Tag: שׁוֹאָה

סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, שוחח בוידאו עם הנציב הקנדי לזיכרון השואה ולמלחמה באנטישמיות, אירווין קוטלר. הדיונים התמקדו בחוק המסדיר את “תולדות היהודים”. השואה “תוכנית לימודים מיועדת לבתי ספר תיכוניים ברומניה וכיצד היא תיושם. במקביל הציג וקסלר את יוזמות החקיקה שבהן תמך בפרלמנט הרומני בנושאי מאבק באנטישמיות, תמיכה בניצולי שואה, הקמת המוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה ברומניה וגישה לארכיונים בהם חומר על יהודים וקהילות יהודיות ברומניה.

סילביו וקסלר הדגיש את הסיכון שבניסיונות שיקום פושעי מלחמה ואת התנועה הלגיונרית (קבוצה פשיסטית בין שתי מלחמות העולם), כמו גם את הפעולות האנטישמיות שהתרחשו בתקופה האחרונה.

וקסלר דיבר עם פרופסור קוטלר על הפרויקטים שביצעה הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, את החשיבות היסודית שמייחסת הפדרציה לפיתוח החיים היהודיים, יוזמות לשימור והשבחת המורשת היהודית ברומניה ותכניות סיוע חברתי ורפואי. סילביו וקסלר הודה לשגרירות קנדה ברומניה על הקשר המיוחד והתמיכה המתמדת שהיא מספקת.

שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה לשעבר, דמות בולטת בקנדה ובמאבק הבינלאומי למען זכויות אדם, לפרופ קוטלר יש פעילות שהיא מודל לחיקוי עבורי, אמר וקסלר.

ביום השואה הבינלאומי שגרירות ישראל ברומניה קיימה טכס הזכרה באנדרטת השואה בבוקרשט. OCTAVIAN FULOP ניצול שואה בן 91, אמר שמאז כשהוא ניצל מזוועות מחנה אושוויץ, הוא לא יכול להשלים עם ההכחשה ובזיון הרצח שקרה שם. אני משוכנע שהדור הנוכחי, הדור הבא והדורות שיבואו בהמשך ימשיכו לכבד את זכרם של קורבנות השואה, ימשיכו ללמוד על כך, כי בלי העבר ההיסטוריה יכולה לחזור על עצמה, אמר FULOP. “אושוויץ הוא בית הקברות הגדול ביותר באנושות”, הוא הוסיף.

אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של הממשלה למאבק באנטישמיות ושנאת זרים, דיבר על החוב של רומניה לקורבנות השואה. זו הדרך שלנו לשדר לניצולי השואה שהעבר לא יחזור על עצמו. ושאנו נדאג לכך. במקביל, הוא התייחס להווה וקבע כי בשנה האחרונה, החיים הציבוריים הרומניים הושפלו ונפגעו, כפי שלא קרה בעשורים האחרונים, על ידי נאומים, מסרים ופעולות אנטישמיות, שנאת זרים, לאומניות שוביניסטיות וקיצוניות. , גזענית עם טעמים ניאו-לגיונרים. הסכנה של הקצנה היא אמיתית, היא מתרחשת לנגד עינינו. כולנו היינו עדים לנסיונות פומביות לשיקום פושעי מלחמה מעל דוכן הפרלמנט, הפגנות רחוב פוליטיות אלימות , איומים גרוטסקיים על בני עדות אחרות, חילול ונדליזם של אנדרטאות וסמלים יהודיים. לממשלה ולרשויות יש מדיניות של אפס סובלנות כלפי מעשים אלה, סיכם מורארו.

שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה, דיבר על חשיבות הזיכרון. “בואו לא נישאר אדישים, אדישות היא האויב הגדול ביותר של הדמוקרטיה. האדישות היא האויב הגדול ביותר של הזיכרון. בואו לא ניתן רק לקול הקיצוניות להישמע. באותן שנים של זוועות, על קריאות העזרה של הקורבנות, על היריות ברחובות, השתיקה והשותפות של האנשים עזרו לרוצחים. חובתנו לבחור בחינוך במקום באדישות, כדי למנוע חזרה של זוועות כאלה, קבע הדיפלומט. הוא הדגיש כי הוא מעריך את הצעדים שנקטה רומניה בעניין קבלת האחראיות על עברה וקידום זיכרון השואה וסיכם שרומניה היא מודל לחיקוי באזור כולו.

