עברו 10 חודשים מאז שחמאס טבח, אנס, עינה וחטף ילדים, נשים וגברים ישראלים חפים מפשע, כך כתבה שגרירות ישראל ברומניה. עברו 10 חודשים מאז שהחיים שלנו השתנו לנצח.
אין יום שלא נחשוב על 115 הגברים, הנשים והילדים הישראלים שעדיין מוחזקים כחטופים של מחבלי חמאס בעזה. לא נמצא שלום עד שנחזיר את כולם הביתה, אמרה לנו הנציגות הדיפלומטית.
שר ההגנה הלאומית, אנג‘ל טאלבאר, קיים פגישה רשמית עם שגריר ישראל בבוקרשט, ראובן עזר, בתום המנדט שלו ברומניה. השר טאלבאר הודה על המסירות והמקצועיות שבה טיפל השגריר עזר את יחסי שיתוף הפעולה עם ארצנו בתחום הביטחון.
נדונו נושאים לגבי המצב הנוכחי ואפשרויות של שיתוף פעולה דו–צדדי ורב–צדדי, כמו גם המצב הביטחוני והאתגרים הנוכחיים ברמה הבינלאומית. שני הצדדים הדגישו את חשיבות המשך שיתוף הפעולה הדו–צדדי והעמקת הדיאלוג האסטרטגי בתחום ההגנה, בהתחשב בתנודתיות המצב הביטחוני ברמה העולמית.
אליעזר שטיינברג נולד ב-22 למרץ 1880 בעיירה ליפקאני שבצפון בסראביה, באימפריה הרוסית, כיום ברפובליקה מולדובה. הוא נולד להורים יהודים שהיו חסידים, אבא יהושע ואם רייזל. לכן אליעזר שטיינברג קיבל חינוך מסורתי יהודי בחיידר אבל במגביל הוא למד בצורה עצמאית רומנית, רוסית וגרמנית ועוד מקצועות לימוד חילוניים.
בגיל צעיר התחיל אליעזר שטיינברג לכתוב סיפורי ילדים ומחזות ביידיש לתלמידי בית הספר שניהל, וגם אגדות למבוגרים. כמו בן דודו יהודה שטיינברג מחלוצי החינוך העברי המודרני, ניהל אליעזר בית ספר פרטי וחילוני, עם עברית כשפת ההוראה. הצגות הילדים עבור בית הספר נוצרו בהשראת פורים-שפילים ואגדות עם. בסיפורים אלה, דמיונו העשיר של המחבר, בשילוב עם תשומת הלב שלו למוטיבים פולקלוריים, הניבו סגנון חופשי ופיוטי. אליעזר שטיינברג פיתח גם שיטות הוראה מקוריות שבהן שולבו מסורות החיידר ישנות עם עקרונות הוראה מודרניים. חיידר היה בית הספר היסודי היהודי המסורתי שבו לימדו את הבנים מגיל 5, בדרך כלל השפה העברית, התנ”ך העברי ויסודות היהדות. למורה בחיידר קוראים לו מלמד.
אליעזר שטיינברג ניהל בית ספר פרטי חילוני בליפקאני, עיירת הולדתו, שבו שפת הלימוד הייתה עברית. ב־1919 הוזמן לעמוד בראש החברה לפעילות תרבותית בצ’רנאוצי. בהגיעו לצ’רנאוצי נעשה אליעזר שטיינברג אחד האישים המובילים והחשובים בחיי התרבות היהודיים ברומניה. הוא הקים שם בשנת 1922 תיאטרון ילדים ביידיש שבמקהלה שלו השתתף גם הטנור המפורסם לעתיד יוזף שמידט אשר גם עליו כתבתי מאמר ברובריקה הזאת ב-27 ליוני 2022.
אליעזר שטיינברג כתב מחזה בארבע מערכות עם מוזיקה בהשראת הסיפורים המקראיים ואגדות כגון אברהם אבינו ויוסף מוקיר שבת. יצירה זאת הייתה אחד הניסיונות הראשונים ליצור אופרה ביידיש. ההצגות שכתב והעלה בתיאטרון הילדים שהקים זכו להצלחה גדולה בצ’רנאוצי.
