 80 שנה הונצחו. כ-8,800 יהודים שגורשו בין מאי ליוני 1944 מאזור סלאג’ (אז תחת שלטון הונגרי)  למחנות אושוויץ – בירקנאו, מסרה הקהילה היהודית של זלאו – סלאג’. חובתנו הקדושה לזכור את קורבנות השואה שלא חזרו הביתה, הוסיף המקור המצוטט.

     

    ביוזמתה של המורה להיסטוריה אלכסנדרה פרדה, בטכס נכחו תלמידי בית הספר התיכון הפדגוגי “Gheorghe Şincai” . התלמידים הדליקו נרות לזכר הקורבנות שנרצחו בשואה.

     

    אנו מודים למורה, אשר מקדמת את הוראת תולדות השואה. אנחנו צריכים עוד מורים כמוה, כך נמסר מטעם הקהילה היהודית של זלאו – סלאג’.

  • פרק חדש בסדרת “זיכרון מדבר”.

    פרק חדש בסדרת “זיכרון מדבר”.

    בית לוחמי הגטאות יחד עם המכון הרומני לתרבות מתל אביב, המרכז לחקר תולדות היהודים ברומניה “וילהלם פילדרמן”, א.מ.י.ר. (איחוד היהודים שמקורם ברומניה), המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”, המרכז לשואה ורצח עם ביוהנסבורג ו”פורום רבין” מאוניברסיטת ג’ורג’ וושינגטון ארגנו פרק חדש, באמצעות ZOOM, מהסדרה “זיכרון מדבר”.

     

    נושא האירוע היה “הקהילה היהודית הרומנית בתקופת השואה. השלמת הפערים”, תוך התמקדות בנושא רגשי במיוחד, ” יתומים יהודים מטרנסניסטריה”.

     

    את נאום הפתיחה נשא אייל פביאן, מנכ”ל א.מ.י.ר.

     

    המומחים שהוזמנו להרצאות היו ד”ר פטרישיה הברר רייס, עם המצגת “בקול שלהם. ילדים בתקופת השואה”,

     

    ד”ר Ionela Ana Dăsculţu, עם מצגת בשם “איך אשרוד” – יתומים יהודים בעמק המוות בטרנזיסטריה (1941-1944)”

    וגרטה ברק, ארכיונאית בבית הגטו לוחמים, עם הרצאה  “אוסף הרש סגל: עדויות ילדים בשנים 1946-1947”.

  • מצעד החיים’ – 83 שנים לאחר פוגרום יאשי

    מצעד החיים’ – 83 שנים לאחר פוגרום יאשי

    מהדורה חדשה של ‘מצעד החיים’, פרויקט מרכזי להנצחת הפוגרום ביאשי, תצאה לדרך בין התאריכים 23-30 ביוני. האירוע מאורגן ע”י עיריית יאשי, ברשותו של ראש העיר MIHAI CHIRICA (צפון מזרח רומניה), בשיתוף הקהילה היהודית של יאשי. והרב יוסף וסרמן מישראל, נשיא הקרן לקידום ופיתוח היהדות ברומניה.

     

    בהזדמנות זו יזכה יאשי לביקור קבוצת בני משפחה של קורבנות וניצולי הפוגרום ביאשי לצד אנשי ממשל והשלטון המקומי, דיפלומטים  וכן אורחים ממדינות אחרות שיכבדו את זכרם של כ15000 קורבנות הפוגרום.

     

    ב-27 ביוני   “מצעד החיים” יקיים טכס בבית העלמין היהודי.

     

    יאשי הייתה בין הערים הראשונות ברומניה שבהן התיישבו יהודים שבנו קהילה חזקה שהייתה מעורבת במיוחד בפיתוח המסחר, האמנויות, הרפואה, המדעים והמורשת האדריכלית.

