Author: Marco M Katz (מרקו מ כץ)

תובעים מבוזאו (מזרח רומניה) הגישו תלונה וחוקרים מורה לדת בבית ספר תיכון בעיר, שלכאורה קידם את תדמיתם של הלגיונרים הפשיסטים בפני תלמידים. תעמולה לגיונרית אסורה על פי חוק ברומניה. החוק אוסר על ארגונים, סמלים ומעשים בעלי אופי פאשיסטי, לגיונרי וקידום האשמים בפשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. כמו כן, חוק החינוך אוסר על פעילות פוליטית במוסדות חינוך.

המורה לדת, קידם לכאורה, ב-3 בדצמבר 2024, בכיתה, בפני תלמידים,  רעיונות לגיונריים-פשציסטים  שהיטיבו עם המועמד לנשיאות, קלין ג’ורג’סקו, פוליטיקאי שנחשב כאולטרה-לאומני ובעל קשרים עם רוסיה.

הפרופסור אמר כי לא קיימת תעמולה, אלא “גישה המבוססת על אוטונומיה אישית”. משרד לפיקוח בתי הספר של מחוז בוזאו הודיע ​​כי תפתח חקירה משמעתית בנדון.

המרכז לניטור ומאבק באנטישמיות ברומניה (MCA רומניה) ביקש  מהנהלת בית הספר התיכון ללמוד על מסקנות החקירה ועל הצעדים שינקטו בעקבות העברה על החוק  שהמורה עבר בפני התלמידים.

התנועה הלגיונרית, מבנה פשיסטי בין השנים 1930-1940, אחראית להתנקשויות פוליטיות מרובות ולרציחות המוניות של יהודי רומניה. ב2015 הלגיונרים נכללו ברשימת הארגונים האסורים ברומניה.

חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, נפגש עם מארק ספייך מזכיר המדינה לעניינים בינלאומיים, אירופיים ופדרליים של חבל צפון רנניה-וסטפליה, גרמניה.

הדיאלוג התמקד בהתפתחות האנטישמיות ברומניה ובעולם, בפרויקטים הלאומיים שבוצעו על ידי הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, בפיתוח החיים היהודיים ברומניה, יחד עם תוכניות סיוע חברתי ורפואי לניצולי שואה. עליית ההקצנה הפוליטית, חוסר השכלה, הבנה, מידע מוטעה ומניפולציה מלבים ללא הרף את האנטישמיות ותורמים לנורמליזציה של שנאה ואלימות, הדגישו השניים.

הדגשתי את הכבוד המיוחד, שיתוף הפעולה יוצא הדופן והתמיכה הבלתי פוסקת, בעלת חשיבות עקרונית, שהממשלה הפדרלית הגרמנית מעניקה לפדרציה, כמו גם את המעורבות המתמדת בפיתוח החיים היהודיים ברומניה ובהגנה על ניצולי השואה. היחסים המיוחדים והידידות שמקשרים ביננו לבין המיעוט הגרמני מייצגים גם מרכיב של נורמליות וגם תרומה ישירה וחיובית לחיי היהודים ברומניה, הוסיף סילביו וקסלר.

לציון יום השואה הבינלאומי, 27 בינואר, המכון התרבות הרומני ‘מיחאי אמינסקו’ מקישינב, בירת רפובליקה מולדובה, ארגן את התערוכה ‘אנושות ללא גבולות’. התערוכה מוקדשת לעבודתם של הדיפלומטים Chiune Sempo Sugihara (יפן) ויאן Zvartendijk (הולנד), שהוכרו כ’חסידי האומות’.

תוך סיכון חייהם, אנשים אלה הצילו אלפי יהודים ממוות במהלך מלחמת העולם השנייה. הדיפלומט היפני Chiune Sugihara (1900-1986) עבד ברומניה בין השנים 1941-1944. לפני כן, בעת שהוצב בליטא, הוא הציל אלפי יהודים בכך שהעניק להם אשרות כניסה ליפן. ב-1984 הוא הוכר ע”י יד ושם כחסיד האומות. התקשורת הבינלאומית כינתה את סוגיהרה “שינדלר של יפן”.

לאחר כיבוש פולין בשנת 1939 על ידי הגרמנים והסובייטים, ושל ליטא על ידי הסובייטים בשנת 1940, ביוזמת קונסול הכבוד ההולנדי, הדיפלומט יאן Zwartendijk (1896-1976), אלפי יהודים פולנים וליטאים השיגו אשרות עבור כניסה למושבה ההולנדית קורסאו, בכך הם ניצלו.