המשלים של שטיינברג הודפסו בנפרד בכתבי עת, למעט אוסף אחד של 12 משלים, בשם “דרך המשקפיים”, שפורסם בחוברת בהרצה מוגבלת בשנת 1928. המשלים הפכו מהר מאוד לפופולריים מפה לאוזן, הן באמצעות קריאות פומביות של המחבר עצמו והן באמצעות דקלומים של אחרים. במשלים של שטיינברג, תרבות היהדות היא הביטוי העיקרי שדרכו באים לידי ביטוי רעיונות. פסוקים מהמקרא ואמרות מהתלמוד וחוקים, טקסים ומנהגים יהודיים צצים ללא הרף בציטוטים, בפרפראזות, ברמזים ובמשחקי מילים. למרות זאת, המרכיב היהודי הוא בסך הכל כלי, שכן הסוגיות שבבסיס המשלים נותרו אנושיות אוניברסליות. לדוגמה, תוך שימוש בארבעת השמות לחרמון שבתורה ובארבע המילים הנרדפות בהן משתמש הנביא יואל למונח ארבה, שטיינברג כותב משל בשם “חרמון”, שבו מופיע שור הבר האגדי של המדרש אבל נושא המשל הוא למעשה אי השוויון בין בני אצולה לאנשים פשוטים במבנה המס שהמדינה גובה. חיים נחמן ביאליק, ששטיינברג העריץ, ראה במשלים אלה יצירות מופת וכתב : “לכל משל שלו יש קסם מיוחד. שטיינברג הוא אמן גדול שכתביו יעשירו לעד את הספרות שלנו…” סוף ציטוט.
כדמות המכובדת ביותר באיגוד בתי הספר היהודיים של צ’רנאוצי ובאגודת התרבות היהודית של רומניה שנוסדה בשנת1921 במסגרת הגבולות של רומניה הגדולה, מילא שטיינברג תפקיד מוביל בחיי התרבות של יהודי רומניה. הוא נסע ברחבי רומניה כדי להרצות בנושא תרבות יהודית. בשנת 1925 תכנן לעלות לארץ ישראל אבל לא הצליח להשלים חלום זה. בגלל קשיים כלכליים נאלץ לקבל הצעה לנהל את בית הספר על שם שלום עליכם בריו דה ז’ניירו ונסע לברזיל בשנת 1928. אבל הוא לא אהב את האווירה במקום ולא התאקלם ואחרי שנתיים בלבד חזר לרומניה.
יון אאורל קנדראה נולד ב- 7 לנובמבר 1872 בבוקרשט ושמו בלידה היה ינקו הכט. הוא נולד למשפחה יהודית. הוריו, מרקו הכט שהיה טכנאי בניין, ואמו רחל הכט היו במקור מהעיר הנמל על הדנובה גאלאצי. קנדראה למד בתיכון “גאורגה לזר” בבוקרשט ובשנת 1892 קיבל את תעודת הבגרות. לאחר מכן בשנים 1892–1896 למד בפקולטה לספרות ולפילוסופיה של אוניברסיטת בוקרשט, בה היה תלמידו של בוגדן פטריצ’ייקו חאשדאו במקצוע בלשנות השוואתית. בזמן לימודיו באוניברסיטה בבוקרשט יון אאורל קנדראה פרסם את המחקרים ”השפעת הצוענים על הספרות העממית הרומנית “(Influenţa ţiganilor asupra literaturii poporane române) ו-” הכינויים אצל הרומנים” (Poreclele la români).
בהמשך, בשנים 1897–1902 למד שפות רומאניות, מילונאות וגאוגרפיה לשונית באוניברסיטת סורבון בפריז ובבית הספר היישומי ללימודים גבוהים גם בפריז. בצרפת היה תלמידם של פרופסורים מפורסמים כגון גסטון פארי, אנטואן תומא, פול מאייר, אמיל פיקו וז’ול ז’יליירון. בשנת 1902 סיים את הדוקטורט עם עבודה בנושא “היסודות הלטינים של השפה הרומנית. הקונסוננטיזם”. לאחר הדוקטורט מילא למשך 3 שנים את מקומו של הפרופסור אמיל פיקו בבית הספר המיוחד לשפות חיות של המזרח (Ecole Speciale des Langues Orientales Vivantes) ולימד במסגרת זאת את השפה הרומנית.