     

    כך יאשי הפכה להיות עיר מיוחדת לבני הקהילה היהודית ברומניה ובישראל. התיאטרון היידיש הראשון בעולם, ‘פומול ורדה’ העץ הירוק, נפתח במאה ה19 באזור שבו שוכן היום פארק התיאטרון הלאומי ‘וסיל אלכסנדרי’.

     

    בין ה-28 ביוני ל-6 ביולי 1941, ברחובות יאשי, בחצר מפקדת המשטרה לשעבר ובמה שנקרא ‘רכבות המוות’ יאשי – קלראשי ויאשי – פודו אילואיי,  בסביבות 15000 יהודים נטבחו בפקודת הממשלה הרומנית בראשות מרשל יון אנטונסקו, שהיה בעל בריתו של היטלר.

  • הושק שלב נוסף של האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמלחמה באנטישמיות

    הושק שלב נוסף של האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמלחמה באנטישמיות

    ממשלת רומניה הודיעה על שלב נוסף של האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמלחמה באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבור שנאה לשנים 2024-2027. שלב זה ממשיך את השלב הראשון של האסטרטגיה לשנים 2021 -2023.

     

    האסטרטגיה היא הצלחה חשובה המגבשת את תפקידה של רומניה כמודל אזורי לבניית שיטות עבודה חיוביות בתחום המאבק באנטישמיות ושימור זיכרון השואה, אמרה שרת החוץ של רומניה לומיניצה אודובסקו.

     

    סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילה היהודית ברומניה, העריך שהאסטרטגיה מייצגת הזדמנות לכל החברה להגיע ליעדים ריאליים בכל הנוגע ללוחמה נגד האנטישמיות ברומניה. אני מברך על פתיחותה של ממשלת רומניה לבצע פרוייקט כה מקיף עם תוצאות ממשיות, אמר וקסלר.

     

    דרגוש חותיאה, ראש הוועדה הבין-משרדית למעקב אחר יישום האסטרטגיה, הודה למוסדות המעורבים בקידום האסטרטגיה הלאומית לשנים 2021-2023, וכן לאלו שלקחו חלק בפיתוח השלב החדש של האסטרטגיה ל-2024- 2027. הוא הודה לפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה על התמיכה המתמדת שהיא נתנה לשלטונות רומניה.

     

    המטרות הכלליות של האסטרטגיה הן המניעה והמאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה; קידום חינוך ספציפי; תמיכה בידע של התרבות היהודית וקידום הנושאים הנ”ל ברמה הבינלאומית.

  • “תמונות מהעבר. השואה ברומניה”

    “תמונות מהעבר. השואה ברומניה”

    המסע דרכו אנו מנסים לגלות את ההיסטוריה של הקהילות המקומיות באמצעות סיפורי חיים, תמונות מהעבר נמשך והגיע לטימישוארה וללוגוז’, במערב רומניה, כך דיווח המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”.

     

    נציגי המכון נפגשו עם סטודנטים ומורים מהמכללות ומבתי הספר התיכוניים משני היישובים. הם אלה שעזרו להכין את תערוכת הקומיקס שתיפתח בסתיו.

     

    הפרויקט “תמונות מהעבר. השואה ברומניה”, בתיאום המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי וייזל”, הוא פרויקט המקרב את הציבור לחוויות שחיו יהודים ורומא בתקופת השואה ברומניה. הפרויקט מציג היסטוריה אחרת של הנרדפים, מגורשים, אנשים הושמדו בגלל שהם נולדו כיהודים או רומא.  הפרויקט מתקיים במתכונת של דיונים ותערוכות קומיקס, והוא ממומן על ידי האיחוד האירופי ומיושם על ידי מכון “אלי ויזל” ב-10 מחוזות ברומניה בתמיכת קרן Freedom House Romania והקהילות היהודיות המקומיות.

