Author: Marco M Katz (מרקו מ כץ)

Oradea Heritage גישה את התיעוד לסיווג כאנדרטה היסטורית של הבניין בו התגוררה אווה היימן.

הקרן להגנת מונומנטים היסטוריים במחוז ביהור (מורשת אורדאה) החלה, בשנת 2024, את תיעוד וסיווג של הבניין בו גדלה אווה היימן, הילדה בת ה-13, קורבן השואה.

הבניין שוקם באמצעות התוכנית הרב שנתית של רשויות אורדיה, מנהלת הקרן אדריאנה.

אווה היימן הייתה ילדה קטנה, שבדומה לאנה פרנק ניהלה יומן קצר בגטו אורדיה (צפון-מערב רומניה, אך חלק מהונגריה בזמן מלחמת העולם השנייה). מאורדיה היא נשלחה למחנה הריכוז אושוויץ שם היא נרצחה בידי הנאצים.

יומנה פורסם לראשונה בשנות ה-60 בהונגריה ובישראל, לאחר מכן תורגם לשפות אחרות, ובשנים האחרונות הוא הוצג גם באמצעות הרשתות החברתיות כחומר המתעד עדות ישירה על מה שעבר על ילדה שהפכה לקורבן השואה.

התוכנית הרב שנתית לשיקום מבנים במרכז ההיסטורי של אוראדיה  יצאה לדרך ב-2012.

הקרן להגנת מונומנטים היסטוריים במחוז ביהור עוסקת בסיווג של מבנים הכלולים בתוכניות עירוניות, בעלי ערך היסטורי, תרבותי או אמנותי. בשנת 2024 הסתיימו העבודות על בית מרקוביץ-מתזר, אחד המבנים היקרים ביותר בסגנון ה-Art Nouveau Secession, ושל מלון פארק.

להקת הכלייזמרים “מזל טוב” תקיים קונצרט חדש ב-17 בפברואר בבית התרבות של הסטודנטים בקלוז’-נפוקה (צפון מערב רומניה).    חברי הלהקה, בתיאום פרופסור Vasile Socea, יבצעו שירים יהודיים מסורתיים.    המופע יביא, כמו תמיד, הרבה שמחה ומצב רוח טוב לקהל. הקונצרט נושא את הכותרת “פריילך” (עליזות ביידיש) וכולל שירים ביידיש, עברית ולאדינו.

“מזל טוב”, להקת הכליזמרים של הקהילה היהודית של קלוז’, מורכבת מנגנים מקצועיים: Vasile    Socea – מנצח וכנר, Sulamita Socea – קול, אלנה לונגו – פסנתר, דניאל שימון – קלרינט, ראדו מרדן – סקסופון, אנטונלה פיליפ – כלי הקשה, דורל רוהיאן – אקורדיון, CRISTIAN GOIA  קונטרבס

נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה (FCER), חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, מונה לנציג העליון של הפרלמנט הרומני למאבק באנטישמיות, הגנה על זכרם של קורבנות השואה ופיתוח החיים היהודיים.

מוניתי לנציג העליון של הפרלמנט הרומני, שמטרתו העיקרית היא להילחם באנטישמיות, להגן על זכרם של קורבנות השואה ולפתח חיים יהודיים, אמר וקסלר.

התפתחות בטוחה של החיים היהודיים ברומניה, שמירה על הוראת הנושא ‘היסטוריה יהודית’. השואה והרחבת החינוך על השואה, המאבק בניסיונות שיקום או קידום תדמיתם של התנועה הלגיונרית ופושעי מלחמה, אמונות מיסטי-דתיות ואנטישמיות, תיאוריות קונספירציה ודיסאינפורמציה, יחד עם התפתחות חקיקה לגבי קהילות יהודיות ברומניה, תרומתה של התרבות היהודית והקהילה היהודית ברומניה , פירט נציג הקהילה היהודית ברומניה.

הפרלמנטר הודיע ​​כי יעשה כל שביכולתו כדי להשיג את המטרות שלמענן מוניתי. אני מאוד מאמין בחשיבותו של שלטון החוק ובערך של החוק.

אני מאוד מאמין בנורמליות. אעשה כל שביכולתי כדי להשיג את המטרות הללו. התמיכה שניתנה לניצולי השואה ופיתוח החיים היהודיים ברומניה היו ונשארו המרכיב המרכזי, המוסרי והמעשי, במנדט שלי.

אני מעריך במיוחד את הקונצנזוס הפוליטי ואת תמיכתן של הקבוצות הפרלמנטריות במועמדות זו. “אני מודה להם על האמון וההערכה”, אמר וקסלר.

