Tag: תרבות

התערוכה ‘נותרו רק הכינורות – אלמה וארנולד רוז’ מוצגת על ידי פורום התרבות האוסטרי ביאשי (צפון מזרח רומניה) במסגרת פסטיבל Classix 2025. . התערוכה נפתחה ב-27 בפברואר, ותישאר פתוחה עד ה-15 במרץ.

גורלם הטרגי של שתי דמויות מובילות בסצנות המוזיקה ואומנויות הבמה האוסטרית והאירופית, אלמה רוז (1906-1944) ואביה, ארנולד רוז (1863-1946), הוא נושא התערוכה. לשני הנגנים הייתה מערכת יחסים עם רומניה שהייתה מעט ידועה – ארנולד רוז נולד ביאשי, ב-1863, לפני שמשפחתו עברה לווינה;

כמו כן, בשנות ה-20, הופיעה רביעיית רוז עם גדול המלחינים הרומניים, ג’ורג’ אנסקו. הקריירה של שני הכנרים של משפחת רוז, כמו של מוזיקאים רבים אחרים, הסתיימה בפתאומיות ב-1938, כשאוסטריה סופחה לרייך הנאצי. עלמה רוז יצרה וניצחה על תזמורת הנשים במחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו. היא הצליחה להציל את חייהם של מוזיקאים יהודים רבים לפני שנרצחה במחנה ב-1944.

התערוכה ביאשי מציגה לראשונה מחקר של המוזיקולוג Vlad Văidean על סיורי רביעיית רוז ברומניה בתחילת המאה ה-20, וכן על מערכת היחסים בין ארנולד רוז וג’ורג’ אנסקו.

המחקר נעשה בתמיכת המוזיאון הלאומי ‘ג’ורג’ אנסקו’ בבוקרשט. התערוכה ‘רק הכינורות נשארו – אלמה וארנולד רוז’, אורגנה על ידי המוזיאון להיסטוריה אחרונה של אוסטריה והפורום האוסטרי לתרבות, ומוצגת בקונספט סצנוגרפי בפיקוח האמן החזותי Constantin Butoi, שנוצרה בתמיכת תיאטרון ‘Luceafărul’ מיאשי, במיוחד עבור פסטיבל Classix 2025

המכון הרומני לתרבות בתל אביב מארגן ומארח ב-20 בפברואר ערב ספרותי המוקדש להצגת הרומן “השעה השברירית”. הספר יצא לאור בשנת 2024 בהוצאת “ידיעות ספרים” היוקרתית בישראל והוא רומן הביכורים של דינה עזריאל, אדריכלית, מתרגמת ועורכת, בעלת משפחה במקור מיאשי.

באירוע, שיערך בעברית ומאורגן בשיתוף אגודת הסופרים העברים בישראל, ישתתפו הסופרת דינה עזריאל, יחד עם צביקה ניר, נשיא אגודת הסופרים העברים בישראל, ורד טוהר, אקדמאית בפקולטה לספרות יהודית באוניברסיטת בר אילן, ועורכת הספר, סלין אסייג.

את הערב תנחה קרן נייזר כהן, עיתונאית תרבות, מתרגמת ומבקרת ספרות, ויכלול גם רגע מוזיקלי קצר בביצוע הפסנתרן אבי בנימין.

“השעה השברירית” הוא סיפור על זהות וניכור, המפגיש שלושה קולות ונקודות מבט שונות. קריאת הרומן מעבירה את הקוראים ליאשי במלחמת העולם השנייה, כמו גם לטרנסניסטריה ובסרביה, אך גם לירושלים של ימינו.

שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, שלח הודעה לרגל יום התרבות הלאומי של רומניה, המצוין מדי שנה ב-15 בינואר.

חברים רומנים יקרים, אני מאחל לכם יום התרבות הרומני שמח! כידוע לכם, הוריי וסבי נולדו ברומניה, ומגיל צעיר לימדו אותי על התרבות הרומנית. היהודים הרבים ממוצא רומני שהתיישבו בישראל הביאו עימם את התרבות הרומנית העשירה. זה השתלב בהרמוניה עם מסורות יהודיות ותרבות ישראלית, כתב הדיפלומט.

אחת המסורות היפות ביותר שהרומנים הביאו לישראל הייתה ריקוד ההורה. הריקוד המסורתי היפה הזה מכבד את היחסים הידידותיים החזקים בין מדינותינו, המבוססים על המורשת ההיסטורית והתרבותית המשותפת שלנו.

אמנים, מוזיקאים, ציירים וסופרים ישראלים רבים הם  ממוצא רומני ומייצגים בגאווה את זהותם ביצירותיהם.

בדומה לעם ישראל, העם הרומני ידע לשמור על מסורותיו, מנהגיו, תרבותו וזהותו לאורך כל קיומו למרות כל האתגרים שניצבו בפניו.

