Author: Marco M Katz (מרקו מ כץ)

  • תוכנית קשישים

    תוכנית קשישים

    המרכז הקהילתי היהודי (JCC) בוקרשט חידש את תוכנית הקשישים Beit Ham במטה שלו ב-6 בפברואר.

     

    הכנו רגעים מוזיקליים, אורחים, משחקים, חטיפים ורגעי אושר לקשישי הקהילה, נמסר מטעם JCC בוקרשט.

  • הסוחר מוונציה’, בכורה, בתיאטרון הממלכתי היהודי

    הסוחר מוונציה’, בכורה, בתיאטרון הממלכתי היהודי

    ההצגה ‘הסוחר מוונציה’ מאת וויליאם שייקספיר, בניהול אמנותי, עיבוד, תרגום ואיור מוזיקלי מאת יוגן גיאמנט, הועלתה בבכורה בתיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט. צוות השחקנים של התוכנית כולל בין היתר את מאיה מורגנשטרן, אנדריי פינצי, נטלי אסתר, קטיה פסקאריו.

     

    מכל מחזותיו של ויליאם שייקספיר, הסוחר מוונציה’ הוא כנראה המחזה הקשה ביותר מבחינת משמעויות והבעייתי ביותר מבחינת המסר הכללי של, אמר הסופר והעיתונאי הבריטי הווארד ג’ייקובסון בספרו שכותרתו ‘שיילוק הוא שמי’.

     

    ‘הסוחר מוונציה’ הוא מחזה על אנטישמיות, על מעמדם הטראגי של היהודים בעולם, על האיש שמובא למצב של סירוב לקבל התעללות ועל הנזק שהוא גורם לעצמו ע”י הסירוב הזה. בסיפור הזה אתה לא יכול להגן על עצמך מבלי לפגוע בעצמך. הצדק אינו הוגן. חוק ועיקרון הם העילה והקישוט שבאמצעותם מכוסים יחסי אנוש, שהם בעצם בלתי אנושיים, כך אומר לנו התיאטרון הממלכתי היהודי.

     

    בהצגה זו, בחרתי ששיילוק תהיה אישה. כך ניתן להדגיש את ההתנגדות בין שתי נשים חזקות, שתכונותיהן סותרות את העולם שבו הן חיות.

     

    אנחנו יכולים לראות בפורטיה את מלכת אנגליה אליזבת הראשונה, בת ערובה למוסכמות של תקופה, שהאינטליגנציה שלה עלתה בהרבה מעל הכל.

     

    שיילוק העוצמתית היא בעלת יכולות שהעולות על אלו של שאר הסוחרים הוונציאנים הגדולים, ומבזה בגלל שהיא אישה ובגלל שהיא יהודייה, אומר הבמאי יוגן גימנט.

  • תחיית הימין הקיצוני

    תחיית הימין הקיצוני

    אלכסנדרו פלוריאן, מנהל המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”, הפנה את תשומת הלב לתחיית האנטישמיות והימין הקיצוני באירופה, ארצות הברית ורומניה, והדגיש כי בהיעדר תגובה מהחברה האזרחית, התקשורת והמפלגות הדמוקרטיות, ניתן לצפות  לתוצאה מפתיעות בבחירות לנשיאות במאי. פלוריאן השתתף לאחרונה בדיון “הימין הקיצוני עולה שוב”, שאורגן על ידי הקרן לחינוך המיעוט הרומא, בשיתוף מכון “אלי ויזל”.

     

    אני מאמין שאויבי הדמוקרטיה אינם טיק טוק או רשתות חברתיות האחרות. האם יש לאסור את טיק טוק או לא הוא עניין שעליו נוכל להתווכח . אני רואה שגם האיחוד האירופי מודאג מהנושא הזה, אבל הוא עדיין לא הצליח לנקוט עמדה נחרצת. אני חושב שהנושא הוא הימין הקיצוני.

     

    הימין הקיצוני הוא לא טיק טוק, הוא לא  רשתות תקשורת, הוא לא פייסבוק, הוא לא ערוצי הטלוויזיה, אז אמצעי התקשורת המסורתיים, או העיתונות והתקשורת בכלל.  זה צירוף מקרים לא נעימים.