     

    צילום: המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”

  • עשרים אלף נעליים – זיכרון השואה בצפון טרנסילבניה

    עשרים אלף נעליים – זיכרון השואה בצפון טרנסילבניה

    בקלוז’-נאפוקה (צפון-מערב) ניתן לראות את התערוכה “היעדר – קול הדממה”, בעיצובו של הפרופסור הרומני-ישראלי בלו סימיון פיינרו מחיפה. בתארוכה ניתן לראות 20,000 נעליים מימינו, שהם רמז על היהודים מצפון טרנסילבניה שנרצחו במחנות הנאצים. התערוכה מוצגת במוזיאון האתנוגרפי של טרנסילבניה, שם ניתן לראותה עד סוף אוקטובר.

     

    התערוכה מוקדשת ל18,000 יהודי קלוז’, מתוכם 4,000 ילדים, שגורשו למחנות ההשמדה הנאצים.

     

    פרופסור Belu Simion Făinaru עובד על פרויקט נוסף שברצונו להציב בפארק האתנוגרפי בקלוז’-נאפוקה: זה יהיה בית יהודי מסורתי, בן 100 שנה, שיועבר לעיר מצפון מרמורש.

  • תמונות מהעבר” השואה ברומניה”

    תמונות מהעבר” השואה ברומניה”

    הפרויקט “תמונות מהעבר. השואה ברומניה, בתיאום המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”, נמשך בצפון ובצפון מערב רומניה.

     

    “תמונות מהעבר. השואה ברומניה” הוא פרויקט המקרב את הציבור לחוויות שחיו יהודים ורומא בתקופת השואה ברומניה ומציג היסטוריה של נרדפים, מגורשים, שהושמדו בגלל שנולדו יהודים או רומה. מכון “אלי ויזל” ארגן דיון וחנך תערוכות רחוב של קומיקס בנושאים הקשורים לשואה בבאיה מארה (צפון), קלוז’-נפוקה (צפון-מערב) ואוראדיה (צפון-מערב).

     

    “אמא שלך הייתה באושוויץ?” הן המילים שאמיליה טסלר זוכרת שנשאלה על ידי המורה שלה בבית הספר היסודי. זה היה הרגע שבו למדה על העבר של המשפחה והבינה מדוע לאמה היה קעקוע עם מספר על הזרועה.

     

    טסלר היא נשיאת קרן תקווה-אורדאה, שחנכה את אנדרטת אווה היימן באורדאה. אנו מודים לו על נוכחותו באירוע השקת התערוכה “תמונות מהעבר. השואה בביהור”, נמסר מטעם המכון. התערוכה מקרבת אותנו לחוויותיהם של יהודים ורומא ממחוז ביהור, מתקופת השואה. סיפורי חייהם אוירו לפי תסריט שיצרו חוקרי מכון אלי ויזל בשיתוף תלמידי תיכון ומורים. ניתן לבקר בתערוכה עד ה-5 באוגוסט בבית הכנסת הנאולוגי שיאון באורדאה.

     

    בעבר חנך מכון “אלי ויזל” בקלוז-נפוקה את התערוכה “תמונות מהעבר”. השואה בקלוז’”, שמדברת על הישרדות, פרידות, כאבים, אובדן, הכל חלק מעבר, לרוב, אנחנו מעדיפים לעצום עיניים. אבל הכי חשוב זה שהיום השתתפנו בדיאלוג צעירים, ילדים, שרואים את ההיסטוריה מנקודת מבט אחרת – מעשית, ברורה.

     

    הדיאלוג היה על היסטוריה, זיכרון, על מה שאנו מבינים מהעבר, על כך שהשואה היא לא רק ההיסטוריה של המודחים, אלא של כולנו, כך דיווח המכון, לאחר דיון על נושאים הקשורים לשואה שאורגן בקלוז’. את סיפורי החיים בתקופת השואה אייר אותו האומן, על פי תסריט שיצרו חוקרי מכון “אלי ויזל” בשיתוף תלמידי תיכון ומורים. ניתן לראות את התערוכה עד ה-4 באוגוסט ברחוב Mihail Kogălniceanu, במרכז קלוז’.