המכון הרומני לתרבות בתל אביב מארגן ומארח ב-20 בפברואר ערב ספרותי המוקדש להצגת הרומן “השעה השברירית”. הספר יצא לאור בשנת 2024 בהוצאת “ידיעות ספרים” היוקרתית בישראל והוא רומן הביכורים של דינה עזריאל, אדריכלית, מתרגמת ועורכת, בעלת משפחה במקור מיאשי.

באירוע, שיערך בעברית ומאורגן בשיתוף אגודת הסופרים העברים בישראל, ישתתפו הסופרת דינה עזריאל, יחד עם צביקה ניר, נשיא אגודת הסופרים העברים בישראל, ורד טוהר, אקדמאית בפקולטה לספרות יהודית באוניברסיטת בר אילן, ועורכת הספר, סלין אסייג.

את הערב תנחה קרן נייזר כהן, עיתונאית תרבות, מתרגמת ומבקרת ספרות, ויכלול גם רגע מוזיקלי קצר בביצוע הפסנתרן אבי בנימין.

“השעה השברירית” הוא סיפור על זהות וניכור, המפגיש שלושה קולות ונקודות מבט שונות. קריאת הרומן מעבירה את הקוראים ליאשי במלחמת העולם השנייה, כמו גם לטרנסניסטריה ובסרביה, אך גם לירושלים של ימינו.

בהזמנת שגרירות צ’ילה בספרד השתתפה רלוקה מיהאיל, שר העניינים הזמני בשגרירות רומניה במדריד, באירוע ההשקה של הספר “דיפלומטיה מעבר לתפקיד. ההיסטוריה שלא פורסמה של סמואל דל קמפו: צ’ילה והשואה, נכתב על ידי הדיפלומט וההיסטוריון הצ’יליאני חורחה אי שינדלר, בקאסה אמריקה בבירת ספרד.

הספר מספר את סיפורו של סמואל דל קמפו, שר העניינים והקונסול של צ’ילה ברומניה בין השנים 1941 ל-1943, שייצג גם את האינטרסים של פולין ברומניה, לאור הכיבוש הגרמני של כמה מדינות באירופה.

 הוא הציל את חייהם של כ-1,200 יהודים פולנים ורומניה במהלך מלחמת העולם השנייה, ומנע את שליחתם למחנות ריכוז נאצים. בשנת 2017 זכה בתואר “חסיד אומות העולם” . גם הארכיון הדיפלומטי של משרד החוץ הרומני שיתף פעולה בתיעוד מקרה זה.

בהתערבותה דיברה נציגת השגרירות על אישיותו של סמואל דל קאמפו ביחסים שבין רומניה לצ’ילה וסקרה את הפעולות העיקריות שנקטה רומניה בתחום המאבק באנטישמיות ושימור זיכרון השואה. לספר יש גם גרסה רומנית שיצאה לאור בהוצאת הספר ב-2024.

יו”ר ועדת מדיניות החוץ של הסנאט הרומני, טיטוס קורלצאן, קיים פגישה עם שר המדינה לעניינים אזוריים של קטאר, ד”ר. Mohammed bin Abdulaziz Al-Khulaifi, המבקר בבוקרשט.

בפגישה השתתף גם יו”ר ועדת מדיניות החוץ של לשכת הצירים, חאג’דו גאבור. השנים החליפו הערכות לגבי אתגרי הביטחון באזור הרחב יותר של הים השחור ובמזרח התיכון. הסנאטור טיטוס קורלצאן הדגיש את הערכת השלטונות הרומניים לתפקידה של קטאר כמתווך. הוא הודה על המאמצים הדיפלומטיים במהלך המשא ומתן, מאמצים שהובילו לכריתת הסכם הפסקת האש ברצועת עזה, וכתוצאה מכך, לשחרור חלק מבני הערובה. שניים מהם, שחטפו על ידי חמאס במהלך טבח 7 באוקטובר 2023 ושוחררו בעקבות מאמצים דיפלומטיים, הם בעלי אזרחות רומנית או במקור מרומניה.

נשיא ועדת מדיניות החוץ של הסנאט הרומני ושר המדינה לעניינים אזוריים של קטאר חזרו והדגישו את החשיבות של עידוד המאמצים לאיתור פתרון שלום קבוע במזרח התיכון, עם דגש על פרויקט שתי מדינות, ישראל ופלסטין תוך התחשבות בצרכי הביטחון הלאומי של ישראל.

הקהילה היהודית של זלאו סלאג’ (צפון-מערב רומניה) המשיכה לטפל, לנקות ולשפץ את בית הקברות היהודי ב-Șimleu-Silvaniei.

בלשב זה בוצעו עבודות טופוגרפיות לתיחום בית העלמין ובוצע פרויקט הקמת גדר בטון לשימור המרחב הקדוש,  נמסר מטעם הקהילה.