Author: Felicia Waldman

השיעור השביעי בשפה הרומנית

. חגים החורף באים בקרוב אז היום אנחנו מדברים O zi bună tuturor!”יום טוב לכולם,

עליהם. בעברית אנו אומרים חנוכה, ברומנית אומרים גַם חנוכה. בעברית אנו אומרים חג

. אבל אם אנו משתמשים בשם של Sărbători fericite!” שמח. ברומנית משתמשים ברבות,

החג אנחנו לא אומרים ברבים. למשל בעברית אנו אומרים חג המולד שמח, ברומנית

. בעברית אנחנו שואלים, איך אנחנו חוגגים את חנוכה בבית, ברומנית Crăciun fericit!”

. lumânare” בעברית אנו אומרים נר, ברומנית Cum sărbătorim Hanuca acasă?”

בעברית אנו אומרים, בחנוכה אנו מדליקים את הנרות, ברומנית

. De Hanuca se aprind lumânările.” או גַם De Hanuca aprindem lumânările.”

. בעברית אנו אומרים סביבון, Steaua lui David” בעברית אנו אומרים מָגֵן דוד, ברומנית

. mâncare de Hanuca”בעברית אנו אומרים מזון חנוכה, ברומנית .titirez” ברומנית

. בעברית אנחנו אומרים סופגניה וסופגניות, ulei” בעברית אנו אומרים שמן, ברומנית

. gogoși” שיםו לב שברומנית אנחנו משתמשים במילה .gogoși”ו .gogoașă” ברומנית

גם כאשר אנחנו רוצים לומר בולשיט. בעברית אנחנו אומרים בא לי לאכול סופגניה, ברומנית

בעברית אנו אומרים שיר חנוכה, ברומנית .Îmi vine să mănânc o gogoașă.”

”De Hanuca se cântă Stânca Fortăreață a Mintuirii Mele”. בחנוכה אנו שרים מעוז צור .Cântec de Hanuca”

בעברית אנו אומרים, בחנוכה אנו מקבלים מתנות. ברומנית אומרים . בעברית אנו אומרים חנוכה גלד, ברומנית .De Hanuca primim cadouri.”

נס גדול .miracol”או minune”בעברית אנו אומרים נֵס, ברומנית .bani de Hanuca”

בעברית אנו אומרים בית מקדש, ברומנית .O minune mare s-a petrecut acolo.” היה שם,

. בחנוכה אנחנו הולכים sinagoga”בעברית אנו אומרים בית כנסת, ברומנית .templu”

. כשאנחנו שותים De Hanuca mergem la Sinagoga Mare.” לבית הכנסת הגדול,

. כאשר אנו שמחים בעברית Noroc!” יין עם חברים, בעברית אנו אומרים לחיים, ברומנית

. נגד הרשע בעברית אנו אומריםSă fie într-un ceas bun!” אומרים מזל טוב, ברומנית

. Să nu fie de deochi!” בלי עין הרע, ברומנית

,“La revedere!” ו Sărbători fericite!”ועכשיו אני אומרת לכם חנוכה שמח,

.“Pe săptămâna viitoare!”

זאק אליאס (1844–1923)

ממשיכים את הסדרה על אישיים יהודיים שמילאו תפקיד חשוב בהיסטוריה של רומניה עם זאק אליאס. הוא נולד בבוקרשט בשנת 1844 כבנו של הבנקאי והסוחר הספרדי העותמאני מנחם אליאס ושל גראציה ונציאנה, בתו הבכורה של הילל מנוח. הוא עשה מעשים רבים, ביניהם יסד את הבנק הכללי של רומניה וגם את תעשיית הסוכר, באמצעות השקעות משנת 1885 בבית חרושת שפתח בעיר סאסקוט. כהכרה לתרומתו הרבה לעיר רחוב ובית ספר נקראו על שמו.