     

    התערוכה “תמונות מהעבר. השואה במרמורש, שהמכון חנך באיה מארה, תפקידה לעזור לנו לא לשכוח, לעודד אותנו לגלות את ההיסטוריה המקומית, כך דיווח מכון “ויזל” על תערוכת הקומיקס שבה לבקר עד ה-3 באוגוסט בכיכר המצודה של באיה מארה.

  • מפגש על השואה בבוק פסט

    מפגש על השואה בבוק פסט

    המהדורה ה-17 של יריד הספרים הבינלאומי של Bookfest התקיימה בבוקרשט בין ה-29 במאי ל-2 ביוני. באירוע השתתפו 200 מציגים ו-150 הוצאות לאור מרומניה ומרפובליקה של מולדובה, אורח הכבוד של המדורה הזו. המבקרים יכלו להשתתף ביותר מ-400 אירועים.

     

    לדוגמה, ההיסטוריון האמריקני גרנט הארווארד השתתף בוויכוח מקוון על ספרו החדש “המלחמה הקדושה של רומניה”. הצבא, המוטיבציה, השואה’. העבודה מנסה להראות כיצד, תחת המוטיבציה של ניהול מלחמת קודש, הן בקו החזית והן מאחורי החזית, חלק מהחיילים הרומנים ביצעו פשעי מלחמה כולל בשטח הרפובליקה הנוכחית של מולדובה. ההיסטוריונית סימונה פרדה והסופר אולג סרבריאן, מרפובליקת מולדובה, עלו על הבמה, וגרנט הארווארד וההיסטוריון אדריאן צ’אופלנקה, מנהל המרכז לתולדות היהודים ברומניה, נכחו אונליין בשידור חי.

  •   שנים לשואת יהודי צפון טרנסילבניה

      שנים לשואת יהודי צפון טרנסילבניה

    הפקולטה להיסטוריה ופילוסופיה של אוניברסיטת Babeş-Bolyai (UBB) ארגנה בין ה-30 במאי ל-2 ביוני את הכנס “80 שנה לשואת יהודי צפון-מערב טרנסילבניה. היסטוריה וזיכרון” אורחים מיוחדים היו פרופסור דניס דלטנט, מאוניברסיטת קולג’ בלונדון,שהוא גם פרופסור בUBB לצד ההיסטוריון מיחאי רזוואן אונגוראנו, ראש ממשלת רומניה לשעבר.

     

    כחלק מאותו האירוע נפתחה התערוכה של משרד החוץ הרומני,  “שואה מצפון-מערב רומניה בארכיון” . המשתתפים המשיכו את הוועידה ב-Şimleul Silvaniei (צפון-מערב), שם ביקרו במוזיאון השואה בצפון טרנסילבניה, וכן בבית ההנצחה בבאדצ’ין של הפוליטיקאי יוליו מאניו, מספר פעמים ראש ממשלת  רומניה, ואסיר פוליטי בתקופה הקומוניסטית שמת בכלא סיגטו מרמטי (צפון) ב-1953.

     

    במקביל, המכון לחקר הבעיות של מיעוטים לאומיים ארגן ב-29 במאי בקלוז’ יחד עם הקהילה היהודית של קלוז’ את הכנס “בחיפוש אחר האבודים והנותרים בחיים: השואה בצפון טרנסילבניה : מאגרי מידע, רשימות של קורבנות וניצולים”. הוצגו מקורות ארכיוניים, פרסומים ומאגרי מידע מקוונים המכילים שמות ותאריכים של יהודים שנרדפו במהלך השואה בצפון טרנסילבניה. השתתפו נציגי המכון, מהמוזיאון והארכיון היהודי ההונגרי מבודפשט, פרופסורים באוניברסיטת Babeş-Bolyai, מנהיגי הקהילות היהודיות מקלוז’ וטרגו מורש (מרכז רומניה).