מנהיגים ומוסדות פוליטיים ברומניה שיגרו מסרים ביום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות השואה, 27 בינואר. השואה ממשיכה להיות דף אפל בהיסטוריה האירופית. אנחנו סולידרים עם הקהילה היהודית ומכבדים את זכרם של כל הקורבנות של מדיניות אנטישמית, מפלה ומפיצה שנאת זרים, כתב נשיא הסנאט הליברלי FLORIN CATU. על כולנו מוטלת החובה המוסרית לגנות בחריפות כל ביטוי ציבורי גזעני, קיצוני או פופוליסטי, לקידום תרבות ציבורית של אמת, פלורליזם, סובלנות וכבוד האדם. באמצעות פעולות קולקטיביות אלו נעזור לכל הדורות הבאים להעריך יותר את ערכי היסוד של זכויות אדם, דמוקרטיה ושלטון החוק. “זו כנראה הדרך הטובה ביותר להנציח את השואה ולהבין כמה חשוב להיות סובלניים בחיי היומיום שלנו”, אמר.

ראש הממשלה NICOLAE CIUCA אמר שאל לנו לשכוח שעמים וקבוצות אתניות היו על סף הכחדה קרוב מאוד לתקופתנו, יש לנו סבים וסבתות או אפילו הורים שחיו את האסון הזה , כקורבנות או כעדים. אל לנו לשכוח שחוסר סובלנות ושנאה הורגים, אל לנו לשכוח שחוסר סולידריות מול דיכוי יכול להפוך אותנו, בכל עת, לקורבנות. לא לשכוח את הרוע פירושו לא לחזור עליו, אמר רשא הממשלה. בשנת 2021, ממשלת רומניה אימצה את האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמלחמה באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שנאה, בליווי תוכנית של צעדים קונקרטיים, אמר ראש הממשלה.

משרד החוץ ספד לזכר קורבנות השואה, הפרק הטראגי בהיסטוריה שלנו והביע את הזדהותו עם ניצולי זוועות מלחמת העולם השנייה. רומניה היא אחת המדינות שקבלה על עצמה את האחראיות על עברה ומחויבת לשמור על זכרה השואה למען הדורות הבאים, להגן על הניצולים ולהילחם באנטישמיות ובכל גילוי של חוסר סובלנות ואפליה. האימוץ האחרון של האסטרטגיה הלאומית למניעה ומלחמה באנטישמיות, כמו גם חקיקת חוק הלימוד של ההיסטוריה של יהדות והיסטוריה של השואה בתכנית הלימודים בבתי הספר התיכוניים, הם ביטוי למאמצים אלה, אמר משרד החוץ של רומניה, אשר אישר מחדש את מחויבותו להמשיך לתרום, באמצעות מנגנונים דיפלומטיים, לחיזוק כלי החקיקה והמוסדיים הבינלאומיים למניעה וסנקציות נגד אנטישמיות, גזענות, שנאת זרים, אפליה וחוסר סובלנות, לרבות בתקופת המגפה הנוכחית, אשר בה ראינו עלייה בשיעורי האנטישמיות באינטרנט ומחוץ לו

טקס שהוקדש ליום השואה הבינלאומי התקיים בבית הכנסת קוראל בבוקרשט, לרגל הנצחה של קורבנות הפוגרום הלגיונרי ביהודי בוקרשט בין התאריכים 21-23 בינואר 1941. נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, סילביו וקסלר, אמר שהוא לא יכול לתאר באופן מדויק את המשמעות של השואה בפועל – תקופה בהיסטוריה שבה האנושות איבדה את עצמה . באותם רגעים שבהם הנורמליות איבדה את משמעותה, שום דבר לא היה חשוב יותר. אני לא אשכח את דמותו של יהודי ותיק, עונד את עיטור רומני שקיבל, בין שתי מלחמות העולם,על אומץ לבו והוצא להורג ברחובות בוקרשט במהלך הפוגרום – התפרצות של שנאה אבסורדית ופשעים שבוצעו תחת עיניו של השלטון הפרו-נאצי הרומני, ע”י ארגון טרור – התנועה הלגיונרית, אמר וקסלר.

אנו חיים בתקופה שבה האלימות בדיבור או האלימות מאחורי המילים הופכת בקלות רבה למעשים אלימים. אדישות, בורות במצבים אלו רק מעודדים את המשך והחמרתם. זו סיבה נוספת לאימוץ חוק הפרלמנט בנוגע לתולדות היהודים ברומניה. ללימוד השואה בבתי הספר התיכוניים ברומניה יהיה תפקיד מהותי . המלחמה באנטישמיות, בהקצנה, בשנאה זרים היא מלחמה למען עתיד החברה שלנו, עתיד שיהיה טוב יותר רק עם חינוך טוב יותר, אמר וקסלר בתום נאומו.

נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, העלה את זכרו של נשיא ה-FCER לשעבר, אורל ויינר, והדגיש שלא ניתן לסבול התעללות והקצנה מכל סוג ויש לעניש בחריפות את הפרות החוק. אנשים או קבוצות מסוימים משתמשים בשואה למען אינטרסים פוליטיים עכשוויים. הוא ציין כי הסכנות לדמוקרטיה לובשות כעת צורות חדשות ומטעות, וקבע כי החרפת האנטישמיות, שנאת זרים, חוסר סובלנות, גזענות ואפליה, ניסיונות לשקם פושעי מלחמה, והתנערות מערכים והיבטים עליונים של האנושות יכולים להחיות את החוויות הטרגיות של ההיסטוריה. יוהניס הדגיש כי המגיפה העצימה את הארסיות של התקפות אנטישמיות ויצרה מסגרת להפצת תיאוריות קונספירציה ואינפורמציה שגויה. הוא אמר שרומניה באמצעות הצעדים שנקטה בנוגע לקבלת האחראיות על טעיות העבר היא מודל לחיקוי באיזור מחוץ לו. הוא הזכיר את הרחבה וחיזוק תכניות חינוכיות בנושאי היסטוריה יהודית והשואה.

מכון התרבות הרומני בתל אביב, בשיתוף שגרירות רומניה במדינת ישראל, מארגן ב-25 בינואר, באינטרנט, אירוע לציון יום השואה הבינלאומי, וכן את יום השנה ה-81 לפוגרום בוקרשט שנמשך בין 21 לבין 24 בינואר 1941. האירוע ישודר ב-ZOOM וב-Facdebook.

באירוע ישודר קטע מתוך ראיון עם ד”ר חוה האס, ניצולת הרדיפה האנטישמית של התנועה הלגיונרית הרומנית בשנות ה-40, על תולדות משפחתה, על האחים הגדולים יאנקו ויוסיף גוטמן, קורבנות הפוגרום בבוקרשט הוצאו להורג ביער גילבה.

ראדו יואניד, שגריר רומניה בישראל, יערוך מצגת על האירועים ההיסטוריים במהלך הפוגרום בבוקרשט, על המדיניות האנטישמית של השלטונות באותה תקופה, על פרשיות האלימות שהגיעו לשיא בזמן הפוגרום.

יוצג גם הספר “אמיתות נסתרות. עדויות של בן רב” (בוקרשט, הוצאת סמנה, תשס”ח) שמחברו – יצחק גוטמן בן-צבי – אחיו של חוה האס, בנו של הרב צבי גוטמן, ניצל מהפוגרום.

באירוע ישתתף גם הרב אלחנן גוטמן, המנהל כיום את בית הכנסת והמתנ”ס “בית יעקב ויוסף גוטמן” בתל אביב, שייסד סבו, צבי גוטמן, הנקרא על שם שני הקדושים, האחים נהרגו במהלך הפוגרום. אלחנן גוטמן יציג את “גורלה של שושלת רבנים: משפחת גוטמן”, ברומנית ובעברית.

בתאריכים 27-29 בינואר 2022, במוזיאון האיכר הרומני בבוקרשט, תתקיים המהדורה הרביעית של הפרויקט “ימי סרטים – זיכרון השואה”. האירוע מאורגן על ידי המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” בשיתוף המוזיאון לצד מכון גתה בבוקרשט, בתמיכת שגרירות גרמניה, במסגרת יום השואה הבינלאומי.

חמישה סרטים דוקומנטריים ופרסים אמנותיים בינלאומיים, שהוענקו לאחרונה, מזכירים לנו את אחת הפרשות האפלות בתולדות אירופה ורומניה, השואה. הסרטים מספרים על מציאות זרה לנו היום, על זוועות שאנחנו לא יכולים לדמיין ולהבין, אבל שאכן התרחשו. הם מעלים לדיון דילמות לגבי צדק, נקמה או סליחה ומזהירים אותנו מהסיכון שבשכיחת ההיסטוריה, אמרו המארגנים.

אירועים רבים לזכר קורבנות הפוגרום בוקרשט קוימו בימים אלה. הפוגרום ביהודי בוקרשט בוצע ע”י אנשי התנועה הלגיונרית בזמן שהשלטון אנטונסקו נמנע מלהתערב ולעצרו.

