Tag: שׁוֹאָה

סקר דעת קהל שנערך לאחרונה ביוזמת המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” חושף דעות סותרות ודעות קדומות יציבות על יהודים ועל השואה ברומניה. מקורות המידע העיקריים על השואה הם האינטרנט והטלוויזיה. לבתי הספר יש תפקיד מיזהרי בנושא זה.

אחוז חסרי העניין בשואה כמעט כפול (40%) לעומת המתעניינים (24%); הדעות השליליות החזקות ביותר הן כלפי המיעוט הרומא. 19% מהנשאלים סבורים שאוכלוסיית הרומא לא צריכה להגיע לרומניה או לבקר ברומניה, ו-38% תופסים את הרומא כאיום או כבעיה עבור המדינה.

לגבי היהודים, 37% מהנשאלים סבורים שעליהם ללכת ולגור בארצם. 30% מהנשאלים מסכימים שבמקצועות מסוימים יש להגביל את מספר היהודים. 53% מהנשאלים סבורים שיהודים “רודפים רק אחר האינטרסים שלהם”. יחד עם זאת, 65% מהנשאלים מסכימים שהיהודים הם מיעוט חשוב עבור רומניה ו-78% מעריכים שיש ליהודים קשר טוב עם שאר האוכלוסייה. 79% חושבים שליהודים יש מספר גבוה של אנשים חשובים שתרמו למדע, לאומנות ולרפואה.

אחוז חסרי עניין בשואה הןא כמעט כפול (40%) לעומת המתעניינים (24%) בקרב הנבדקים. 27% מהנשאלים מקשרים בין השואה להשמדת יהודים במלחמת העולם השנייה ו-22% מהנשאלים שנשאלו מה הם חושבים כשהם שומעים את המונח שואה, בחרו לא לענות או שענו שהם לא יודעים.

65% מהנשאלים סבורים שהשואה קרתה בגרמניה, 52% במדינות אחרות ורק 32% סבורים שהיא קרתה גם ברומניה. מבין אלה שאומרים שהשואה התרחשה ברומניה, 63% טעו בזיהוי גירוש היהודים למחנות בשליטת גרמניה הנאצית כחלק מהשואה ברומניה.

51% ציינו כפעולה העיקרית של השואה ברומניה החרמת מיטלטלין, נכסים ואדמות. מתוך אותו תת-מדגם (32% מהמדגם), 53% סבורים שגרמניה הנאצית היא האחראית העיקרית לשואה ברומניה ורק 31% סבורים שהאחריות העיקרית היא של ממשלת אנטונסקו.

מבין היודעים שהשואה התרחשה ברומניה (32% מהמדגם), 51% ציינו את השפעתה של גרמניה על ממשלת רומניה כגורם לגירוש הרומאים לטרנסניסטריה על ידי ממשלת אנטונסקו.

90% מהנשאלים מסכימים שיש לשמור על זכרם של קורבנות השואה. במקביל, 35% מהמדגם סבורים כי “היהודים משתמשים בשואה ברומניה למען האינטרסים שלהם”.

הדעות על המרשל יון אנטונסקו, בעל בריתו של היטלר ושנידון למוות על פשעי מלחמה, נותרו חלוקות. 59% מהנשאלים רואים את אנטונסקו כפטריוט. 53% מהמשיבים חושבים שהוא היה אסטרטג גדול. 53% מסכימים שאנטונסקו אחראי לפשעים נגד רומא. בדומה לסקרים קודמים, רק 46% חושבים שהוא ביצע פשעים נגד היהודים.

השאלות על יון אנטונסקו מצביעה על אחוז גבוה של משתתפים שבחרו לא לענות: כחמישית מהמדגם. 70% מהנשאלים מסכימים שהתנועה הלגיונרית “היתה אחראית לפשעים נגד מנהיגים פוליטיים”, ו-55% מאמינים כי מדובר בארגון פשיסטי.

43% מבין הנשאלים אומרים שלמפלגות הנוכחיות יש מסרים אנטישמיים.

בהקשר זה, 35% מזכירים את AUR מפלגה פרלמנטרית הנחשבת אולטרה-לאומית ו 16% מהנשאלים הזכירו את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית והמפלגה הלאומית הליברלית, מפלגות הנצאות בשלטון.