     

    בזמן שאנו מציינים 80 שנה לשחרור מחנה אושוויץ, מאז תקומת התקווה לניצולי השואה, אנו עדים ברומניה, באירופה ובארה”ב להתחדשות מסיבית של הימין הקיצוני. זו התחזקות שלא נראתה כבר 80 שנה, אמר אלכסנדרו פלוריאן.

     

    מנהל מכון “אלי ויזל” סבור כי תגובת החברה האזרחית, התקשורת ומפלגות המיינסטרים לסיכונים של עליית הימין הקיצוני, בעקבות הבחירות לנשיאות המבוטלות ברומניה,  לא הייתה זו  שהייתה צריכה להיות במצב זה.

     

    נזכיר כי הבחירות לנשיאות רומניה, מנובמבר – דצמבר 2024, בוטלו על ידי בית המשפט החוקתי של רומניה לפני תחילת הסיבוב השני ברומניה, אך לאחר שההצבעה החלה בתפוצות. הבחירות בוטלו עקב אשמות של התערבות דיגיטלית זרה .

     

    לפי המבטלים, הפרעות אלו שיבשו את הגינות הבחירות על ידי תמרון האלגוריתמים של הרשתות החברתיות, במיוחד TikTok,  ובכך בסיבוב הראשון ניצח מועמד, Călin Georgescu, שהואשם בתמיכה בימין קיצוני, לגיונרי, פרו-רוסי, אנטי-איחוד האירופי ואנטי נאט”ו.

     

    בית המשפט לחוקה הופעל כדי למלא את המנדט שלו כערב לדמוקרטיה. נשאלת השאלה מדוע בית המשפט לחוקה ביטל את הסיבוב השני לאחר תחילת הצבעת הסיבוב בחו”ל,  ולא לפני תחילת הסיבוב, אמר אלכסנדרו פלוריאן.

     

    לדעתו, הימין הקיצוני, בכלל, בעולם, הבין שאנטישמיות “לא עושה טוב”, ולכן מסרים אנטישמיים הם הרבה יותר נדירים ממה שהיו לפני 80 שנה. הוא הוסיף כי ברומניה זכרם של מנהיגי תנועת הימין הקיצוני, כמו מרשל יון אנטונסקו, שהורשע בפשעי מלחמה, זוכה להרצה. אנטישמיות סמויה קיימת בחברה הרומנית בשיעור של 20-25%.

     

    בעיית האנטישמיות קמה לתחייה בתנאים שבהם ב-7 באוקטובר 2023 התרחשה מתקפת הטרור על מדינת ישראל וכל מה שקרה בשנה שלאחר מכן, כלומר התגובה של ישראל, נתנה הזדמנות לקבוצות קיצוניות בשמאל וגם בימין ליצור צורות של אנטישמיות, רגשות אנטי-ישראליים, שפירושו גם אנטישמיות. לדברי מנהל מכון “אלי ויזל”, נוצר ציבור שמרני שהוא בעל נטיות קיצוניות. במצב זה, אמצעי התקשורת המסורתיים חייבים להיות הרבה יותר מודעים למצב ולצורכי החברה.

     

    עד חודש מאי, עד בחירות חדשות לנשיאות, אין לנו מה לעשות, צריך לראות מה יקרה אחרי הבחירות, הוסיף אלכסנדרו פלוריאן. אני מאמין שללא התגייסות של החברה האזרחית, של התקשורת, בלי לחץ על מוסדות ציבור, ואם המפלגות המרכזיות ברומניה, שיש להן 65% מהפרלמנט, לא יתוודעו ותגיבו לקיצוניות ברומניה, בחודש מאי נוכל לראות כל תוצאה.

     

    המסר שאני מאמין בו הוא שמוסדות דמוקרטיים צריכים באמת לתפקד ברוח הערכים הדמוקרטיים, כך שהמפלגות צריכות לקחת את תפקידן ברצינות,  והחברה האזרחית צריכה להיות פעילה יותר לצד התקשורת, הדגיש אלכסנדרו פלוריאן.

  • שגרירות ישראל ברפובליקה של מולדובה

    שגרירות ישראל ברפובליקה של מולדובה

    ישראל פתחה את שגרירותה ברפובליקה של מולדובה, בנוכחות שר החוץ הישראלי, גדעון סער. הביקור מסמן פרק חדש בדיאלוג הבילטרלי בין הרפובליקה של מולדובה וישראל, המאפשר שיתוף פעולה הדוק המבוסס על ערכים משותפים, דיאלוג מתמיד ואינטרסים אסטרטגיים, אמר שר החוץ המולדבי, מיחאי פופשוי.