בשנותיו בפריז קנדראה הכיר את הרומני סקסטיל פושקריו, והם בילו שעות רבות ביחד בדיונים על סוגיות אטימולוגיות תוך הפריה הדדית. סקסטיל פושקריו אחד הבלשנים הידועים ולימים חבר האקדמיה הרומנית, שנודע כבעל גישה אנטישמית מובהקת, מזכיר בזיכרונותיו והביע את הערכתו כלפי אישיותו וכישוריו של יון אאורל קנדראה.
בשובו לרומניה יון אאורל קנדראה לימד את השפה הצרפתית בבתי ספר תיכוניים “פראצי בוזשטי” (“האחים בוזסקו”) בקראיובה ו-Mihai Viteazul (מיכאי האמיץ) בבוקרשט. קנדראה פרסם מאמרים במוסף “האמת הספרותית ואמנותית” (Adevărul literar şi artistic (Adevărul literar şi artistic, בכתב העת “רומניה להיסטוריה, ארכאולוגיה ופילולוגיה”, בביטאון החברה הפילולוגית ” Grai și suflet / שפה ונשמה”, ב-Junimea literară (ז’ונימיה הספרותית), בכתב העת הרומני הונגרי (Magyar román szemle ) ועוד כתבי עת ועתונים.
ב-1913 התמנה יון אאורל קנדראה למרצה ממלא מקום בקתדרה לפילולוגיה רומאנית באוניברסיטת בוקרשט. בשנת1916 התמנה למרצה ובשנת 1922 למרצה בכיר קבוע. החל משנת 1927 כיהן כפרופסור, אחד היהודים היחידים ברומניה שבין מלחמות העולם. יון אאורל קנדראה היה ראש הקתדרה לדיאלקטולוגיה ולפולקלור רומאני.
נושא אחר שמשך את יון אאורל קנדראה היה הפולקלור הרומני. בשנים 1906–1908 הוציא לאור שני ספרים בשם “הדיבור שלנו” יחד עם אוביד דנסושיאנו ותאודור ספרנציה. יון אאורל קנדראה היה ידיד עם הבלשן הרומני אוביד דנסושיאנו, פרופסור באוניברסיטת בוקרשט, שלמד כמוהו בפריז והיה גם תלמידו של גסטון פארי. דנסושיאנו נאבק למענו ועזר לו להתקבל כמרצה באוניברסיטה. השניים שיתפו פעולה בכמה עבודות מקצועיות חשובות. יחד עם דנסושיאנו, ב-1905 השתתף קנדראה בהקמת החברה הפילולוגית הרומנית ובייסוד הביטאון שלה “Grai și suflet / שפה ונשמה”. יחד עם אוביד דנסושיאנו התחיל לעבוד גם על “המילון הכללי של השפה הרומנית הישנה ושל היום” שנשאר לא גמור אך שימש לקנדראה כבסיס ל-“לקסיקון האנציקלופדי המאויר” אותו פרסם יחד עם אדמסקו בשנת 1931. קנדראה שקד עליו 22 שנים והוא כלל 43,269 מלים עם הרבה תוספות אטימולוגיות. מתוך אלפי האיורים שבלקסיקון כ-500 צוירו ע”י קנדראה עצמו. בגלל מוצאו היהודי היו אנשי מדע וראשי מוסדות ברומניה שהשתדלו עד כמה שאפשר לעקוף את המילון של קנדראה, לא לצטט ממנו ולא להמליץ עליו בפני סטודנטים.
למזלו של קנדראה בשנת 1938 בגיל 66 פרש לגמלאות מהאוניברסיטה לפני שהמשטר האנטישמי יגיעה לשלטון עם חוקי הגזע שלו. בשנת 1948 הפרופסור יון אאורל קנדראה / ינקו הכט היגר לצרפת והלך לעולמו בפריז בשנת 1950 בגיל 78.