לוח זיכרון נחשף בבית הכנסת הגדול בבוקרשט לכבודו של הדיפלומט סמואל דל קמפו (1882-1960). הוא היה הקונסול הכללי של נציגות צילה ברומניה (1941-1943). במהלך שירותו הוא שהציל יותר מ-1,200 יהודים רומנים ופולנים. הוא הורחק מהקריירה הדיפלומטית בגלל מעשי האומץ שלו ולא חזר לצילה. דל קאמפו נפטר בגלות בפריז. התואר “חסיד האומות העולם” הוענק לו ע”י יד ושם ב2017, לאחר מותו, לאחר סרט תיעודי של הדיפלומט חורחה א. שינדלר ששודר ב2012.

עם הקמת גטו צרנוביץ (כיום באוקראינה), הגירושים לטרנסניסטריה (כיום ברפובליקה של מולדובה) והיעדר נציגות פולנית רשמית ברומניה, הגן דל קאמפו על האינטרסים של אזרחים רומנים ופולנים כאחד. הוא הנפיק דרכונים ליהודים בעלי אזרחות רומנית ופולנית והמשיך להתערב מול השלטונות הרומניים לטובתם.

הלוח לזכרו מוצב על בית הכנסת הגדול בבוקרשט, בכיכר ד”ר אלכסנדרו Șafran, ליד האנדרטה לזכר הקורבנות הפוגרום בבוקרשט, 1941. הלוח הותקן ביוזמה של שגרירות צילה ברומניה בתמיכת פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה. באירוע נכחו שגרירת צילה ברומניה, PIA BUSTA לצד סילביו וקסלר נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה ודוד סרנגה, שגריר ישראל ברומניה

שגרירות גרמניה ברומניה הודיעה על פיצוי ליהודים נרדפים שחיו בבוקרשט במהלך מלחמת העולם השנייה. הרפובליקה הפדרלית של גרמניה מודעת לאחריותה המיוחדת לפשעים שביצע המשטר הנאצי. לכן, כל הממשלות הפדרליות נתנו עדיפות מיוחדת למתן פיצוי מוסרי וכספי. התקנות בעניין זה נקבעו מיד לאחר תום המלחמה, כך דיווחה השגרירות.

בעתיד, יהודים נרדפים שחיו בבוקרשט במהלך מלחמת העולם השנייה עשויים ליהנות מהטבות נוספות על פי תקנות הפיצויים לנרדפים על ידי המשטר הנאצי וכן על פי חוק הגמלאות הנגזרות מפעילות בגטו.

הדבר התאפשר עקב ההכרה בעיר בוקרשט כגטו פתוח לשעבר. ההחלטה התקבלה על ידי הממשלה הפדרלית ב-5 בנובמבר 2021.

בוקרשט תיכלל מיד ברשימה של כל המקומות המוכרים כגטאות בתקנות על פיצויים ופנסיה. החלטה זו התאפשרה בעקבות הממצאים האחרונים של דו”ח שנערך לאחרונה על ידי המרכז הישראלי לחקר והנצחת השואה ביד ושם.

פרטים נוספים וכן מידע על תנאים ובקשות ניתן למצוא באתר השגרירות, בגרמנית או ברומנית.

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה אלי ויזל מארגן בין התאריכים 3 בדצמבר 2021 – 4 בינואר 2022 בערים בקאו (צפון מזרח) וסוצבה (צפון), תערוכות רחוב של ציורי קומיקס בהן קטעים מההיסטוריה של קהילות היהודיות המקומיות במהלך השואה ברומניה.

התערוכה סיפורי שואה. בקאו נחנך ב-3 בדצמבר על הטיילת מול מתחם המוזיאונים יוליאן אנטונסקו. התערוכה תשאר פתוחה עד 3 בינואר 2022. סיפורים מהשואה נפתחה בסוציאבה ב-4 בדצמבר באזור המרכז, על הטיילת שבאיזור העירייה. התערוכה תהיה פתוחה עד ה-4 בינואר 2022.

התערוכות על ההיסטוריה המקומית מופקות על ידי המכון אלי ויזל במימון קרן EVZ (גרמניה) באמצעות התוכנית היסטוריה מקומית באמצעות האמנות” יוזמי הפרויקט רוצים לקרב את הקהל להיסטוריה של הקהילות המקומיות ומעודד אותו לגלות ולהבין אותה. הסיפורים על חיי יהודים או רומא מיישובים שונים ברומניה, שנשלחו לעבודות כפייה, שגורשו לטרנסניסטריה, שהודרו מהחיים הכלכליים, החברתיים, התרבותיים, נחשפים בעזרת קומיקס, שיצרו הציירים אוקטביאן אונגוראנו, יונוץ פופסקו ואנגל שרבאן. חוקרי המכון, תלמידים ומורים מהתיכונים השותפים שיתפו פעולה בהכנת תכני התערוכות.