     

    אנו מביעים את הערכתנו העמוקה להחלטת ממשלת ישראל לפתוח את שגרירות מדינת ישראל בקישינב. החלטה היסטורית זו מדגישה את החשיבות שישראל מייחסת ליחסים שלנו ומעניקה תנופה חדשה לשיתוף פעולה דו-צדדי בתחומים כמו: דיפלומטיה, ביטחון, כלכלה, בריאות, טכנולוגיה ותרבות, הוסיף השר פופשוי.

     

    בישראל חיים ועובדים כ-70,000 אזרחי רפובליקה של מולדובה.

     

    שר החוץ הישראלי, גדעון סער, הזכיר את ילידי הרפובליקה של מולדובה שהיגרו לישראל, כולל סבו, במקור מקישינב, מאיפה שהוא היגר לארגנטינה בשנת 1926.

     

    קשר אנושי זה משמש גשר בין שתי המדינות, ומקל על חילופי תרבות וכלכלה. השר סער אמר כי פתיחת השגרירות ברפובליקה של מולדובה תתרום לחיזוק היחסים בכל תחומי הפעילות ובכל הרמות.

     

    הוא הצהיר כי הוא גאה בכך שהשגרירות הראשונה שהוא פותח כשר החוץ היא שגרירות ישראל בקישינב. זהו אבן דרך היסטורית וצעד חשוב בחיזוק היחסים, אמר סער שהביע את תודת ישראל על עמדתה הברורה של הרפובליקה של מולדובה בנוגע לפיגועי הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023.

     

    סדר היום של הביקור כלל גם פגישות עם הנשיאה מאיה סנדו ועם ראש הממשלה דורין רציאן. הדיונים התמקדו בחיזוק השותפות הכלכלית, פיתוח שיתופי פעולה שונים כולל בריאות, תרבות אך תיירות. גדעון סער ביקר בקהילה היהודית ברפובליקה של מולדובה והניח זר בקישינב לזכר קורבנות השואה.

  •  2.4 מיליון תיירים זרים בשנת 2024 ביקרו ברומניה

     2.4 מיליון תיירים זרים בשנת 2024 ביקרו ברומניה

    ב2024 ברומניה ביקרו כמעט 2.4 מיליון תיירים זרים, עלייה של 13.5% בהשוואה ל-2023.

     

     82% מהתיירים הזרים הגיעו לרומניה דרך מעברי גבול יבשתיים . רוב המבקרים הגיעו מגרמניה (240,400 איש), איטליה (213,500 איש) וישראל (151,500 איש). תיירים אחרים הגיעו מארה”ב, בריטניה, ספרד, הונגריה, צרפת, אוקראינה ופולין.

     

    על פי נתוני המכון הלאומי לסטטיסטיקה, בשנת 2024, הגיע מספר הכניסות למקומות אירוח ל-14.2 מיליון. זו עלייה של 4.5% בהשוואה לשנת 2023.

     

    כמו כן, מספר הלינות הכולל היה כמעט 30.2 מיליון, גבוה ב-3.5% בהשוואה לשנת 2023.

     

    84% מהלינות היו של תיירים מקומיים ו16% של תיירים זרים.

     

    היעדים המתויירים ביותר בשנת 2024, היו בוקרשט (עם כמעט שני מיליון איש), קונסטנצה (חוף הים השחור, (1.75 מיליון איש), ובראשוב (1.5 מיליון איש). משך השהות הממוצע של תיירים, רומנים וזרים, עמד על 2.1 ימים.

     

    לאחר הצטרפותה המלאה של רומניה לאזור שנגן ב-1 בינואר 2025, צופים לגידול במספר התיירים הזרים שיכנסו לרומניה. רומניה הודיעה שהשנה תתמקד בצעדים קונקרטיים, שנועדו לתמוך הן ביזמות תיירותית והן בפיתוח יעדים אטרקטיביים ותחרותיים.

     

    יעשה שימוש מוגבר בכלים דיגיטליים כדי להגביר את חשיפת היעדים. במקביל, נמשיך להשתתף בירידי תיירות בינלאומיים, אמר בוגדן איבן, שר הכלכלה, הדיגיטליזציה, היזמות והתיירות ברומניה.