המכון הרומני לתרבות בלונדון, בשיתוף עם שגרירות רומניה ושגרירות הרפובליקה של מולדובה בבריטניה, ארגן אירוע שהוקדש לזכרם של אלה שסבלו באחת התקופות האפלות ביותר בהיסטוריה האנושית. האירוע כלל דיון על גירוש יהודים ורומא לטרנסניסטריה. בדיון השתתפו פרופסורים מריוס טורדה, מנהל המרכז למדעי הרוח והרפואה, אוניברסיטת אוקספורד ברוקס ואיגור קאשו, מנהל סוכנות הארכיון הלאומית של הרפובליקה של מולדובה. . את הדיון הנחה פרופסור דן סטון, מנהל המכון לחקר השואה ברויאל הולוואי, אוניברסיטת לונדון. הסרט התיעודי “דיוקנה של ניצולת שואה: Adolfina Regenbogen ” (2020) הוקרן במהלך האירוע. סרט קצר זה הוא דיוקן אינטימי של חייה ומורשתה של ניצולת שואה שחיה את  הטרגדיה שלה לצד 600 היהודים בגטו מוסטובוי, טרנסניסטריה, בגבולה המזרחי של רומניה עם ברית המועצות.

ב-28 בינואר יארגן ה-ICR ברלין אירוע בבית הכנסת בגורליץ בשיתוף משרד התרבות והמרכז למדעי היהדות של אוניברסיטת בוקרשט, שיבחן את תפקידו של בית המלוכה של רומניה בתהליך של אמנציפציה יהודית. האירוע כולל תערוכת מולטימדיה, הרצאות ורגעים מוזיקליים בביצוע מוזיקאים מקומיים, שיבצעו יצירות של מלחינים אירופאים מהתקופה ההיסטורית המנותחת לצד יצירה עכשווית של המלחין הנס-פיטר טורק  מקלוז’-נאפוקה.

הפילהרמונית הממלכתית של אורדיה (צפון מערב רומניה) הופיעה בבית הכנסת הניולוגי עם ‘שלום חברים’, לקט יצירות בעלות מאפיינים יהודיים,. התוכנית כללה כמעט 20 יצירות ממוזיקה קלאסית או מסורתית.

עברו 84 שנים מאז הפוגרום בבוקרשט, שהלגיונרים ביצעו בין התאריכים 21-24 בינואר 1941.

הקהילה היהודית של בוקרשט מסרה שכולנו זוכרים בצער עמוק את הפוגרום של 1941. בתחילת מלחמת העולם השנייה, יהודים מערים שכנות עברו לבוקרשט כי שהם חשבו שזה מקום בטוח יותר. בין 21 לינואר 1941 לבין 24 בינואר 1941 הלגיונרים מרדו בשלטונו של מרשל יון אנטונסקו, שרצה לחסום אותם מלתפוש את השלטון ברומניה. במהלך המרד פרצה אלימות נגד היהודים.

עסקים ובתי כנסת נהרסו ונבזזו, יהודים נחטפו מבתי הכנסת ומהרחובות, רובם על פי רשימות שהוכנו מראש. תוך 3 ימים נרצחו מעל 125 יהודים, נהרסו 25 מקדשים ובתי כנסת,כש616 חנויות ו-547 בתים נשרפו, נהרסו, נהרסו ונבזזו. הפוגרום פגע ישירות על למעלה מ-3,500 יהודים. ימי הזוועה הללו הותירו פצעים עמוקים בזיכרון הקולקטיבי ומזכירים לנו את חשיבות המאבק בשנאה, חוסר סובלנות ואנטישמיות, מסרה הקהילה היהודית של בוקרשט.

 “הייתי אז בת 15, שמעתי באותו לילה טרגי שאנחנו, היהודים, לא בני אדם ואנחנו לא ראויים לחיות”, אמרה חוה גוטמן, בתו של רב הקהילה היהודית בבוקרשט. בלילה של 21 בינואר 1941, הלגיונרים פרצו לביתם, נמסר המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”.

בימי הפוגרום נחטפו מאות יהודים שהובאו למטה הלגיונרי בCALEA CALARASI

90 מהם נלקחו ליער ג’ילווה, ליד בוקרשט, שם הם נרצחו. רציחות בוצעו גם בבית המטבחיים, בשכונת Bucurestii Noi או ב Funeni ו- Pantelimon, וכן בבתי הקורבנות. יהודים עונו גם במטה משטרת הבירה, בבית הכנסת מלבין או בתחנות משטרה שונות, מזכיר מכון “ויזל”. בהקשר זה המכון אירח סטודנטים מהמכללה הטכנית “ג’ורגה אסאכי” שבאו כדי ללמוד על משמעות הפוגרום בבוקרשט.