המרכז להסטוריה היהודית ברומניה “וילהלם פילדרמן” ארגן ב-20 בינואר דיון על הספר “קודים חזותיים: הדמיון של בוקרשט היהודית” (מהדורה שנייה, עם תוספות), בעריכת אנקה טודורנציה. חוקרת מדעית של המרכז. לצידה השתתפו אסטריד רוטמן, הפקולטה לארכיטקטורה עירוניות “יון מינקו”, וד”ר פלישיה ולדמן, רכזת מרכז “גולדשטיין גורן” ללימודי עברית, הפקולטה לספרות, אוניברסיטת בוקרשט.

המרכז למעקב ולמיגור האנטישמיות, ברומניה, MCA רומניה, ארגן רגע דומייה באנדרטת השואה לזכר קורבנות הפוגרום בבוקרשט ב-1941. האסיפה השנתית לדקת דומיה ותמונה קבוצתית של אלו שביקשו לכבד את זכרם של היהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים התקיימה ביום ראשון, 23 בינואר. האירוע הוקדש ליסידור כץ, אחד מהנרצחים במהלך הפוגרום.

התיאטרון היהודי הממלכתי ציין את יום השנה ה-81 לפוגרום בוקרשט באירוע אמנותי שהתקיים ביום שבת, 22 בינואר. השחקנים Mircea Dragoman ו Mihai Prejban הופיעו לצד השחקנים Maia Morgenstern, Marius Rizea, Liviu Lucaci,Andrei Bibire.

פרק שחור בהסטוריה של רומניה, הפוגרום קרה על רקע המרד הלגיונרי – הסכסוך הגלוי בין הגנרל יון אנטונסקו והתנועה הלגיונרית — והוא אחד משיאי האנטישמיות ברומניה. הפוגרום היה סדרה של מעשי אלימות ופשעים נגד היהודים הרבים שהיו בבירת רומניה. הזוואות החלו בערב של 20 בינואר 1941, וביומיים הבאים נהרסו ונבזזו שכונות היהודיות בעיר. 125 יהודים נרצחו, כאשר רוב ההרג בוצע ביער גילבה – שם נרשמו 90 נרצחים – וכן בבית המטבחיים, בכבישי פונדני ופנטלימון. המרכזים הלגיונרים ומטה משטרת הבירה הפכו למרכזי עינויים.

בנוסף לאובדן חיי אדם, במהלך 3 הימים נשדדו והוחרבו בתי כנסת ובתי תפילה רבים, וכן מטה הקהילה היהודית בבוקרשט. בית הכנסת קהל גרנדה נהרס ונשרף כליל, בידי הלגיונרים. על פי נתוני הפדרציה של איגודי הקהילות היהודיות, הנזק החומרי כלל יותר מ-1,200 נכסים בבעלות יהודית, כולל 25 מקדשים ובתי כנסת, שנחרבו או הוצתו. 616 חנויות ו-547 בתים פרטים הותקפו ונבזזו, כאשר לפחות 3,579 יהודים נפגעו ישירות וקשה מהפרעות שבוצעו ע”י הלגיונרים ללא הפרעה כלשהי.

מספר אירועים ומופעים מציינים ברומניה את יום השואה הבינלאומי. מוזיאון השואה בצפון טרנסילבניה, ב-Șimleu Silvaniei, צפון מערב, ארגן ביקור בתערוכה החינוכית של המוזיאון וטקס דתי לזכר קורבנות השואה ב-23 בינואר. שנת 2022 מגיעה עם שורה של חידושים בנוגע למוזיאון. המוסד שואף לפתח מסלול של מורשת יהודית בטרנסילבניה, לארגן לראשונה בתמיכת האו”ם ושותפים נוספים את פסטיבל הסרטים הבינלאומי הראשון בנושא השואה ולהמשיך לתמוך במורים ובתלמידים ברומניה בכל הנוגע לחינוך על השואה.

הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה והקהילה היהודית Zalău Sălaj, יחד עם הוועדה היהודית המשותפת האמריקאית (JDC), מארגנות ב-25 בינואר, בזאלאו (צפון מערב) את אירוע ההנצחה “התחנה האחרונה”.

המרכז ללימודי יהדות וישראל באוניברסיטת ווסט טימישוארה והקהילה היהודית טימישוארה מארגנים כנס מקוון ב-26 בינואר, בהשתתפות הסופר הרומני-אמריקאי הידוע נורמן מאנה, מנהלת המרכז לוסיאנה פרידמן ומנהל ICR ניו יורק דוריאן בראנה.

ב-27 בינואר הפילהרמונית הממלכתית של אורדיה (צפון מערב) תקדיש ליום השואה הבינלאומי קונצרט בניצוחו של לורנצו מורוני, הזמרת סאבו אליזבטה וכריסטיאן אנדריי סטנציו בכינור.