14 שנים עברו מאז התאונה האווירית בהרי בוצ‘ג‘י, בחלקה המרכזי של רומניה, שבה קיפחו את חייהם שישה חיילים ישראלים וחייל רומני אחד. ב-26 ליולי 2010, במהלך תרגיל, בתנאי מזג אוויר קשים, התרסק המסוק בהרים.
שגריר ישראל ברומניה, ראובן עזר, התכבד להצטרף למשפחות גיבורי ישראל שנפלו במילוי תפקידם, שהשתתפו בטקס ההנצחה שנערך באנדרטה הממוקמת בסמוך לעיירה בראן, שהוקמה לזכר שבעה טייסים צבאיים.
השגריר הדגיש את האומץ והנחישות של טייסי חיל האוויר המסכנים את חייהם מדי יום כדי להגן על ארצם. הוא גם עודד את צאצאיהם של הטייסים שנפלו לזכור תמיד את ההקורבן שהקריבו אבותיהם וקרוביהם כדי להגן, לשמר ולהנציח את הערכים המבטיחים את עצמאותה ושלמותה של מדינתם.
אנו מודים לעיריית בראן על התמיכה בארגון אירוע ההנצחה. ההקרבה של החיילים לעולם לא תישכח. יהי זכרם ברוך, מסרה הנציגות הדיפלומטית הישראלית.
12 ילדים ישראלים נרצחו ורבים אחרים נפצעו במגרש כדורגל במהלך מתקפת הרקטות ששיגר ארגון הטרור הלבנוני חיזבאללה על העיירה מג‘דל שמס בצפון ישראל, שבה רוב האוכלוסייה הדרוזית, כך כתבה שגרירות ישראל בבוקרשט. הטבח מייצג את חציית כל הקווים האדומים על ידי חיזבאללה. לא מדובר בפעולה של צבא אחד נגד צבא אחר, אלא בירי רקטות מכוון של ארגון טרור אל אזרחים. ישראל תממש את זכותה וחובתה להגנה עצמית ותגיב בהתאם, נמסר מהנציגות הדיפלומטית הישראלית. העולם חייב לגנות את איראן ושלוחות הטרור הרבות שלה: חיזבאללה, חמאס, החות‘ים ולהכריז על חיל משמרות המהפכה האסלאמית של איראן כארגון טרור ולהטיל סנקציות משתקות על איראן. העולם חייב לגנות את הטבח שביצע חיזבאללה בילדים התמימים הללו, הוסיפה שגרירות ישראל בבוקרשט.
לומיניצה אודובסקו, שרת החוץ של רומניה, אמרה כי היא מזועזעת ממתקפת הרקטות על מג‘דל שמס. אנו מגנים כל אלימות נגד אזרחים. תנחומינו העמוקים למשפחות הנרצחים ולעדה הדרוזית ומאחלים החלמה מהירה לפצועים. אלימות כזאת אינה מוצדקת, הוסיף ראש הדיפלומטיה הרומנית.
אלופת רומניה בכדורגל, FCSB, ואלופת ישראל, מכבי תל אביב, סיימו את ההתמודדות במשחק הראשון של שלב המוקדמות השני בליגת האלופות בתיקו, 1-1. האורחים פתחו את השער דרך דן ביטון (דקה 71), אבל FCSB השוותה דרך ג‘ויסקים דאווה (דקה 76). משחק הגומלין יתקיים ב-31 ליולי, בבודפשט, ב“בוזיק ארנה“. אם היא תעבור את מכבי תל אביב, FCSB תשחק בסיבוב המקדים השלישי עם המנצחת של שמרוק רוברס FC (אירלנד) וספרטה פראג (צ‘כיה). אלופת רומניה תשחק במשחק הראשון בחוץ ב-6 או 7 לאוגוסט, והמשחק השני יתקיים בבוקרשט ב-13 לאוגוסט.
אם תודח ע”י מכבי תל אביב, FCSB תשחק בסיבוב המוקדמות השלישי של הליגה האירופית עם המפסידה בין FK Panevezys (ליטא) ויגיילוניה ביאליסטוק (פולין). Jagiellonia ניצחה 4-0 בליטא. אלופת רומניה תשחק במשחק הראשון בחוץ ב-8 לאוגוסט, ובמשחק השני בבוקרשט ב-15 לאוגוסט.
