Author: Marco M Katz (מרקו מ כץ)

התערוכה ‘נותרו רק הכינורות – אלמה וארנולד רוז’ מוצגת על ידי פורום התרבות האוסטרי ביאשי (צפון מזרח רומניה) במסגרת פסטיבל Classix 2025. . התערוכה נפתחה ב-27 בפברואר, ותישאר פתוחה עד ה-15 במרץ.

גורלם הטרגי של שתי דמויות מובילות בסצנות המוזיקה ואומנויות הבמה האוסטרית והאירופית, אלמה רוז (1906-1944) ואביה, ארנולד רוז (1863-1946), הוא נושא התערוכה. לשני הנגנים הייתה מערכת יחסים עם רומניה שהייתה מעט ידועה – ארנולד רוז נולד ביאשי, ב-1863, לפני שמשפחתו עברה לווינה;

כמו כן, בשנות ה-20, הופיעה רביעיית רוז עם גדול המלחינים הרומניים, ג’ורג’ אנסקו. הקריירה של שני הכנרים של משפחת רוז, כמו של מוזיקאים רבים אחרים, הסתיימה בפתאומיות ב-1938, כשאוסטריה סופחה לרייך הנאצי. עלמה רוז יצרה וניצחה על תזמורת הנשים במחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו. היא הצליחה להציל את חייהם של מוזיקאים יהודים רבים לפני שנרצחה במחנה ב-1944.

התערוכה ביאשי מציגה לראשונה מחקר של המוזיקולוג Vlad Văidean על סיורי רביעיית רוז ברומניה בתחילת המאה ה-20, וכן על מערכת היחסים בין ארנולד רוז וג’ורג’ אנסקו.

המחקר נעשה בתמיכת המוזיאון הלאומי ‘ג’ורג’ אנסקו’ בבוקרשט. התערוכה ‘רק הכינורות נשארו – אלמה וארנולד רוז’, אורגנה על ידי המוזיאון להיסטוריה אחרונה של אוסטריה והפורום האוסטרי לתרבות, ומוצגת בקונספט סצנוגרפי בפיקוח האמן החזותי Constantin Butoi, שנוצרה בתמיכת תיאטרון ‘Luceafărul’ מיאשי, במיוחד עבור פסטיבל Classix 2025

מריאן מוטוקו, גבר בן 53 ממחוז דולג’ שבדרום רומניה, נשלח בפני השופטים מכיוון שבין 2022 ל-2024 פרסם עשרות סרטונים המסיתים לשנאה ולאלימות נגד יהודים.

הוא פרסם סרטונים ברשת חברתית המסיתים לשנאה ואלימות נגד יהודים, קידם מושגים או דוקטרינות אנטישמיות, השתמש בסמלים פשיסטיים, לגיונרים, גזעניים או שנאת זרים, והכחיש את השואה.

לטענת התובעים, מטרתו הייתה לגייס עוקבים לסרטונים שלו על מנת ליצור גרעין בעל אוריינטציה ימנית קיצונית. הוא רצה להקים תנועה לאומית בהנהגתו ולצורך כך הוא ביקש וקיבל תרומות כספיות.

התובעים פתחו תיק פלילי בדצמבר 2024 בגין “הסתה לשנאה ואפליה” ו”קידום, בפומבי, בכל דרך, של רעיונות, מושגים ודוקטרינות אנטישמיות”.

מריאן מוטוקו הוא חבר קרוב ותומך של קלין ג’ורג’סקו, מועמד לנשיאות רומניה, המואשם בהצהרות פרו-רוסיות, פרו-לגיונריות, אנטי-איחוד האירופי ואנטי נאט”ו.

ביוזמתו של סילביו וקסלר, הנציג העליון של הפרלמנט הרומני למאבק באנטישמיות, הגנה על זכר קורבנות השואה ופיתוח החיים היהודיים, נפתחה ישבת לשכת הנבחרים עם רגע מיוחד שהוקדש לאירועים האחרונים בישראל.   מצד אחד דווח על הסבל של החברה הישראלית עם החזרת גופותיהם של אריאל וכפיר ביבס ואמם שירי, ומצד שני הוזכרה שמחת ההתאחדות עם 6 מהחטופים שהיו בידי חמאס בעזה.  סילביו וקסלר, אמר כי על העולם כולו לבקש סליחה משני הילדים ואמם, על כך שננטשו בידי הרוע המוחלט ועל כך שארונותיהם  הוצגו לראווה במצעד מקאברי בעזה.

הימים האחרונים עמדו בסימן שחרור ששת החטופים. אחד מהם הוא בעל אזרחות רומנית. את שמחת חזרתם הביתה לוותה ע”י הארגשה כבדה ביותר שנגרמה ע” החזרת גופותיהם של כפיר שהיה רק ​​בן 9 חודשים ואריאל שהיה רק ​​בן 4 כאשר נחטפו באכזריות יחד עם אמם, שירי ביבס – הם היו החטופים הצעירים ביותר שנחטפו ב7 באוקטובר תוך כדי טבח האוכלוסייה האזרחית בישראל, אמר חבר הפרלמנט.