  • העיתונאי נועם יפה נפטר

    העיתונאי נועם יפה נפטר

    נועם יפה, משתף פעולה קרוב של תחנת הרדיו הציבורית הרומנית, הלך לעולמו בירושלים. הוא ריכז את שידורי רומניה ויידיש ואת התוכניות למדינות מזרח אירופה בתחנת הרדיו קול ישראל.

     

    הוא נולד בדורוהוי (צפון רומניה) ומעולם לא שכח את מקום היוולדותו. נועם יפה תרם רבות להחייאת מסורות הקהילה היהודית. לאחר 1990 ארגן קורסים לעיתונאים מרדיו רומניה . הוא גם קידם את שימור זיכרון השואה והיה מנהל כבוד של תחנת הרדיו הציבורית בבוקרשט.

     

    צוות המכון הרומני לתרבות בתל אביב, שהכיר אותו מקרוב, הביעה ​​צער רב על מותו.

  • הרצאה על חשיבה ביקורתית

    הרצאה על חשיבה ביקורתית

    חשיבה ביקורתית היא כלי חיוני במאבק בחדשות מזויפות, אמר סגן שגריר ישראל ברומניה, רמי טפליצקי, בהרצאה שהוא נתן בפני תלמידי מתחם החינוך לאודה-רעות בבוקרשט.

     

    כאשר הוא דיבר על הטבח שחמאס ביצע בישראל ב7 באוקטובר 2023, מר טפלינסקי דיבר על התגברות התעמולה האנטי-ישראלית ועל החדשות המזויפות בנוגע למלחמה שישראל מנהלת נגד החמאס.

     

    סגן השגריר הסביר לתלמידים כיצד להתייחס באופן ביקורתי לנרטיב של מוסדות תקשורת לאומיים ובינלאומיים שונים. הדיפלומט הישראלי הביא לתלמידים דוגמאות לתחבולות בהן משתמשות סוכנויות הידיעות המזוהות עם חמאס בתקשורת וברשתות החברתיות, שבאמצעותן הן שואפות למשוך את הדור הצעיר לצד האנטי-ישראלי.

     

    סגן השגריר סיים את המצגת שלו בניתוח ההקשר הפוליטי והחברתי והגורמים שהובילו לטבח ב-7 באוקטובר 2023, טבח בו נרצחו אלפי אנשים, כשמאות אנשים נוספים שנחטפו לעזה. ההרצאה סיפקה לתלמידים פרספקטיבה ממקור ראשון על המצב הנוכחי בעזה, על המאמצים האינטנסיביים לשחרר את החטופים הישראלים , וגם על המשא ומתן הדיפלומטי לסיום הסכסוך.

     

    רמי טפליצקי העריך את הדיון המעניין ביותר עם התלמידים, כמו גם את השאלות המתוחכמות והרלוונטיות שנשאלו על ידי המשתתפים הצעירים.

     

    הדיפלומט הודה למייסדת וראש המתחם החינוכי, טובה בן נון ק’רביס, על ההזדמנות להעביר הרצאה כה מעניינת.

     

    סגן השגריר העביר מסר מעורר השראה לתלמידים, תוך שימת דגש על חשיבות החינוך והמעורבות של הנוער בעתיד הדיפלומטיה והיחסים הבינלאומיים, כך נמסר מטעם מתחם החינוך לאודה-רעות.

  • אירוע הנצחה של ז’אן אנצ’ל

    אירוע הנצחה של ז’אן אנצ’ל

    שגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד, התכבד להשתתף באירוע המוקדש לחייו והישגיו של ההיסטוריון הרומני-ישראלי הנודע, ז’אן אנצ’ל (1940-2008). השגריר ראדו יואניד סיפר על ידידותו ושיתוף הפעולה הנהדר שלו עם ז’אן אנצ’ל, שהיה סמכות מובילה בנושא השואה ברומניה וחבר בוועדת “אלי ויזל”.

     

    שגרירות רומניה הודתה ל-A.M.I.R – הארגון המאוחד של יוצאי רומניה בישראל על ארגון האירוע החשוב הזה בתיאטרון גבעתיים ועל יצירת חוברת על ז’אן אנסל.

     

    אנצ’ל היה מומחה בעל שם בינלאומי בהיסטוריה של רומניה בתקופת הדיקטטורה של יון אנטונסקו ושואת יהודי ברומניה.