  • ואה ברומניה” נמשך

    ואה ברומניה” נמשך

     הפרויקט “תמונות מהעבר. השואה ברומניה”, בתיאום המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי וייזל”, נמשכת בצפון ובצפון מערב רומניה. “תמונות מהעבר. השואה ברומניה” הוא פרויקט המקרב את הציבור לחוויות שחיו יהודים ורומא בתקופת השואה ברומניה ומציג היסטוריה שונה של נרדפים, מגורשים, שהושמדו בגלל המוצא שלהם.

     

    ב-3 ביוני, בבאיה מארה (בצפון רומניה) יתקיים דיאלוג על ההיסטוריה המקומית, בהנפשה של מומחי מכון וייזל והאגודה למורשת מרמורש, באמצעותו יזכרו המשתתפים ויבינו את הטרגדיה של יהודי מחוז מרמורש במהלך מלחמת העולם השנייה.

     

    צילום: המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה "אלי ויזל"

    ב-3 ביוני תיפתח תערוכת הרחוב “תמונות מהעבר” בכיכר המרכזית בעיר. השואה במרמורש”. היא התערוכה המביאה לידי ביטוי את סיפורי חייהם של יהודי המחוז, באמצעות הקומיקס שאייר אוקטב אונגוריאנו, לפי תרחיש שיצרו חוקרי מכון “אלי וייזל” בשיתוף תלמידים ומורים מבאיה מארה וסיגטו מרמציי.

     

    ב-4 ביוני יתקיים דיאלוג דומה בקלוז’-נאפוקה (צפון-מערב), על הטרגדיה של היהודים והרומא במחוז קלוז’ במהלך מלחמת העולם השנייה. גם ב-4 ביוני, ברחוב מיהאיל קוגלניצ’אנו, תפתח תערוכת הרחוב “תמונות מהעבר. השואה בקלוז’”. התערוכה מציגה את סיפורי חייהם של היהודים והרומא במחוז זה. גם כאן יוצגו הקומיקס שאייר אוקטב אונגוריאנו על פי תרחיש שיצרו חוקרי מכון “אלי ויזל” בשיתוף תלמידים ומורים מהעיר.

     

    ב-5 ביוני, יתקיים דיאלוג על הטרגדיה של יהודים ורומא ממחוז ביחור. האירוע מתקיים בבית הכנסת Neologă Sion,  באורדיאה (צפון-מערב). ישתתפו נציגי עמותת תקווה אורדיאה והמרכז הקהילתי היהודי של אורדאיה יחד עם מומחי מכון “וייזל”.

     

    באותו היום תפתח תערוכת הרחוב “תמונות מהעבר. השואה בביחור”. גם כאן יוצגו ציורי קומיקס מאת אוקטב אונגוריאנו על פי תרחיש שיצרו חוקרי מכון “אלי ויזל” בשיתוף תלמידים ומורים מאוראדיה.

  • אנדרטת השואה של יהודי בוקובינה

    אנדרטת השואה של יהודי בוקובינה

    בסירט שבצפון רומניה, נחנך המוזיאון לתולדות סירת – אנדרטת השואה של יהודי בוקובינה. עד ערב יום ראשון, 26 במאי, הכניסה למוזאון הייתה חופשית. המבקרים קיבלוכרטיסי כניסה לאספנים, שהונפקו במיוחד לאירוע הפתיחה.

     

    לוחיות עם שמותיהם של יותר מ-50,000 יהודים מבוקובינה , שבמהלך מלחמת העולם השנייה גורשו לטרנסניסטריה, כיום אזור של דובר רוסית ברפובליקה של מולדובה, הוטמנו בקיר  חצר המוזיאון.

  • שמונים  שנים לגירוש היהודים מצפון טרנסילבניה לאושוויץ

    שמונים  שנים לגירוש היהודים מצפון טרנסילבניה לאושוויץ

    שמונים  שנה חלפו מאז גירוש היהודים מצפון טרנסילבניה לאושוויץ.