אליאס השקיע בחוות ובחקלאות, אמנם גם בשטחים אחרים, כמו למשל במלון “קונטיננטאל” בבוקרשט, שנבנה על-ידי אביו, בשנת 1885; ב-9 בניינים נוספים בעיר וינה; בשתי מכרות כספית בדלמציה; במניות בבורסות שונות בחוץ לארץ ובעוד עסקים רבים. במותו, בשנת 1923, היה בעל רכוש רב, נאמד בשנת 1929 ל 361 מיליון ליי, רכוש שכלל אחוזות וכסי נדל”ן שהכנסתם השנתית הייתה של 22 מיליון ליי.

היות ששני אחיו, אברהם והיינריך, שעברו לעיר וינה בנעוריהם ואחותו אסתר ארנסטינה, נשואה לסולומון י חלפון, היו עשירים ולא נזקקו לכסף, זאק אליאס, שלא היה נשוי אף פעם ולא היו לו ילדים, הוריש את כל רכושו בצוואה לטובת האקדמיה הרומנית, על-מנת שיקימו קרן על-שם אביו, מנחם אליאס. אותה קרן הייתה אמורה לענק מלגות, לבנות בית-חולים, לסייע לבתי-ספר, אוניברסיטאות וקרנות תמיכה ותרבות יהודיות וגם נוצריות.

בין הנהנים היו עירית בוקרשט, מקלט לילה, הקרן האוניברסיטאי “קארול הראשון”, הפקולטה לרפואה, האגודה להפצת ההשכלה בקרב העם הרומני, בית-הספר הוואנגלי, האגודה “אַמבּוּלַנס”, האגודה “המלכה אליזבטה”, בית היתומים “אליזבטה”, בית-היתומים “ייקאטרינה הקדושה”, בית-היתומים “מאטרנה”, ההיכל היהודי הספרדי, בתי-הספר היהודים הספרדיים (בית-הספר לבנים ובית-הספר לבנות) ועוד מוסדות וארגונים אחרים. צוואתו גרמה לרגשות חמות באותה תקופה והתייחסות אליה היה כמו אל דוגמא של מוסר והסתגלות בחברה הרומנית.

מספרים על זאק אליאס שהיה מכניס אורחים מקבל את פניהם בכבוד. בין מקורביו וחבריו שאיתם היה אוכל בביתו או במסעדה “קונטיננטאל”, שם אהב לשבת על שולחן שנמצא ליד חלון שפנה לרחוב “קאליה ויקטוריי” היו הנסיך בארבו שטירביי, השר הליברלי עמנואל פורומבארו, שר החוץ ויקטור אנטונסקו, עורך-הדין עמנואל פאנטאזי ועוד אנשים אחרים. בוועד המנהל של “קרן אליאס” היה חבר גם דוד עמנואל, מתמטיקאי יהודי ספרדי, היהודי הראשון שנהיה פרופסור באוניברסיטה ברומניה.

על תרומתו בתעשייה, זאק אליאס קיבל אותות רבות ואת התואר “יועץ” מאת המלך קארול עוד בחייו, וגם את האזרחות על רקע אישי בשנת 1880.זאק אליאס נפטר בבוקרשט, אמנם ביקש שייקבר ליד אחיו אברהם בעיר וינה. לאחר מותו קיבל את התואר “יקיר בוקרשט” ואת התואר חבר לשם כבוד באקדמיה הרומנית, בשנת 1993. רחוב בבוקרשט נושא את שמו ובבניין בו התגורר יושבת “קרן מנחם אליאס” עד היום.

תרגום מאת לוסיאן זאב הרשקוביץ

השיעור השלישי בשפה הרומנית

.Să aveți o zi bună!” שיהיה לכם יום טוֹב, .Salut, prieteni!” שלום חברים,

היום אנחנו לומדים עוד כמה מילים שאנחנו משתמשים בהן עם חברים. בעברית אנחנו שואלים בן כמה אתה או בת כמה את. אנו זוכרים שברומנית אנחנו לא עושים את ההבדל בין בעברית אנו עונים אני בן 20 .Câți ani ai?” את ואתה, אז אנו אומרים גַם בזכר וגַם בנקבה