  • רומניה – ישראל: אירועים ויחסים 02.02.2025

    רומניה – ישראל: אירועים ויחסים 02.02.2025

    רומניה – ישראל: אירועים ויחסים 02.02.2025

  • הקהילה היהודית ברומניה 02.02.2025

    הקהילה היהודית ברומניה 02.02.2025

    הקהילה היהודית ברומניה 02.02.2025

  • מפגש מחווה ‘שנת הקרדינל יוליו הוסו

    מפגש מחווה ‘שנת הקרדינל יוליו הוסו

    האקדמיה הרומנית חנכה את “שנת הקרדינל יוליו הוסו” עם מושב מחווה במלאת 140 שנה להולדת הכומר. שנת 2025, הוכרזה כ”שנת הקרדינל יוליו הוסו”, כדי לחגוג את חייו, עבודתו, אישיותו, מותו הקדושים , התפקיד המכריע בהשגת האיחוד הפוליטי של הרומנים מכל המחוזות ההיסטוריים ב-1918, והמאמצים שעשה כדי להציל יהודים במהלך השואה.   קרדינל הוסו, אינטלקטואל טרנסילבני מבריק, נשאר חקוק בהיסטוריה של רומניה. הוא נכלא בבתי כלא קומוניסטיים בשל סירובו לוותר על אמונתו היוונית-קתולית ופעילותו להגנת המאמינים היוונים-קתולים.

     

    נשיא רומניה, קלאוס יוהאניס מסר כי השנה הזו היא שנה קריטית עבור רומניה ונזכר במילים שאמר הקרדינל, ‘האמונה שלנו היא חיינו!’ זו קריאה רבת עוצמה, מצפונית הקוראת לאחדות ואומץ לב, לסולידריות עם אחינו ועם עתיד המדינה.    האצילות הרוחנית שלו הוכפלה על ידי האומץ שבו פעל ישירות כדי לעזור לחבריו, ללא קשר למוצא אתני או הדת. ב-2 באפריל 1944, פנה יוליו הוסו בפנייה הקוראת לכולם לעזור ליהודים הנתונים לאלימות, הזכיר יוהניס.    הקרדינל היה פטריוט גדול, מגדלור של הכנסייה המחתרתית שלו, הכריז נשיא האקדמיה הרומנית, יואן-אורל פופ. הקרדינל יוליו הוסו (1885-1970) הוכרז לאחרונה על ידי האפיפיור פרנציסקוס, כקדוש.

  • אירוע לרגל יום השואה הבינלאומי

    אירוע לרגל יום השואה הבינלאומי

    ביום השואה הבינלאומי ברחבי רומניה התקיימו אירועי הנצחה . בזלאו, צפון מערב, התקיים הכנס ‘אנו זוכרים…מחנות המוות’ שאורגן על ידי הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה והקהילה היהודית של זלאו סלאג’. באביב 1944 אלפי יהודים מסלאג’ גורשו למחנות ריכוז והשמדה נאצים. על פי נתונים סטטיסטיים, מספר היהודים בסלאג’ ירד מ-7,749 במפקד 1930 ל-32 איש במפקד האחרון בשנת 2021. כיום אנו מתחייבים להילחם בכל צורה של קיצוניות, אנטישמיות ואפליה. חינוך הוא הנשק החזק ביותר שלנו במאבק הזה. צעירים צריכים להכיר את ההיסטוריה, להבין את גורמי השואה ולהיות מודעים לסכנה הנשקפת מאידאולוגיות קיצוניות. הבה לעולם לא נשכח את לקחי העבר. בואו נבנה יחד חברה המבוססת על סובלנות, כבוד וסולידריות ונבטיח שמעשי זוועה כאלה לא יחזרו על עצמם, אמר ראש מחוז סלאג’, דארי תומא.

     