אני שמח שיש לי הזדמנות לפתח יחסי תרבות בין מדינותינו גם בגלל העניין שלי באמנות. רומנים יקרים, תהנו מעושר המורשת שלכם, הוסיף השגריר בן דור.

השגריר ביקר, ב-15 בינואר, במוזיאון הלאומי לאמנות של רומניה, שם הוא נפגש עם מנכ”ל המוזאון,  Călin Stegerean

בהנחיית אלינה פטרסקו, היסטוריונית אמנות וראש המדור לאמנות רומנית מודרנית השגריר גילה את עושר התרבות המקומית . לאורך כל הסיור, הדיפלומט גילה יצירות של אמנים יוצאי דופן, ביניהן גם את יצירותיו של מרסל איאנקו, מייסד תנועת הדאדא.

תיאטרון “ניקו ניתאי” חגג את יום הולדתו של מייסד התיאטרון, בבית החדש של קבוצת שחקנים נלהבת זו. הם ממשיכים את דרכו של המייסד ומנציחים את מורשתו. הקהל צפה במחזה “מלחמת טרויה לא תתרחש” מאת ז’אן ז’ירו, בתרגום ניקו ניתאי עצמו, בעיבוד ובימוי דורית ניתאי נאמן.

בפתיחת האירוע התכבדתי לדבר על הקשר האישי שלי עם ניקו ניתאי, שהטביע חותם חזק הן בסצנת התיאטרון הרומני והן בישראל, אמר מנהל ICR תל אביב, מרטין סלמון.

כחלוץ תיאטרון השוליים בישראל, ניתאי הקים הן את תיאטרון סימטה ביפו והן את תיאטרון קרוב, במקום הכי מיוחד שאפשר, בתחנה המרכזית בתל אביב.

לאחר פטירתו של ניקו ניטאי ב-2020 והריסת התחנה המרכזית, רבים האמינו  שנגמרה האגדה. רבים, אך לא בתו של ניקו, דורית ניתאי נאמן, שהמשיכה בעקשנות את חלומו ואמונתו של אביה ובסופו של דבר הצליחה לבנות מחדש את התיאטרון במקום נון-קונפורמיסטי אחר בתל אביב, בתוך מחסן תעשייתי משכונת אבו כביר,  קרוב לבית הכלא המוכר בתל אביב, הוסיף מרטין סלמון.

המכון הרומני לתרבות בתל אביב מארח עד ה-17 בינואר 2025 את תערוכתו של הצייר הישראלי ממוצא רומני יוסיף וכסלר בשם “הזמן שלי – טימפול מאו”. בתערוכה מוצגות עבודות שנעשו בטכניקות שונות (צבעי מים, אקריליק, פחם). יוסיף וכסלר מגדיר את סגנונו כ”אמנות אקספרסיוניסטית ובחלקה מופשטת”, המבקשת לעביר מסרים בציור באופן דומה למוזיקה.

וכסלר נולד בבוקרשט, שם בילה את ילדותו והתבגרותו. בשנת 1959, כשהיה בן 14, הוא עלה לישראל עם משפחתו. יוסיף וכסלר למד ציור ומתמטיקה, לאחר מכן התמחה במחקר קיברנטי.הוא הקדיש את כל חייו, באותה מידה, לציור. הוא למד בית הספר הגבוה לציור בתל אביב. במשך הזמן הציג תערוכות אישיות בגלריות בערים רמלה, נתניה, הרצליה, ירושלים, תל אביב, אך גם בגרמניה, אוסטריה ורומניה. בזמן שהוא היה נשיא איגוד אמני הרצליה, הוא שימש גם כמנהל הגלריה העירונית.

“סאטירה בזמן מלחמה” היה הנושא של האירוע שנערך ב-15 בנובמבר בגלריה ICR תל אביב במסגרת התערוכה הקולקטיבית “קול העם – יומן מלחמה”. התערוכה מתארחת ב-ICR ומאורגנת יחד עם מוזיאון ינקו-דאדא מעין הוד והמכון הצרפתי בתל אביב. התערוכה פתוחה עד ה-20 בנובמבר 2024.

התערוכה מכילה את יצירות  האמנים מעין הוד, שנוצרו לאחר הטבח שהחמאס ביצע ב-7 באוקטובר 2023 ובמהלך השנה שלאחר מכן. באירוע ב-15 בנובמבר השתתפו אנדי צ’אושו, אמן רב-תחומי ישראלי במקור מרומניה, וג’ורג’ שימרלינג, בלוגר ספרותי ישראלי, גם הוא במקור מרומניה.