. אנחנו יודעים שזה לא נחמד לשאול אישה לא כל Am 20 de ani.” או אני בת 20, ברומנית

, או Arăți excelent!” כך צעירה בת כמה את, אז במקום זה אנחנו אומרים את נראה נהדר,

בעברית אנו שואלים איפה את/ה גר/ה,

.Arăți așa de tânără!” את נראה כל כך צעירה,

. În București”. בעברית אנו עונים בבוקרשט, ברומנית Unde locuiești?” ברומנית

. בעברית אנחנו עוניםUnde lucrezi?” בעברית אנחנו שואלים איפה את/ה עובד/ת, ברומנית

או אני עובד/ת במשרד Lucrez la o firmă privată” אני עובד/ת בחברה פרטית, ברומנית

, לִפְעָמִיםprivată”שיםו לב למילה הרומנית .Lucrez la Ministerul Educației” החינוך,

. אם חבר שלנו סטודנט, toaleta” אנחנו משתמשים במילה הזאת במקום ”שירותים,

, ואם חברה שלנו סטודנטית, ברומנית אנחנו אומרים student” ברומנית אנחנו אומרים גם

. בעבריתUnde înveți?” בעברית אנו שואלים איפה את/ה לומד/ת, ברומנית .studentă”

. בעברית אנו la Universitatea București” אנו עונים באוניברסיטת בוקרשט, ברומנית

. בעברית אנו עונים ספרות, ברומנית Ce înveți?” שואלים מה את/ה לומד/ת, ברומנית

.limbi straine” או אפילו שפות, ,limba română” או השפה הרומנית, .literatură”

אם אנחנו רוצים להיות מנומסים בעברית אנחנו קוראים לגבר אדון לוי או מר לוי, ברומנית

. ברומנית עם“Doamna Stern” את גברת שטרן ברומנית אנחנו קוראים .“Domnul Levy”

אנשים שאנחנו לא מכירים טוב אנחנו צריכים להיות מנומסים ולכן אנו משתמשים ברבים או ברבות. למשל, מר לוי אתה פרופסור באוניברסיטה?

“Domnule Levy, sunteți profesor la universitate?”

“Domnule Levy, ești profesor la universitate?” אנחנו לא אומרים

“Doamnă Stern, sunteți doctoriță la spital?” גברת סטרן, את רופאה בבית החולים?

“El este un profesor bun?” בעברית אנחנו שואלים הוא פרופסור טוב? ברומנית

, כמו “da” לשאלה כזו יכולים לענות כן, “Ea este o doctoriță bună?” היא רופאה טובה?

.“Nu știu” או אני לא יודע/ת,,“Așa și așa.”, או אפילו ככה ככה,“Nu” ברוסית, או לא,

ברומנית, היא לא אותו דבר כמו נו בעברית. אם אנחנו רוצים לענות “Nu” שיםו לב למילה

או “El este un profesor foarte bun.” שהוא פרופסור טוב מאוד ברומנית אנחנו אומרים

.“Ea este o doctoriță foarte bună” שהיא רופאה טובה מאוד,

.“Pe săptămâna viitoare!”, “La revedere!” אז עכשיו אני אומרת לכם

אישים יהודיים והשפעתם על רומניה 05.11.2017

אברהם חלפון (1808-1884)

אנו ממשיכים את סידרת ייצוג האישים היהודיים ששיחקו תפקיד חשוב בהיסטוריה של רומניה עם אברהם חלפון, שנולד בשנת 1808 בעיר אדריאנופול, פה אביו, סולומון חלפון, היה הבנקאי של המושל התורכי. אברהם חלפון הגיע יחד עם אביו ועם אחיו, גם יחד עם אשתו לאה ועם ילדיו רחל ובכור לוואלאכיה בשנת 1829

. בעיר בראשוב נולד לו ילד שלישי, מיכאל, שבשנת 1850 נשא את רבקה, בת הרוזן רפאל סלומון די קאמונדו, הבנקאי היהודי הספרדי המפורסם מן העיר ונציה. יחד עם אחיו יוסף וניסים, אברהם חלפון תמך כספית וחומרית במהפכת 1848: תרומתם מוזכרת גם במסמכים. מאוחר יותר, הוא נאנה מהערכתו של הנסיך אלכסנדרו יואן קוזא, האיש שייחד את שתי הנסיכויות מולדובה וואלאכיה בשנת 1859, שמינה אותו כגזבר שלו, ובהיותו במשרה הנ”ל לקח אותו בתור חבר בפמלייתו במסעו לקושטא, שם נסע על-מנת לקבל הכרה רשמית מהסולטאן, בחודש יוני 1864.