    מנגד, בבית הכנסת אאחבס רהיים באורדאה, צפון מערב, נפתחה תערוכת התצלומים שצילם הצלם האמריקני דניאל אואן, ‘היהודים של אורדיה’. 29 העבודות הנבחרות לוכדות דיוקנאות, רצפים מחיי יהודי אורדעה, ניצולי שואה וכן תמונות הממחישות את חיי הדת והקהילה והמורשת היהודית, בעיקר בתי כנסת ובתי קברות. התמונות צולמו בשיתוף עם הקהילה היהודית של אורדיה בין השנים 2013-2016 ופורסמו מאוחר יותר, בליווי מאמר שכותרתו “היהודים של אורדיה”, ב”ניו יורק טיימס”. במהלך אותה תקופה ערך הצלם האמריקני מספר ראיונות עם חברי הקהילה היהודית בעיר, כולל שמונה ראיונות עם ניצולי שואה. נכון לעכשיו, יש באורדאה רק ניצול שואה אחד חי. כמובן שעלינו לסלוח, אבל הדת שלנו לא נותנת לנו לשכוח. וזו הסיבה להנצחה יש ותהיה מקומה במימד רוחני, אמר פול שפיצר, מזכיר הקהילה היהודית של אורדיה. כתוצאה מעבודתו עם ניצולי אושוויץ במזרח אירופה, דניאל אוון שיתף פעולה בסדרה ‘קולות על אנטישמיות’, שהופקה על ידי המוזיאון האמריקאי לזכר השואה.

  • מסרים ליום השואה הבינלאומי

    מסרים ליום השואה הבינלאומי

    אנשי ציבור רבים שלחו הודעות ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה, שצוין בבוקרשט 80 שנה לאחר שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ. התפשטות השנאה, התקפות, שפה אלימה ודיסאינפורמציה מחלישים את הדמוקרטיות, מסר הנשיא קלאוס יוהניס. היום אנו זוכרים שוב את הסבל שספגו קורבנות הפוגרום בבוקרשט בינואר 1941. אנו מכבדים את זכרם של כל אלו שאיבדו את חייהם, כמו גם את אומץ לבם של הניצולים והמחלצים, כך שהטרגדיה שסיימה כל כך הרבה נפשות לעולם לא תישכח, הדגיש הנשיא.

     

    ברמה הבינלאומית, אנו רואים הרבה פופוליזם, קיצוניות, גישות וגילויי שנאת זרים ואנטישמיות מוסווים בצורה ערמומית, מתוך כוונה לשחוק את עמודי התווך שעליהם בנוי העולם החופשי, הוסיף יוהניס.

     

    הוא הפנה את תשומת הלב לעובדה שהתפשטות השנאה, התקפות, שפה אלימה ודיסאינפורמציה מחלישים את הדמוקרטיה. הנשיא הזכיר כי רומניה נקטה צעדים חשובים לקראת שימור זכרם של קורבנות השואה והמאבק באנטישמיות על ידי אימוץ חקיקה איתנה ופיתוח פרויקטים זיכרון וחינוך התורמים לתרבות המבוססת על ערכי יסוד אירופיים.

     

    השואה הייתה אחת הפרשיות הטראגיות והאפלות ביותר בתולדות האנושות, מסרו נשיאי הסנאט ושל לשכת הצירים, אילי בולוג’אן וצ’פריאן שרבאן. נשיא הסנאט הצהיר שזהו רגע של הרהור עמוק, הזדמנות לזכור לא רק את הסבל שסבלו הקורבנות  ואת החובה למנוע טרגדיות כאלה להתרחש שוב. הוא הדגיש ששתיקה ואדישות יכולים להפוך לשותפים לרוע. באמצעות חינוך וקידום ערכים דמוקרטיים, מוטלת עלינו האחריות לשמור על זיכרון הקורבנות בחיים ולבנות עתיד המבוסס על סולידריות וכבוד, אמר אילי בולוג’אן. הטקס של היום, אמר ציפריאן שרבאן הוא גם קריאה למודעות, אחריות ופעולה בהווה ובעתיד. כנציג הפרלמנט, אני מדגיש את החשיבות של התמיכה החקיקה וביוזמות הנלחמות באנטישמיות. לאחר אימוץ הדוח הסופי של ועדת אלי ויזל, נקטה רומניה צעדים חשובים. הפכנו למודל אזורי במאבק באנטישמיות, ציין נשיא לשכת הנבחרים.

     

    ראש הממשלה מרסל צ’ולאקו הזכיר שאנטישמיות, קיצוניות ושנאת זרים מתבטאים יותר ויותר באירופה, במרחב שבאופן פרדוקסלי הוא מקור הזכויות והחירויות היסודיות. הוא אישר מחדש את מחויבותה הנחרצת של ממשלת רומניה להילחם בנגע האנטישמיות ולקדם את זכר קורבנות השואה, והדגיש כי מחובתן של השלטונות להבטיח שהחברה הרומנית לא תחזור על טעויות ההיסטוריה.