סיפורי שואה,סיפורי הסטוריה מקומית ” ימשיכו בשנת 2022 עם המחשה של ההיסטוריה של הטרגדיה של הקהילות היהודיות והרומאות בVRANCEA (מזרח), Galaţi (מזרח), Dolj (דרום) וARGES (החלק הדרומי של רומניה).

תוכנית הממשלה החדשה שקמה עכשיו כוללת את המשך התמיכה בסיוע החברתי והרפואי הניתן לניצולי שואה, מעורבות פעילה במניעה ובמלחמה באנטישמיות, לצד הבטחת האמצעים הדרושים ליישום החוקים שקודמנו בפרלמנט הרומני בנושאים אלה אמר סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה. הוא הודה לממשלה החדשה על אישור בקשתו בנדון.

עבור הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, עבור כל היהודים בארצנו, תמיכה בניצולי שואה, לצד שימור והגנה על זכרם של קורבנות השואה, היא חובה קדושה.

נצלו כל רגע עם הניצולים שעדיין איתנו. אנו חייבים זאת לכל אחד ממאות אלפי האנשים שאיבדו את חייהם בשואה הרומנית, הוסיף וקסלר.

נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, אישר את החוק המאפשר חקר ההיסטוריה של היהודים והשואה. החוק קובע את לימוד ההסטוריה של היהודים של השואה ברומניה, בביתי הספר התיכוניים והמקצועיים. כמו כן החוק קובע את הקמת והענקת פרס קונסטנטין קרדגה.

הלימודים הנ”ל יתחילו בכל בתי הספר התיכוניים והמקצועים ברומניה, בשנת הלימודים 2023-2024. מורים המלמדים את החומר יקבלו הכשרה מקצועית ומהשתלמויות ייעודיות, בארץ ובחו”ל.

המוזיאון הלאומי לתולדות יהדות והשואה ברומניה, בשיתוף פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה והמכון הלאומי לחקר השואה הרומנית אלי ויזל, בהצעת מועצת הכבוד, יעניק את הפרס CONSTANTIN KARADJA פעם בשנה, ב09 באוקטובר, ביום השואה ברומניה.

הפרס מוענק לאזרחים רומנים וזרים, מוסדות, עמותות, קרנות וארגונים לא-ממשלתיים אחרים בארץ ובחו”ל, על יתרונות מיוחדים בהצגת וקידום ההיסטוריה, התרבות והמסורת של קהילות יהודיות ברומניה.

תרומת היהודים בפיתוח ובמודרניזציה של החברה הרומנית לאורך זמן, הגנה על זכר קורבנות השואה, פיתוח תכניות חינוך ומחקר על השואה ברומניה, וכן קידום המאבק בהכחשת השואה ובאנטישמיות מוזכרים בחוק שאושר ע”י נשיא רומניה.

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” החל בפרויקט זיהוי ורישום שמות קורבנות השואה,במהלך מלחמת העולם השנייה.

תחת השלטון הרומני של אז הושמד אחוז ניכר מהקהילה היהודית ברומניה, לצד 25,000 רומים.

גירוש והרג שיטתי הופעלו על רומים ועל היהודים בבסרביה, בוקובינה ומחוז דורוהוי.

הגרסה הרומנית של “הפתרון הסופי”, גירוש יהודים ורומא לטרנסניסטריה, איזור שהיה תחת הניהול רומני במהלך המלחמה, היה שלב חשוב בשואה הרומנית. היהודים המגורשים מתו מרעב, מקור, ממחלות, מתשישות או מהרג ישיר שבוצע על ידי השלטונות.

לא ניתן היה לקבוע בדיוק מוחלט את המספר הכולל של הקורבנות והמגורשים לטרנסניסטריה. הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה קבעה שהשלטון הרומני גרם למוות של 115,000-118,000יהודים מקומיים ובין 105,000 ל-120,000 יהודים רומנים במחנות ובגטאות בטרנסניסטריה.

ברשימת שמות קורבנות השואה ניתן לעיין במאגר המפורסם באינטרנט ברומנית ובאנגלית, באתר מכון “אלי ויזל”.

הסנאט הרומני אימץ את הפרויקט בדבר הכנסת תולדות היהודים והשואה ברומניה” במסגרת תכנית הלימודים של בתי הספר התיכוניים והחינוך המקצועי ברומניה, החל משנת 2023. כמו כן הסנאט אימץ תוכנית הקמת והענקת פרס המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית והשואה ברומניה.