לאותו אירוע הייתה חשיבות דיפלומטית רבה שמסופר מדי יום במברקים ששלח הסופר והעיתונאי קוסאטקי נגרי ומתואר בהרחבה בעיתון “לה קורייר דאוריין” (=הרץ של המזרח). יחד עם אחיו יוסף וניסים, אברהם חלפון המשיך לעסוק בעסקים של הבנק “סולומון חלפון ובניו”, שנוסד על-ידי אביהם בשנת 1832. בהנהגת שלושת האחים, הבנק הנ”ל השתתף בכל הפעילויות הבנקאיות החשובות של רומניה במאה ה-י”ט . בשנת 1865, כאשר נוסד “בנק רומניה” דרך הפיכת הסניפים מבוקרשט (שנפתח בחודש נובמבר 1861 בפונדק של הילל מנוח, שבכיכר ספנטו-גיאורגי) ומגאלאץ (שנפתח בחודש דצמבר 1865) של הבנק העותמאני מקושטא, אברהם חלפון צורף בתור חבר בוועד המנהל. אף על פי שהיוזמה ההיא נכשלה, היא סללה את הדרך להקמת הבנק הלאומי של רומניה, שנוסד בשנת 1880.

הבנק “חלפון ובניו” השתתף גם במתן ההלוואות החיצוניות הראשונות למדינה, בשנת 1866: הלוואת אופנהיימר והלוואת שטרן; את קבלת שתי ההלוואות הללו הוא הקל באמצעות הבנק הקיסרי מקושטא (מבנק אופנהיימר שבפאריס נלקח הלוואה מיועדת לכסות הוצאות אחדות של המדינה ומבנק שטרן שבלונדון נלקחה הלוואה מיועדת לכסות את הגירעון התקציבי). כמו אביו, אברהם חלפון לא עסק רק במסחר ובכספים, אלא גם בתרבות. בין היתר, הוא היה חבר באגודה לתרבות ישראלית שהוקמה על-ידי הרופא יוליוס ברש בשנת 1862.

הוא גם היה בין החברים המייסדים של הוועד המנהל של חברת הביטוח הראשונה ברומניה, “דאציה” שנוסדה בשנת 1871 בצו נסיכותי. בחודש אוקטובר 1879, אחרי ההכרה בעצמאותה של רומניה בוועידת ברלין בשנת 1878 בעקבות מלחמת 1877,אברהם חלפון מונה קונסול כללי לשם כבוד של האימפריה העותמאנית וקיבל הכרה רשמית במשרה זאת מהנסיך קארול הראשון. על אודות אברהם חלפון, המכונה “אדון אברמאציו” נאמר שהיה גבר “נאה ויפה, קצת רודף-נשים”. הוא גידל שפם שהיה נותן לו צורה לוחמנית מזויפת והתחרה כל הזמן במהתלות עם חברו, הבויאר עוליסי קרצולסקו. אלה היו מהתלות מפורסמות בתקופה ההיא. אברהם חלפון נפטר בשנת 1884 בבוקרשט ונקבר בבית- קברות “פילאנטרופיה”, שהוקם בשנת 1865.

תרגום מאת לוסיאן זאב הרשקוביץ

אישים יהודיים והשפעתם על רומניה 29.10.2017

סולומון חלפון (1790-1842)

אנו מתחילים את סידרת ייצוג האישים היהודיים ששיחקו תפקיד חשוב בתולדות הנסיכויות הרומניות מולדובה וואלאכייה עם סולומון חלפון, איש עסקים ספרדי, בולט ומפורסם עוד בתחילת פעילותו. הוא נולד בעיר אדריאנופול בשנת 1790 ובהתחלה היה הבנקאי של המושל הכללי של האזור ההוא. כאשר אותו מושל מונע באותה משרה בווילאייט (אזור) סיליסטרה, בשנת 1824, סולומון חלפון הצטרף אליו והיה בעל אותן סמכויות. הוא נשאר בעיר סיליסטרה גם בתקופת המצור עליה, שנעשה על-ידי הצבא הרוסי, בפקודתו של הגנרל דיביטש.