     

    החינוך חייב למלא תפקיד מרכזי בהקשר זה. זו הסיבה שאני שמח שלצעירים ברומניה יש הזדמנות לטפח את רוחם האזרחית על ידי לימוד הנושא ‘היסטוריה יהודית’. השואה”, הוסיף ראש הממשלה.

     

    הוא גם בירך על העובדה שבין החטופים הישראלים הראשונים ששוחררו מעזה היו שתי נשים בעלות אזרחות רומנית.

     

    משרד החוץ שלח מסר המדבר על התפשטות האדירה, בסביבה המקוונת, של דברי שטנה ותיאוריות קונספירציה, לצד דיסאינפורמציה, המחופשת כפתרונות לבעיות מורכבות בחברה. אימוץ השלב השני של האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמאבק באנטישמיות ושנאת זרים לתקופה 2024-2027 מייצג הישג חשוב המגבש את תפקידה של רומניה כמודל אזורי של שיטות עבודה טובות במאבק באנטישמיות ובשימור זיכרון השואה, קובע המשרד.

     

    נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, הדגיש כי הוא לעולם לא יקבל ולא יעמוד ליד מישהו שתוקף או משפיל את החיים היהודיים ואת ערכי היהדות. היום, יותר מתמיד, הפך חיוני לעשות כל שביכולתנו כדי לשמר ולהגן על ערכי הדמוקרטיה. זו הפעם הראשונה שנתקלתי במצבים שבהם חברי קהילות יהודיות ביקשו להימחק  ממאגרי המידע של הפדרציה, בגלל דאגתם למה שיבוא עלינו בעתיד. לאחרונה נאמר לנו, במישרין או בעקיפין, שוב ושוב, שאסור לנו להיות מטרד, נאמר לנו שעלינו להיות צנועים ורצוי בלתי נראים כדי לא לסבול. אני מבטיח לכם שלא כך נעשה, אמר וקסלר.

     

    ובהזדמנות זו, בשם הקהילה הגרמנית ברומניה, אני מבקש סליחה מהעם היהודי על השתתפותנו  בפשעים אלו. אנו נוטלים בפומבי את האשמה ההיסטורית הזו, אמר נציג המיעוט הגרמני בפרלמנט הרומני, חבר הפרלמנט אובידיו גאנט.

    הוא הפנה את תשומת הלב לנטיות האנטישמיות והשנאת זרים המתגברות בחברה הרומנית. החברה והמדינה אינן יכולות להישאר פסיביות מול גל התוקפנות הזה, אחרת אנחנו מסתכנים לחזור על ההיסטוריה של המאה ה-20 באירופה וברומניה, טען חבר הפרלמנט גנת.

    המרכז למעקב ולמאבק באנטישמיות ברומניה (MCA Romania) הפנה את תשומת הלב לעובדה שבטקס הזכיר נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה כי הפדרציה קיבלה בקשות מכמה מחברי הקהילה להסיר את שמם ממאגר המידע של הקהילה.

     

    הדבר נובע מחששות שנגרמו כתוצאה מהאנטישמיות ברומניה, אנטישמיות שמקודמת על ידי פוליטיקאים וחברי הפרלמנט הרומני ואי הוודאות שנוצרת מהאופן שבו מתייחסים למקרי אנטישמיות ברומניה, מסר המרכז.

     

    במשך שנים, MCA רומניה הזהירה שוב ושוב מפני מצב עניינים זה, שסותר את ההצהרות הפוליטיות החוזרות ונשנות של רשויות המדינה, המתפארות בהישגים בולטים במאבק באנטישמיות ובהכחשת השואה.

  • הנצחת קורבנות השואה

    הנצחת קורבנות השואה

    לרגל יום השואה הבינלאומי, רומניה ארגנה אירועים רבים בחו”ל. המכון הרומני לתרבות בניו יורק ארגן, בבכורה, את המופע הראשון המבוסס על הרומן האוטוביוגרפי “שובו של החוליגן” מאת נורמן מאניה, ניצול שואה.