     

    ב-21 במאי 1944 יצאה הרכבת האחרונה עם יהודים שנשלחו, מצפון טרנסילבניה למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.  ברכבות אלו, בקרונות להובלת בעלי חיים, היה מי שמאוחר יותר, הפך להיות חתן פרס נובל לשלום, פרופסור אלי ויזל ובני משפחתו, כולם מסיגטו מרמציי.

     

    “לעולם לא אשכח את הלילה ההוא, הראשון במחנה, שהפך ללילה ארוך ביותר בחיי “, כתב אלי ויזל בספר  המפורסם “הלילה”. המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” יצר סרט חינוכי קצר, שפורסם באינטרנט לרגל ציון 80 שנה לגירוש היהודים מצפון טרנסילבניה לאושוויץ.

     

    לפני 80 שנה, בין ה-15 במאי ל-7 ביוני 1944, משטחה של צפון טרנסילבניה, לאחר שסופחה להונגריה בעקבות הסכם וינה ב1940, גורשו מעל 131000 יהודים לאושוויץ-בירקנאו. Sighetu

     Marmatiei, Vișeul de Sus, Satu Mare, Oradea, Cluj, Târgu Mureș, Dej, Baia Mare, Bistrița, Șimleu Silvaniei הם היישובים בצפון טרנסילבניה אליהם גורשו יהודים.

     

    רק אלפים בודדים חזרו הביתה. סיפורי חייהם מעידים על מה שקורה כשאנחנו שוכחים שהסובבים אותנו הם בני אדמה, רשם המכון “ויזל”, על תולדות השואה והקהילות היהודיות ברומניה, פלטפורמת roholocaust.com

    ההיסטוריה של השואה מנחה את צעדינו אל מה שעלינו להמשיך לעשות כדי לשמור על זכרון פרק חשוך זה בהיסטוריה של רומניה ושל אירופה, נמסר מטעם המכון “אלי ויזל “.

  • תערוכה “עלוות חיים”

    תערוכה “עלוות חיים”

    במכון לתרבות רומניה ICR תל אביב נפתחה תערוכת ציורים, צילומים, ווידאו ארט “עלוות חיים”. זה מרפא ומנחם להיות מסוגל לבטא ולתרגם את ההיסטוריה האישית, האפלה של השואה לאמנות ולשירה בצורה ישירה ומרתקת, אמרה האמנית הישראלית דליה סינקלייר, ששורשיה בסיגטו מרמציי. הדברים נאמרו בפתיחת התערוכה האישית ” עלוות חיים”. התערוכה, הפתוחה בין ה-20 במאי ל-12 ביולי, מאורגנת בשיתוף קרן תרבות סיגט והיא חלק מסדרת אירועי ה-ICR המוקדשים לציון 80 שנה לשואה בצפון טרנסילבניה. באירוע בהנחיית מרטין סלאמון, מנהל ICR תל אביב, השתתפו האמנת הישראלית לצד ראדו יואניד, שגריר רומניה בישראל, ופנינה זילברמן, נשיאת קרן התרבות סיגט.

     

    ראדו יואניד הודה לדליה סינקלייר על מאמציה לחלוק כבוד לקורבנות השואה באמצעות אמנות, והדגיש את העובדה ששמירת על זיכרון השואה היא פרויקט אירופי, בו השתתפו כמעט כל המדינות, כולל הונגריה ורומניה. יואניד שיתף פרטים על שיתוף הפעולה שלו עם חתן פרס נובל לשלום אלי ויזל, ניצול שואה במקור מSighetu Marmatiei.