אחרי כניעתה של סיליסטרה, בקיץ 1829, הסולטאן שלח את המושל לשעבר לבוקרשט, לנסיך אלכסנדרו גיקא. סולומון חלפון ליווה אותו גם לבירת וואלאכיה, שהרשימה אותו מאוד, דבר שגרם לו להתיישב כאן באופן קבוע ולהביא את אשתו ואת בניו שנשארו בסיליסטרה. סולומון חלפון הפך שותף של הסוחר גיצא אופראן, איש בראשוב, וביחד פתחו משרד למתן הלוואות בריבית באותה שנה בפונדק “שרבאן וודא” (מקום בו נמצא כעת הבנק הלאומי של רומניה). שם, בנוסף להלוואת כסף, נעשו גם עסקי מסחר. המשרד הנ”ל התפתח כל כך מהר, שתוך שלוש שנים, בשנת 1829, סולומון חלפון הפך אותו לבנק “חלפון ובניו”, המוסד הראשון מסוג זה בנסיכויות הרומניות, שהתחיל מיד לתת הלוואות לאוצר הוואלאכי, אמנם גם לנסיכות הסרבית ותוך פרק זמן קצר הפך מפורסם בכל אירופה.

בנוסף,סולומון חלפון קיבל בחכירה את איסוף המיסים ואת ייצוא העצים, של המלח ועוד. בגלל אישיותו, רכושו הגדול ובמיוחד בגלל קרבתו לפחה, הוא הגיע מהר ליוקרה בחברה בבוקרשט. הוא הצליח לקבל גם יחס טוב של הנסיך אלכסנדרו גיקא, שאחרי כמה שנים, בשנת 1835 העניק לו תואר אצולה ועשה אותו “פיטאר” מעמד שנתן לו התר לרכוש קרקעות. הענקת התואר הייתה מלווה בטקס מיוחד. הנסיך היה שולח איש חצר בכיר אל המיועד, יחד עם שליח שנשא מאפסר סוס מקושט בלבוש יפה. אותו שליח היה צריך לעזור למיועד ללבוש בגד פרווה יפה.

האציל העתידי היה עולה על אותו סוס והשליח היה מלווה אותו ברחובות הראשיים של העיר והיה מבשר לתושבים שהוד מעלותו החליט לעשות אותו אציל. סולומון חלפון היה רשום במפקד האוכלוסין משנת 1838 בתור “חלפן-באש”, שהיו לו שני סוסים וגם משרתים, והיה גר באזור המרכזי של העיר, דבר שסימן מעמד חברתי מיוחד. מן המכתבים של בני משפחתו לומדים שסולומון חלפון נסע הרבה, כמובן לקושטא, אמנם גם לבלגראד ולווינה ויצר קשרי מסר וממון שתרמו גם לו, גם למדינה הוואלאכית. לסולומון חלפון היה שלושה בנים — אברהם, יוסף, ניסים. הם המשיכו ופיתחו את עסקי המשפחה.

פעמים רבות הקשרים העסקיים הפכו לקשרים אישיים דרך נישואין עם בני משפחות אחרות של בנקאים. כך למשל, יוסף חלפון התחתן עם רחל, אחת הבנות של הלל מנוח, שותפו לעסקים של אביו; אחד מבין בניו של אברהם חלפון, מיכאל, התחתן עם רבקה די קאמונדו; ואחד מבין בניו של יוסף חלפון, איזידור, התחתן עם שרה די רוטשילד. במותו טרם עת, בשנת 1842, סולומון חלפון השאיר ירושה גדולה, לא רק כספית, אלא גם רוחנית, וכך חייב את צאצאיו מבחינה מוסרית לקחת דוגמא ממנו וללכת בעקבותיו, דבר שהם עשו באמת.