אנדי צ’אושו, הציג את סדרת הקריקטורות “פתקי מלחמה”, המכילה יצירות שצויירו לאחר “השבת השחורה” , הקשורות לזעזוע של הפיגוע, מצב רוחה של האוכלוסייה, סבלם של בני הערובה והמצב הפוליטי הפנימי בישראל.  ליד אנדי צ’אושו, ומנהל -ICR, מרטין סלמון, שהיה מנחה האירוע, השתתף גם ג’ורג’ שימרלינג, מחבר הבלוג הספרותי הפופולרי בשפה הרומנית בישראל ‘החיים חוזרים לאחור’, הוא דיבר על האופן שבו הנסיבות של המלחמה השפיעה עליו, על אופן הכתיבה, כמו גם על האופן שבו ההומור הקל, האופייני לסגנונו הספרותי, הפך לסאטירה מרה, תחת משקלם של האירועים הטרגיים שחלו בישראל בשנה האחרונה.

רעיה זומר טל, מנהלת מוזיאון ‘ינקו-דאדא’ בעין הוד, הזכירה את העבודות מהתערוכה הקולקטיבית “קול העם – יומן מלחמה”, פרויקט שיזם המוזיאון בחודשיים הראשונים למלחמה. התערוכה, שאצר ניצן שובל, נפתחה בתחילת השנה בטימישוארה ולאחר מכן ב-Caransebeş (מערב רומניה), והגיעה ל-ICR תל אביב שנה לאחר היום הגורלי של 7 באוקטובר 2023.

שרת התרבות של רומניה, רלוקה צורקאן, נפגשה עם שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור. ישראל ורומניה נהנות משותפות מוצקה בתחום התרבותי, שפותחה במהלך 76 שנות יחסים הדיפלומטיים באמצעות חילופי תרבות רבים ופרויקטים משותפים מצטיינים, אמרו השניים. הם דנו בשיתוף פעולה רומני-ישראלי, בקידום הצעות לגבי פיתוח פרויקטים שמטרתם שימור זיכרון השואה. דגש מיוחד הושם על השגת חילופי תרבות בין אמנים צעירים משתי המדינות, באמצעות קידום האמנות התיאטרלית, הקולנועית והפלסטית.

השגריר הביע את הערכתו  כלפי נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, שעטר במסדר “הכשרון התרבותי” בדרגת קצין אומנויות הבמה, חמישה אומנים ישראלים מתחום התיאטרון העכשווי.  זו הערכה והכרה בתרומתם לחיזוק שיתוף הפעולה התרבותי בין רומניה לישראל. האומנים הם רמי באר, כוריאוגרף ומנהל אמנותי של להקת המחול הקיבוצית; אוהד נהרין, המנהל האמנותי והכוריאוגרף של להקת בת שבע; נועם סמל, לשעבר מנהל תיאטרון הקאמרי והתיאטרון הלאומי הבימה; יאיר ורדי, כוריאוגרף, לשעבר מנהל המרכז הארצי למחול ותיאטרון סוזן דלל; נועה ורטהיים, מייסדת, כוריאוגרפית ומנהלת אמנותית של להקת המחול ורטיגו.

טקס העיטור התקיים בישראל בנוכחות הגברת הראשונה מיכל הרצוג, ואת העיטורים העניק ראדו יואניד, שגריר רומניה בישראל.

בתמיכתו החזקה של קונסטנטין ק’יריאק, מנהל פסטיבל התיאטרון הבינלאומי בסיביו (מרכז רומניה), אמנים ישראלים אלו תרמו באופן פעיל לכך שרומניה הופכת ליעד בעל שם עולמי לאירועי אמנויות הבמה. הם פעלו לבניית שותפויות חזקות ולשמחת הקהל בצורות היפות ביותר של אמנות ותרבות, מסרה שגרירות רומניה בישראל.

אנשי התרבות הספרדית מרומניה, ישראל, בולגריה וטורקיה מתכנסים במרכז הקהילתי היהודי (JCC) בוקרשט, בין ה-4 ל-6 בנובמבר, למהדורה השביעית של ימי התרבות הספרדית. הציבור צפוי למסע אל עולם התרבות הספרדית, שלאורכו יגלו את ההיסטוריה, המסורות והדמויות הספרדיים שסימנו את העולם. המשתתפים יחקרו את חייהם ומורשתם של יהודי ספרד, יקשיבו לסיפורים מדהימים ולמוזיקת ​​לדינו אותנטית.

ימי התרבות הספרדית בבוקרשט מאורגנים על ידי פורום בני ברית ” דוד מוזס רוזנ’ רומניה יחד עם המרכז למדעי היהדות של הפקולטה לאותיות, אוניברסיטת בוקרשט, בשיתוף שגרירות ישראל בבוקרשט, המרכז הקהילתי היהודי וקרן משפחת “מנחם ה. אליאס”, בתמיכת משרד התרבות הרומני.