המשחק התקיים בנוכחות קהל רב, מעל 26,000 צופים. אנו מברכים את שתי הקבוצות ומאחלים להן הצלחה רבה במשחק הגומלין, מסרה שגרירות ישראל ברומניה.
מכון הרומני לתרבות בתל אביב מארגן ב-30 ליולי 2024 ערב ספרותי המוקדש להצגת ספר השירים “תופרת מילים” (“Încă mai coase cuvinte”) מאת המשוררת דבי סער, ספר שתורגם לרומנית ע”י מנחם פאלק – לשעבר סגן הנשיא של אגודת סופרי הלשון העברית בישראל, משורר ומתרגם – במהדורה דו–לשונית מורחבת, בהוצאת עמדה, ישראל, בשנת 2022. מסיבות בריאותיות, מר פאלק אינו יכול להגיע והצגתו תעשה ע”י תמי לימון, חברת אגודת הסופרים היהודים בישראל, אף היא מתרגמת ידועה.
באירוע, שנערך בעברית ורומנית, ישתתפו צביקה ניר, יו“ר אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל וסופר בולט; נירה תובל, מנכ“לית אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל; ד“ר אלי אשד, סופר ומרצה שפרסם מאמרים רבים בנושאי ספרות, תרבות פופ, מדע בדיוני וקומיקס והוא העורך הראשי של “יקום תרבות“; תמי לימון ודבי סער, משוררת וסופרת. הערב הספרותי יכלול קריאה דו–לשונית של כמה שירים הכלולים בספר ע”י השחקן הישראלי ממוצא רומני מרטין בלומנפלד, ואינטרמצו מוזיקלי בביצוע נגנים מהתזמורת הפילהרמונית הישראלית, וגם הקרנת חומר וידאו Whispers, מחזמר פרויקט ויזואלי המבוסס על שירים של מספר משוררים ישראלים.
שיריה של דבי סער תורגמו לאנגלית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, רומנית ויידיש, ומתפרסמים בכתבי עת ואנתולוגיות והיא מתארחת תדיר בפסטיבלי שירה, ברדיו ובטלוויזיה. סער היא חברה בהנהלה של אגודת הסופרים העברים בישראל. היא עמדה בראש פורום הספרים Y-NET (אחת חברות התקשורת המובילות בישראל) ובעלת ניסיון רב בארגון אירועי ספרות ותרבות.
הספר זכה במענקי קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות וגם בפרס ראש הממשלה לסופרים ומשוררים יהודים.
אדולף אבנר שטרן נולד בבוקרשט ב-14 לנובמבר 1848. אביו היה תכשיטן. לאחר שסיים תיכון בבוקרשט, עבר שטרן לברלין כדי ללמוד משפטים. לאחר מכן עשה עבודת דוקטורט במדעי המשפט והמינהל, וקיבל את התואר דוקטור למשפטים באוניברסיטת לייפציג ב-1869. אדולף שטרן היה עורך הדין היהודי הראשון ברומניה ופרופסור למשפט בינלאומי ופרטי בבית הספר החופשי למדעי המדינה והמינהל בבוקרשט.
אחרי סיום הלימודים בגרמניה אדולף שטרן חזר לרומניה ועבד כמזכירו של הקונסול הראשון של ארצות הברית ברומניה, בנג’מין פרנקלין פיישוטו, שהיה גם הוא יהודי. שטרן ואחיו לאופולד עודדו על ידי פיישוטו לפרסם את העיתון בשפה הגרמנית Rumänische Post, עיתון שעסק בנושאים הרלוונטיים לקהילה היהודית הרומנית. אדולף שטרן כתב גם עבור פרסומים יהודיים אחרים, וגם לעיתונים חילונים רומניים יוקרתיים. בין אלה היו Adevărul literar şi artistic (האמת האמנותית והספרותית) והמגזין בשפה הגרמנית Bukarester Salon, שבו פרסם תרגומים של סופרים רומנים מהמאה ה-19. לאחר עזיבתו של פיישוטו את רומניה, שטרן קיבל על עצמו את תפקיד קונסול הכבוד של ארצות הברית ברומניה. בשנת 1873 נבחר לשמש כמזכיר בארגון אחוות ציון בבוקרשט. אדולף שטרן זכה במדליית הזהב של מסדר בני ברית עבור שירותים בולטים למען יהודי רומניה, בהיותו המקבל השני של המדליה, כאשר הראשון היה הנשיא טאפט של ארצות הברית.