תרגום מאת לוסיאן זאב הרשקוביץ

השיעור השני בשפה הרומנית

היום אנחנו ממשיכים לדבר על מה שאנחנו אומרים כשאנחנו נפגשים עם חברים.

או אפילו ieu” אבל בדרך כלל אנחנו שומעים eu” בעברית אנחנו אומרים אני. ברומנית

בסלנג. בעברית אנו אומרים את/ה, ברומנית אנחנו לא עושים את ההבדל בין זכר לנקבה, io”

אבל בדרך כלל אנחנו el” בעברית אנחנו אומרים הוא, ברומנית .tu” יש רק מילה אחת,

אבל בדרך כלל אנחנו שומעים ea”בעברית אנחנו אומרים היא, ברומנית .iel” שומעים

בעברית אנחנו אומרים אתם .noi”בעברית אנחנו אומרים אנחנו או אנו, ברומנית ,ia”

.voi” או אתן, ברומנית אנחנו לא עושים את ההבדל בין זכר לנקבה, יש רק מילה אחת,

. בעברית אנחנו iei” אבל בדרך כלל אנחנו שומעים ei” בעברית אנחנו אומרים הֵם, ברומנית

. שיםו לב למילים שנשמעותiele” אבל בדרך כלל אנחנו שומעיםele”אומרים הֵן, ברומנית

ele”דומות אבל אומרות משהו אחר בכל שפה. למשל אלה בעברית לא אותו דבר כמו

ברומנית ele” ברומנית. כפי שאמרנו el” ברומנית ואל בעברית הוא לא אותו הדבר כמו

ברומנית זה הוא בעברית. בנוסף בעברית אנחנו לא עושים את ההבדל בין el”זה הֵן בעברית ו

זכר לנקבה כאשר אנו אומרים אני, אתה או את, הוא והיא, אנחנו, אתם או אתן, הֵם ו הֵן.

אנו גם זוכרים שברומנית לפועל להיות יש הווה. אז עכשיו אנחנו יכולים לומר אני מישראל,

שפה עברית, .Eu vorbesc ebraica.” אני מדבר/ת עברית, .Eu sunt din Israel.”

. את/ה מרומניה, Mă numesc Rachel.”. קוראים לי רחל, limba ebraica”

. קוראים לך פול/ה, Tu vorbești româna.” . את/ה מדבר/ת רומניתTu ești din România.”

, או בקיצור El este din Rusia.” הוא מרוסיה, .Te numești Paul/Paula.”

. קוראים לו גור, El vorbește rusa.”. הוא מדבר רוסית, El e din Rusia.”

. Ea e din Gruzia.”, או פשוט Ea este din Gruzia.” היא מגרוזיה, .El se numește Igor.”

. Se numește Bedisa.” קוראים לה בדיסה, .Ea vorbește gruzina.” היא מדברת גרוזית,

. אנחנו מדברים/מדברות אנגלית, Noi suntem din Canada.”אנחנו מקנדה,

. Ne numim Jimmy și Jemma.” קוראים לנו גימי וגמה, .Noi vorbim engleza.”

. אתם/ן מדברים/מדברות אנגלית, Voi sunteți din America.” אתם/ן מאמריקה,

. הם מאנגליה, Vă numiți Trump.”קוראים לכם/ן טראמפ, .Voi vorbiți engleza.”

. קוראים להם בלייר, Ei vorbesc engleza.” הם מדברים אנגלית, .Ei sunt din Anglia.”

. הן מדברות איטלקית, Ele sunt din Italia” הן מאיטליה,.Ei se numesc Blair.”

. Ele se numesc Berlusconi” קוראים להן ברלוסקוני,.Ele vorbesc italiana”

אנחנו מכל העולם ואנחנו מדברים בשפות רבות,

.Noi suntem din toată lumea și vorbim multe limbi.”

.“Pe săptămâna viitoare!” ,“La revedere!” אז עכשיו אני אומרת לכם