שגרירות ישראל ברומניה מסרה שאי אפשר לשכוח את הפוגרום העקוב מדם בבוקרשט, בינואר 1941. לא נשכח את שלושת הימים של אלימות קשה נגד יהודי בוקרשט, ימים בהם הם הוכו, הושפלו ונרצחו באכזריות. חלקם נתלו על ווים בבית המטבחיים הקהילתיים חלקם נורו בראש. היום ותמיד אנו נזכור אותם ונכבד את זכרם, מסרה שגרירות ישראל ברומניה.

שגרירות רומניה בישראל השתתפה באירועים שאורגנו לרגל ציון יום השואה הבינלאומי ו-80 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. השתתפו נציגי משלחת האיחוד האירופי לישראל, שגרירויות המדינות החברות באיחוד האירופי, יד ושם: המרכז העולמי לזיכרון השואה, סטודנטים וניצולי שואה. הטקסים התקיימו בבית יוליאנה בהרצליה, מתקן המעניק טיפול בקשישים, שרבים מהם הם ניצולי שואה. היחידה ספגה פגיעת מזל”ט ישירה במהלך חג יום הכיפורים ב-2024.

שמיעת הסיפורים האישיים של ניצולי השואה היא תמיד השראה לעולם כדי לא לשכוח את זוועות השואה. עדותו של יעקב וקסלר וסקינל על איך שרד את השואה ומצא את דרכו חזרה ליהדות חייבת להיות אות זיכרון כדי למנוע את החזרה על זוועות העבר, הודיעה שגרירות רומניה בישראל.

שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, השתתף באירוע הנצחת קורבנות השואה, שאורגן על ידי קריית החינוך לאודה-רעות יחד עם מכון גתה בוקרשט, לרגל יום השואה הבינלאומי. שימור הזיכרון הוא מקור החוסן שלנו. אנחנו לא יכולים לשכוח את השואה, וגם לא את הטבח שספגנו ב-7 באוקטובר 2023.

העם היהודי שרד את השואה, ואנו בטוחים שנתאושש מהמלחמה הזו ונביס את כל אלה שמאיימים להשמידנו, אמר הדיפלומט הישראלי. . אנו מכבדים את זכר קורבנות השואה וחוזרים על המחויבות של כל אחד מאיתנו להילחם בשנאה ובאנטישמיות.

רק באמצעות חינוך ומאמצים המשותפים נוכל להילחם בתופעות ההרסניות הללו, נוכל להימנע מלחזור על טעויות העבר, ולבנות עתיד בטוח לדורות הבאים, אמר השגריר.

באירוע ההנצחה השתתפו תלמידי תיכון שהזדמנו להאזין לסיפור חייו של אוטו פולופ, הניצול האחרון מהמחנות הנאצים בבוקרשט. פולופ גורש לאושוויץ-בירקנאו כשהיה בן 13 וחצי ובשנים האחרונות דיבר בפומבי על החוויות הקשות שעבר במחנה.

אנחנו רוצים לחיות בשלום עם כל שכנינו שרוצים לחיות איתנו בשלום. הפצעים עמוקים מאוד בחברה הישראלית וכעת אנו מתמקדים כיצד להתגבר על הטראומה, אמר שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, בתחנת טלוויזיה מסחרית ברומניה. השגריר דיבר על בנייתה מחדש של החברה הישראלית, כמו גם על הסכם הפסקת האש והמאמצים להחזיר את כל החטופים הביתה.

 הסכם הפסקת האש והחזרת כל החטופים התאפשרו הודות לחיילינו שלחמו בעזה ובלבנון והיו מוכנים להקריב את חייהם, אך גם הודות לממשלתנו חברינו ושל כל אלה שתמכו בנו.. אנו מודים מקרב לב גם לרומניה על התמיכתה בנו, הוסיף השגריר בן דור.

לפי שגרירות ישראל ברומניה, המידע העדכני ביותר בנוגע לחטופות דורון, רומי ואמילי, ששוחררו מהשבי ב-19 בינואר 2025, מגלה כי הם הוחזקו במקלטים של האו”ם בעזה, מקלטים שהם מיועדים לאזרחים.