העובדה שאדולף שטרן קיבל אזרחות רומנית בשנת 1880 נבעה במידה רבה מהמוניטין שלו כמתרגם. בתחילה הוא תרגם לרומנית את שילר, גתה, היינה וד’אנונציו, והיה למתרגם הגדול הראשון של שייקספיר לרומנית. גרסאותיו של הסוחר מוונציה, המלט, המלך ליר ומחזות נוספים זכו לשבחים של אנשי ההספרות והתיאטרון ברומניה. אחרי קבלת האזרחות הרומנית אדולף שטרן פתח משרד עורכי דין בבוקרשט. אולם הוא נתקל בקשיים גדולים כעורך הדין היהודי הראשון בבוקרשט, והוא מתאר אותם בזיכרונותיו. אף על פי כן, בנה לעצמו מוניטין רב כעורך דין, והוא גם פרסם מספר ספרים בנושאים משפטיים שזכו לכינוי “Codicele române”.
שטרן תמך בהקמת מפלגה יהודית לאומית למטרות הפוליטיות של המיעוט האתני היהודי. עם זאת, דעותיו נחשבו אנכרוניסטיות וזכו לביקורת מצד מנהיגים יהודים רומניים אחרים, במיוחד אברהם לייב זיסו. אדולף שטרן לא תמך בהתבוללות, אף על פי שלא ראה עצמו ציוני, בירך בהתלהבות את הצהרת בלפור ותמך בפעילות קרן היסוד ברומניה, במיוחד לאחר שביקר בארץ ישראל באפריל 1910.
שטרן היה פעיל פוליטי מטעם יהודי רומניה. ב-27 לנובמבר 1909 הוקם איגוד היהודים הילידים. ארגון זה פעל לאפשר ליהודים ילידי רומניה להשיג זכויות אזרחיות ופוליטיות. שטרן היה בין מייסדי התנועה, ולאחר ששמה שונה לאיחוד יהודי רומניה, כיהן כנשיא שלה עד 1922. באותה שנה נבחר לפרלמנט הרומני ברשימות מפלגת האיכרים לשנים 1922–1926. אדולף שטרן הקדיש את פעילותו בבית המחוקקים לטיפול ב”שאלת היהודים”, גינוי הגילויים האנטישמיים וחינוך פרטי, תוך שימת דגש על היבטים מפלים של החוק ביחס לזכויות מיעוטים. בקונגרס של איחוד יהודי רומניה בשנת 1929, שהפגיש את הנציגים של כל יהודי רומניה הגדולה, אימץ איחוד יהודי רומניה תוכנית חדשה, בה צוין כי ההתאחדות נלחמת “להגן על הזכויות הפרטניות והקולקטיביות של האוכלוסייה היהודית ברומניה, הנובעות מהחוקה והחוקים של המדינה, כמו גם מהסכמים בינלאומיים “.
אדולף שטרן פירסם ספרי זכרונות בשנת 1915 Din viaţa unui evreu-român “מחייו של יהודי רומני”, בשנת 1921 Însemnâri din viaţa mea “רישומים במהלך חיי”, ובשנים 1929-1931 După şapte decenii “אחרי 7 עשורים”.
בשנת 1931 בבוקרשט, אדולף אבנר שטרן הלך לעולמו בגיל 83.
רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בין הצדדים 14.07.2024
קבוצת הכדורגל Sepsi OSK, מהליגה הראשונה של רומניה, הגיעה לסיכום עם המגן הישראלי ניר ברדע (Nir Bardea). ברדע, ששיחק לאחרונה בפ.ק. סבאיל (אזרבייג‘ן), שיחק בין היתר גם במכבי בני ריינה (ישראל) והונבד (הונגריה). השחקן בן ה-28 חתם על חוזה לשנתיים במועדון הרומני.