הוא הוסיף שעכשיו כל העולם למד את האמת: תינוק בן 9 חודשים וילד בן 4 נחנקו למוות בידיים חשופות, מול אמם, שנאלצה לצפות לפני שהיא עצמה נרצחה בידי המרצחים שרצחו את ילדיה. מותם של הילדים התמימים הללו ושל אמם, האלימות הבלתי אנושית שלה הילדים ואמם נפלו קורבנות, תמיד תישאר כתם על האנושות, הדגיש סילביו וקסלר.

למי שלא ראה או לא רצה לראות: כששוחררו בני הערובה נראו כמו ניצולי מחנות ההשמדה הנאצים. בשואה. עונו, נאנסו, הושפלו, הוחזקו בכלובים במנהרות, בלי אור, בלי מים, מורעבים, אולצו לחתום על תעודות שחרור מעבדות ולהודות למרצחים. זו הייתה המציאות שלהם, זו המציאות היומיומית של אלה שעדיין מוחזקים בעזה.

ארונות המתים שהוצגו במצעד פומבי מקאברי בעזה מהווה הוכחה נוספת לאכזריות ולחוסר האנושיות המאפיינת את ארגון הטרור חמאס. המחזה השפל, המקומם והאכזרי הזה מפר כל החוקים בינלאומיים, הוסיף וקסלר. לדבריו, בעוד שישראל נאלצה ונאלצת לשחרר מאות מחבלים שהורשעו ברצח ובמתקפות טרור נגד אזרחים, חמאס משחרר גופות, בהן גופות של תינוקות וילדים.

אנו חיים בזמנים נוראים, לכאורה של ניצחון השנאה על ההיגיון. יש לנו מחויבות לא לשכוח. מוטלת עלינו החובה להילחם כל הזמן למען הנורמליות. העולם כבר לא יכול להתעלם ממה שקורה. זה המבחן המוסרי שיגדיר את החברה שלנו, אמר סילביו וקסלר.

שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, וסגן השגריר רמי טפליצקי השתתפו ברגע המיוחד. הם הודו לסילביו וקסלר על המסר החשוב במיוחד שהועבר בישיבת המליאה של לשכת הנבחרים ועל התמיכה הבלתי מעורערת שניתנת לישראל, במיוחד בתקופה האפלה שהיא עוברת.

שר החוץ הרומני, אמיל הורזיאנו, קיים פגישה עם מקבילו הישראלי, גדעון סער, בשולי מועצת ההתאחדות של האיחוד האירופי-ישראל. סדר היום של הפגישה כלל מגוון רחב של נושאים הנוגעים לדיאלוג פוליטי-דיפלומטי, שיתוף פעולה בפורמטים בינלאומיים, וכן חילופי דעות על ההקשר הביטחוני במזרח התיכון.

שני הדיפלומטים העריכו את התוכן המהותי של הדיאלוג הרומני-ישראלי, את השתקפותו בתוכנית הכלכלית ובתחומים בהם שתי המדינות משתפות פעולה.

שר החוץ הרומני הביע את הערכתו להצלחת המאמצים שהובילו לשחרורו של אזרח רומני-ישראלי, יחד עם חמישה חטופים נוספים, שהוחזקו בעזה למעלה מ-16 חודשים.

שר החוץ הרומני, אמיל Hurezeanu, השתתף בישיבה ה-13 של מועצת ההתאחדות האיחוד האירופי-ישראל בבריסל. הדיפלומט הרומני בירך על השותפות שבין האיחוד האירופי לבין ישראל ועל היתרונות המרובים, הדדיים, של הדיאלוג במתכונת מורחבת זו. השר Hurezeanu הדגיש את תמיכתה של רומניה ביישום מלא של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה, ובירך על המשא ומתן שמטרתו להבטיח את שחרור כל החטופים, תוך הגברת הסיוע ההומניטרי לאוכלוסייה  שנפגעה בעזה.

הצד הרומני חזר והדגיש את החשיבות של השגת התנאים הדרושים לביטול חסימת תהליך השלום במזרח התיכון ואת הצורך לשמור על אופק מדיני בר-קיימא ע”י יישום פתרון שתי המדינות.

נשיא הוועד האולימפי והספורט הרומני, מיחאי קובאליו, נפגש עם שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, הדיונים נועדו להרחיב את שיתוף הפעולה בתחום הספורט על ידי חתימה על פרוטוקול שיתוף פעולה בין הוועד האולימפי והספורט הרומני לבין הוועד האולימפי הלאומי של ישראל.