     

    פנינה זילברמן הדגישה בנאומה את העובדה כי במשך תקופה ארוכה, אמנות בהשראת השואה לא התקבלה במלואה, שכן חלק מהניצולים לא ראו בכך דבר שראוי לעשות לאחר אובדן בני משפחה רבים. זילברמן הסבירה את התהליך שבו התרחש שינוי פרספקטיבה והזכירה עדות של ניצול שואה שאמר: “הייתי אוסף כל פיסת נייר קטנה שמצאתי במחנה, ומצייר עם חתיכות עפרונות. הייתי מסתיר את  הציורים בנעליים שלי. ככה שרדתי”. פנינה זילברמן סיכמה שרבים מבני הדור השני של ניצולי השואה בוחרים כעת לספר את סיפור הוריהם באמצעות אמנות כצורת ריפוי.

     

    כשהיא מחלקת את חייה בין ישראל לאוסטרליה במהלך קריירה בינלאומית ארוכה כאומנית מולטימדיה, חשפה דליה סינקלייר כי באמונתה היא שואפת להראות את ההשפעה שהותירו אירועים רגשיים בהיסטוריה המשפחתית שלה על חייה. בוגרת המכללה לאמנות סטודיו ברעננה, ישראל, סינקלייר הציגה תערוכת יחיד ראשונה בשנת 2002. אז התערוכה הוקדשה לעלים בחייה כמטאפורה לשינויים שחולל מעבר לארץ אחרת. יצירותיה כוללות לא פעם התייחסות לזהות היהודית ולחוויות משפחתה בתקופת השואה.

  • הכנס הבינלאומי “השואה בצפון טרנסילבניה – אחרי 80 שנה”

    הכנס הבינלאומי “השואה בצפון טרנסילבניה – אחרי 80 שנה”

    הוועידה הבינלאומית “שואה בצפון טרנסילבניה – לאחר 80 שנה / 20 שנה לאחר אימוץ הדו”ח הסופי של ועדת ויזל” התקיימה בקלוז’-נאפוקה (צפון-מערב רומניה)

    הוועידה אורגנה על ידי המכון לחקר השואה ואוניברסיטת באבש בולאי. נכחו חוקרים רבים של השואה מרומניה, ארה”ב, גרמניה, אוסטריה, שוודיה, ישראל, הונגריה.

     

    בפתיחת הכנס השתתפו נציגי שגרירויות ישראל, ארה”ב וגרמניה. שני ניצולי שואה מקלוז’-נאפוקה, ג’ודית מורשאן (קרטש) ולאסלו סקלי, נשיא הקהילה היהודית של קלוז’.

     

    היו נוכחים  דורל אמיל אורנסקו, דראגוס חוטאה, מזכיר המדינה, רכז הוועדה הבין-משרדית למעקב אחר יישום האסטרטגיה הלאומית למניעה ומאבק באנטישמיות, פול שפירו, מנהל היחסים הבינלאומיים של מוזאון השואה מוושינגטון , ארה”ב, ואלקסנדרו פלוריאן, המנהל הכללי של המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”.

     

    לרגל האירוע בקלוז’ נאפוקה נפתחה התערוכה “נעדרים – 80 שנה לשואה בצפון טרנסילבניה”. בתערוכה מוצגות יצירות של האמנים Leon Alex, Egon Marc Lövith, Dan Beudean Belu-Simion Făinaru

    חלקם נספו, חלקם שרדו את השואה, חלקם שייכים לדור השני לאחר השואה, וחלקם אינם יהודים.

     

    באמצעות אירוע זה, אנו רוצים למצוא תשובה לשאלה כיצד ובאילו מניעים, זיכרון זוועות השואה מועבר לתושבי העיר הלא יהודים, בהתחשב בכך שבקלוז’ שלפני השואה, כמעט 17% האוכלוסייה הייתה יהודית . כיום יש רק מספר קטן של משפחות יהודיות וכולן נפגעו ישירות מהשואה.

     

    במקביל, בעיירה במרגיטה שבטרנסילבניה נחשף לוח הנצחה לזכרם של 1700 יהודי העיר שנרצחו בשואה. הלוח הותקן בבניין שבעבר היה בית הכנסת של העיירה.