     

    בעיבוד לבמה של הסופרת הרומנית-אמריקאית הידועה סביאנה סטנסקו, בבימויו של אדוארד איינהורן, על הבמה עלה צוות שחקנים רומנים-אמריקאים ואמריקאים. “שובו של החוליגן”. ספר שיצא לאור במקביל ברומניה ובארה”ב ב-2003, מייצג את דיוקנו של הסופר הדגול נורמן מאנאה. רומן אוטוביוגרפי שבו הסופר מזכיר את שנות ילדותו ברומניה שבין המלחמות, הגירוש לטרנסניסטריה ב-1941, שובו מהמחנה, לימודיו וכתביו בשנים שלאחר מכן עד לגלותו הכפויה ב-1986, וכן השנים שבילה לאחר מכן בגרמניה ובארה”ב, עד לחזרתו הראשונה הביתה ב-1997.

     

    המכון הרומני לתרבות בשטוקהולם הציג את סיפורם של שבעת האמנים הגמדים ממרמורש, ניצולי מחנה אושוויץ. האירוע כלל דיון והקרנת סרט. הסרט התיעודי ‘וורוויק דייוויס: שבעת הגמדים מאושוויץ’, בכיכובו של השחקן הבריטי המפורסם וורוויק דייויס, הוקרן בבכורה בשוודיה. לאחר ההקרנה התקיים דיון בו השתתפו ההיסטוריונים מריוס טורדה (רומניה, בריטניה) וסטפן ברוכפלד (שבדיה), בהנחייתה של הסופר והעיתונאי השוודי ריקי נוימן.

     

    הסרט התיעודי מספר את ההיסטוריה המרתקת של להקת ‘ליליפוט’ – 7 הגמדים היהודים מכפר קטן במרמורש (צפון רומניה). הם התפרסמו בהופעותיהם באירופה בשנות ה-30 של המאה ה-20. לאחר העברת טרנסילבניה לידי הונגריה, 7 בני משפחת אוביץ נשלחו לאושוויץ והפכו לשפני ניסיונות של ד”ר מנגלה.

     

    הם שרדו את מחנה ההשמדה אושוויץ, חזרו לכפרם שכבר לא היה אותו הכפר שהם עזבו: רק 50 יהודים מתוך 650 חזרו למקום הולדתם. בשנת 1949 היגרה משפחת אוביץ לישראל, שם המשיכה להופיע, אך ההצלחה מעולם לא מחקה את הזיכרון הנורא של השואה ממוחם.

     

    בן המשפחה האחרון הלך לעולמו בשנת 2001. השחקן הגמד הידוע וורוויק דייויס, קריין הסרט, כיכב ב’מלחמת הכוכבים’, ‘הארי פוטר’ ו’דברי הימים של נרניה’. דייוויס, שהתרשם מאוד מההיסטוריה של הגמדים ממרמורש, נסע בעקבותיהם לרומניה, לכפרם, כפר Rozavlea

  • השואה בקומיקס ב-ICR תל אביב

    השואה בקומיקס ב-ICR תל אביב

    ICR  תל אביב ארגנה אירוע להצגת פרויקט התערוכה ‘תמונות מהעבר’. השואה ברומניה’, שבוצע על ידי המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה ‘אלי וייזל’.    באירוע, שנערך במסגרת יום השואה הבינלאומי, השתתף מריוס קזאן, חוקר מדעי במכון ‘אלי וייזל’, ושגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד.

     

    ”תמונות מהעבר. השואה ברומניה’ הוא פרויקט המקרב את הצופים אל חוויותיהם של היהודים בתקופת השואה ברומניה ומציע לציבור הזדמנות ללמוד את ההיסטוריה של הנרדפים, המגורשים ושל אלה שהושמדו בגלל שנולדו יהודים. הפאנלים שהוצגו השפו בפני המשתתפים  את ההיסטוריה של הקהילות היהודיות בבוטושאני, קלוז’, מרמורש, טימיש.

     

    התערוכה היא חלק מפרויקט תרבותי-חינוכי במימון האיחוד האירופי, המבוצע על ידי מכון ‘ויזל’, שמטרתו להביא לקדמת הבמה את זיכרון השואה באמצעות קומיקס. הפרוייקט המציע נקודת מבט נגישה אל דף אפל בהיסטוריה הרומנית.

     

    בשיתוף עם א.מ.י.ר. – ארגון יוצאי רומניה, הושק הספר ‘זיכרונות של רופא על שואת רומניה: הישרדות במחנה ופניארקה ובגטאות טרנסניסטריה’ מאת ארתור קסלר. בהשקה השתתפו היסטוריונים ישראלים ובני משפחת קסלר שהוזמנו לאירוע. הספר מתייחס לנושאים הקשורים לחיי האסירים במחנה ופניארקה.