הנשיא מיחאי קובאליו שיתף את השגריר בפרטים על הפקת סרט דוקומנטרי, בחודש מרץ, על הספורטאי היהודי ליאון רוטמן, האלוף האולימפי הוותיק ביותר של רומניה.

 ICRתל אביב ארגנה דיון עם האמן החזותי הרומני ראדו קומשה.

המכון הרומני לתרבות בתל אביב השתתף לצד מרכז תל אביב לאמנות עכשווית בארגון אירוע לרגל תערוכת היחיד הראשונה בישראל של האמן החזותי הרומני הידוע ראדו קומשה.

תערוכת ‘אינטר-גרסאות’ הייתה פתוחה עד 22 בפברואר 2025

 האירוע התקיים ב-18 בפברואר, במתכונת היברידית, עם נוכחות פיזית בגלריה של המרכז לאמנות עכשווית בתל של ניקולה טרצי, אוצר התערוכה. הוא קיים דיאלוג עם ראדו קומשה, שהתקשר ודיברעם המשתתפים בישראל באמצעות ועידה טלפונית.

העבודות של קומשה משתמשות בחומרים מגוונים כמו בטון, נייר, בדים, עץ, פלסטיק ומתכת, שמתבססים על המסקנה שציור הוא חלק מסביבנו.  מרכיב נוסף המושרש עמוק בפרקטיקה שלו הוא המשחקיות, שהיא גם העיקרון המנחה את הפרויקט שלו בתערוכה בתל אביב.

החוט המנחה את התערוכה הוא זה של הדיפטיק ושלל גרסאותיו התרבותיות כמו הדואט, הדיאלוג, הצמד והזוג.

ראדו קומשה (נולד ב-1975) הוא אחד הנציגים העיקריים של סצנת האמנות העכשווית בקלוז’, צפון מערב רומניה. האמן הרומני מיוצג על ידי גלריית SABOT בקלוז’ וגלריה עמנואל הרווה בפריז. קומשה הציגה במוסדות חשובים כמו מוזיאון ארקן בקופנהגן; המרכז לאמנות עכשווית בוורשה; Mucsarnok  Kunsthalle בבודפשט והמוזיאון הלאומי לאמנות עכשווית בבוקרשט. הוא השתתף גם בביאנלה של פראג, בביאנלה של טימישוארה ובדוקומנטה ברגנסבורג. יצירותיו מוצגות באוספים ציבוריים ופרטיים חשובים כמו ה-FRAC בלימוז’ או המוזיאון הלאומי לאמנות עכשווית בבוקרשט.

המכון הרומני לתרבות תל אביב מארח את תערוכת הפיסול ‘Brâncuși, from Târgu Jiu to Israel’, בחתימת דן רייזנר.

מכון התרבות הרומני תל אביב מארגן ומארח, בין התאריכים 19 בפברואר ל-20 במרץ, את תערוכת הפיסול שכותרתה ‘Brâncuși, from Târgu Jiu to Israel’. הפתיחה תתקיים ב-27 בפברואר. בתערוכה מוצגות יצירות של האמן הישראלי דן רייזנר, בהשראת ברנקוש’י, שחולקות כבוד למורשתו ולהשפעתו של הפסל הרומני הדגול. ב-19 בפברואר מלאו 149 שנים להולדתו של קונסטנטין ברנקושי, הפסל הרומני הגדול בכל הזמנים.

האמן החזותי דן רייזנר למד אמנות בפקולטה לאמנויות המדרשה ברמת השרון, שם סיים את לימודיו בשנת 1991. הוא בעל תואר שני באומנויות יפות מהאקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ירושלים.

רייזנר ידוע בישראל בעבודותיו הפיסוליות המשולבות בסביבה האנושית .. כמו כן  בהשראת “עמוד האינסוף” של ברנקושי, הוא יצר פסל סביבתי שהוצב לאחרונה באזור חברת הייטק בתל אביב.

השגריר ראדו יואניד ביקר בכפרים בצפון ישראל.

השגריר ראדו יואניד וצוות שגרירות  רומניה בישראל ביקרו לאחרונה בכפרים כפר יאסיף, אבו סנאן ושייח’ דנון בצפון, בהזמנתו של שייח’ ראיק חתב. כפרים אלו נמצאים במרחק של קילומטרים ספורים בלבד מהגבול הצפוני ונפגעו מאוד מהמלחמה ומתקפות הרקטות, עם לחץ פסיכולוגי חזק במיוחד על ילדים.

הביקור באתרים הקדושים לדרוזים, למוסלמים ולנוצרים היה הזדמנות מצוינת לפגוש את המנהיג הרוחני והרשויות המקומיות כדי להבין טוב יותר את מאמצי ההחלמה המשותפים שלהם. ביחד מקדמים דיאלוג בין-דתי, דו-קיום שליו ושיתוף פעולה לטובת הקהילה כולה, מסרה שגרירות רומניה.