Sepsi OSK העבירה הקיץ גם את החלוץ מריוס קומאן, הקשר ההתקפי הסרבי מיהאילו נסקוביץ‘ (Mihajlo Neskovic), המגן הסרבי–קרואטי סטפן היידין, השוער סילארד גיאנגה (Szilard Gyenge), החלוץ ההולנדי מייקל ברייג‘ (Michael Breij), הקשר היפני סוטה מינו והקשר ההתקפי מריאן דראגיצ‘אנו.
קבוצת הגברים בכדוריד דינמו בוקרשט קלטה את רכז המשחק יואב לומברוזו, שחתם לתקופה של שנתיים. ”בשתי העונות הקרובות, אלופת רומניה בכדוריד תתבסס על מוביל משחק דינמי, מותאם לסגנון המודרני, המבוסס על מהירות והיכולת לשתף חברים לקבוצה, אומר המועדון דינמו. יליד באר שבע ב-15 ליולי 2000, יואב לומברוזו, עם אזרחות כפולה, ישראלית ופורטוגלית, בעל ניסיון בשלוש אליפויות חזקות גרמניה, צרפת ופורטוגל. לומברוזו שחקן בנבחרת ישראל.”
אני שמח וכבוד לי להיות חלק מהמועדון הזה, ששואף למצוינות ויש לו יעדים גבוהים. השאיפה שלי תמיד הייתה לשחק בקבוצת ליגת האלופות ואני חושב שדינמו הוא המקום המושלם. אני מצפה בכיליון עיניים להצטרף למועדון, לפגוש את חבריי לקבוצה וכמובן את האוהדים המדהימים. אני מצפה לשחק באווירה המדהימה בבוקרשט ולזכות בכמה שיותר גביעים, אמר יואב לומברוזו.
בין התאריכים 5 עד 14 ליולי, התרחשה בבוקרשט המהדורה ה-31 של פסטיבל המוזיקה EUROPAfest. במשך 9 ימים, EUROPAfest 31 ריעננה את סצנת המוזיקה של בירת רומניה, והפגישה מוזיקאים מ-20 מדינות.
חובבי הג‘אז נפגשו ב-9 ליולי במוזיאון הלאומי לאמנות של רומניה עם להקת “אטמפו“, שם ידוע של הג‘אז הישראלי. השלישייה הישראלית “אטמפו“, המורכבת מאיתי אברמוביץ – פסנתר, אלון שטרן – גיטרה בס וקונטרבס, ויואב לחוביצקי – תופים, מציעה חוויה מוזיקלית ייחודית בשילוב ההשפעות שמביא כל אחד מהמשתתפים בה גון ים תיכוני, בלקני, ערבי, אלמנטים אפריקאים ואפרו–קריביים.
אמנים רומנים נמנים עם צוות האופרה “ריגולטו“, שמציגה בין התאריכים 7-19 ליולי על במת האופרה הישראלית. בעונה זאת, ריגולטו מבוצע (לחלופין) ע”י 2 אמנים רומנים מוכשרים במיוחד: יונוץ פסקו, משתף ותיק של המכון הרומני לתרבות, האחראי להצלחה יוצאת הדופן של הקונצרטים “הגאלה הרומנית” שאורגנו, בשנים קודמות, בתיאטרון ירושלים, ולוצ‘יאן פטריין (Lucian Petrean), שהחל את שיתוף הפעולה שלו עם האופרה הישראלית ב-2019, בהצגה “טוסקה“. יתרה מכך, הפקה זאת מסמנת את הופעת הבכורה על הבמה הישראלית של הטנור הרומני המוכשר יואן הוטאה (Ioan Hotea) בתפקיד הדוכס.
שגרירות רומניה בישראל הצהירה שהיא גהה לראות אמנים רומנים גדולים מופיעים שוב באופרה הישראלית, הפעם, ב“ריגולטו“, אחת האופרות הפופולריות ביותר של ורדי.