בביקור בבית ספר, השגריר ראדו יואניד שמח לשוחח עם הילדים על רומניה ודיפלומטיה, ועם המורים  על השיתוף האקדמי בין שתי המדינות.

הביקור הושלם במפגש עם חברי הקהילה שלמדו ברומניה ועם רומנים שבנו חיים בכפרי צפון ישראל, ושמשקפים את הידידות והקשר הוותיק בין רומניה לישראל.

למעלה מ-12,000 תיירים ישראלים נוספים יכולים להגיע לרומניה בשנת 2025, בעקבות הפעלת טיסות שכר חדשות

למעלה מ-12,000 תיירים ישראלים יכולים להגיע לרומניה בשנת 2025, בעקבות הוספת טיסות שכר, תל אביב – בראשוב ותל אביב – קונסטנצה, טוענים נציגי הפדרציה של מעסיקי תעשיית האירוח ברומניה.

בעונת קיץ 2025, טיסות אלו יביאו למעלה מ-8,000 תיירים ישראלים למחוזות בראשוב וקובסנה איזורים בהם נמכרות חבילות נופש ספא, חבילות נופש משפחתיות וחופשות עירוניות .

לפי המקור המצוטט, שווי חבילת נופש שתייר ישראלי משלם עבור חופשה בחוף הים השחור או בבראשוב מסתכם ב-800-1,000 יורו. שני היעדים יצרו בין 40 – 80 מיליון יורו בעונה”, קובע FPIOR.

חברת התעופה הרומנית FlyLili חוזרת לנמל התעופה בראשוב, שם הפסיקה את פעילותה בדצמבר 2024, בגלל הפסדים כספיים. את טיסות השכר במהלך הקיץ, היא תפעיל עבור מפעיל תיירות ישראלי.

אותה חברה ישראלית מביאה תיירים ישראלים לחוף הים השחור הרומני ולבוקרשט כבר 10 שנים וזו הפעם הראשונה שהיא כוללת בתכניותיה את בראשוב, הוסיפה פדרציית המעסיקים בענף האירוח ברומניה.

הנהלת שדה התעופה בראשוב הודיעה שבקיץ הקרוב יופעלו טיסות שכר Antalya, Heraklion, Chania, Hurghada şi Monastir.

פעולות חפירה ארכיאולוגיות יחלו בשכונת בדים בטימישוארה.

עיריית טימישוארה (במערב רומניה) תחל השנה בעבודות התחדשות עירונית בשכונת הבד – כיכר טראיאן וכיכר רומנילור, מהאזורים ההיסטוריים היפים ביותר של העיר.

אזור זה מהמאה ה-18, יבוצעו גם פעולות חפירה ארכיאולוגיות. הרשויות יבצעו עבודות בשטח של 5,500 מ”ר.

לדברי סגן ראש העיר, רובן לאצ’קאו, יבוצעו חפירות בעומק של עד 3.5 מטרים. משך ביצוע הפרויקט הוא 30 חודשים, אך הוא נוגע לאזור היסטורי, כיכר טראיאנוס וכיכר רומנילור, בית כנסת הבדים, שם יתקיימו גם חפירות בעומק של עד 3.5 מטר.

באזור הנ”ל הייתה גם שכונה טורקית משגשגת, וארכיאולוגים מצפים לגלות תגליות. אנו יודעים כי תעלת הטחנה עברה מול בית הכנסת; עד לאזור Pestalozzi היו טחנות של טימישוארה מהתקופה שלפני ובין המלחמות, אמר רובן לאצ’או.

בית הכנסת החדש נבנה בין השנים 1897-1899 בסגנון אקלקטי, עם אלמנטים בסגנון ניאו-מורי, גותי ואיטלקי בסגנון ניאו-רנסנס. בית הכנסת כונה “בית הכנסת החדש”, מכיוון שהוא החליף את בית הכנסת הישן בשכונת בדים בסוף העשור הראשון של המאה ה20

בית הכנסת הבדים נכלל ברשימת המונומנטים ההיסטוריים במחוז טימיש ב-2015.

כדי לשקם את בית הכנסת, עיריית טימישוארה וקרן האנדרטאות העולמית (WMF) חתמו על מזכר הבנות באוקטובר 2024 וזאת לאחר שבסוף שנת 2023 העירייה קבלה את האחראיות על הבניין מידי הקהילה היהודית המקומית.

שיתוף הפעולה של העירייה עם WMF, הארגון העצמאי המוביל בהגנה על האתרים היקרים ביותר בעולם, כרוך הן במומחיות והן בכספים. לפי כך הקרן  תבחר חברה מתמחה בביצועה פרויקטים שיקום מסוג זה, כשכל העלויות ישולמו ע”י WMF