יוזם הפרויקט, חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, הכריז שהעבר חייב להיות בסיס לעתיד, והחינוך הוא הכרחי לבניית חברה דמוקרטית. אותו פרויקט מכבד את זכרו של קונסטנטין קאראגה, דיפלומט רומני שבמהלך השואה הצליח להציל למעלה מ-30,000 יהודים, שהוכר כחסיד בין האומות, הדגיש וקסלר. הוא הוסיף כי כל חומרי הלימוד יופקו על ידי משרד החינוך הרומני, בשיתוף מכון “אלי ויזל”.

הסנאטור מטעם מפלגת “הברית לאיחוד הרומנים” מהאופוזיציה, מפלגה שהואשמה באולטרה-לאומיות, CLAUDIU TARZIU אמר כי אינו מבין למי עוזר אימוץ החלטות הנ”ל , בהתחשב בכך שלטענתו, ב20-30 שנים האחרונות, אין מקרים של אנטישמיות ברומניה.

לפי TARZIU אין עימות כלשהו בין המיעוט היהודי, המונה כמה אלפי אנשים, לבין הרוב הרומני – לא כלכלי, ולא חברתי, ולא פוליטי.

מנגד הסנאטור מטעם איחוד הצלה רומניה, Irineu Darău, אמר שיוזמות כאלה מגבירות את המודעות לפשעים שהתרחשו ברומניה, תחת משטרים מסויימים. החינוך הוא התרופה היחידה לבורות, אנטישמיות ושנאת זרים, ציין דאראו.

הסנאטור הסוציאל-דמוקרטי טיטוס קורלאן הדגיש כי יש צורך בהעברת ידע ורגישות לנושא בשורות הדור הצעיר. הייתה ועדה לחקר השואה ברומניה, ועדת אלי ויזל, ודו”ח הוועדה הוא הבסיס לחקיקה והקמת מוסדות ברומניה, גם בהיבט זה, של מערכת החינוך ולימוד הנושא בבית הספר. אנחנו צריכים להיות עקביים ולעשות כל שביכולתנו, אמר קורלאן.

חבר הפרלמנט הליברלי אלכסנדרו מורארו, נציג מיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות זיכרון, מאבק באנטישמיות ושנאת זרים, הודיע ​​כי פנה לאחרונה למשרד החינוך בנוגע למספר התלמידים שבחרו בשני מקצועות הבחירה בתיכון: “היסטוריה של קומוניזם מרומניה “ו” תולדות היהודים. השואה “, בשנות הלימודים 2018-2019, 2019-2020 ו-2020-2021.

לפי התשובה שהתקבלה לגבי “תולדות היהודים. השואה” אנו לומדים 1848 תלמידים, מ-66 כיתות, בשנת הלימודים 2018-2019, 2209 תלמידים, מ-73 כיתות, בבית הספר. שנת 2019-2020 ו-1650 תלמידים, מ-65 כיתות, בשנת הלימודים 2020-2021 בחרו ללמוד על הנושא.

לגבי “היסטוריה של קומוניזם ברומניה”, הנתונים הם כדלקמן: 6076 תלמידים, מ-217 כיתות, בשנת הלימודים 2018-2019, 5320 תלמידים, מ-190 כיתות, בשנת הלימודים 2019-2020 ו 5040 תלמידים, מ-180 כיתות, בשנת הלימודים 2020-2021

“ההיסטוריה של היהודים. השואה הופכת למקצוע חובה בתיכון ובחינוך המקצועי. זה יום היסטורי, כתב שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה. זהו יום שמכתיר את מאמציה של רומניה להתמודד עם עברה ביושר, אך במיוחד לקדם חינוך על השואה. בלי ללמוד מהטרגדיות של ההיסטוריה, לא נוכל לקוות לעתיד טוב יותר, אמר סרנגה.

בשם העם הישראלי ומדינת ישראל, שבה ניצולי זוועות אלו מצאו שלום, ברצוני להודות ליוזמי הצעת החקיקה הזו: נשיא המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, מרסל צולאקו,

נשיא המיעוט ההונגרי הדמוקרטי ברומניה קלמן הנור,

סגן המיעוט הגרמני Ovidiu Victor Ganţ,

סגנו של המיעוט הארמני Varujan Pambuccian,

סגנו של המיעוט היהודי סילביו וקסלר,

שר החינוך, סורין Cîmpeanu,

נשיא הסנאט הרומני, אנקה דרגו .

סרנגה גם הודה לחבר הפרלמנט הליברלי אלכסנדרו מורארו ולממשלת רומניה על מאמציהם לקדם הצעה זו ולכל חברי הפרלמנט שהצביעו בעד אימוצה. יחד כתבתם דף היסטוריה חדש, הוסיף הדיפלומט הישראלי

בפרלמנט הרומני, לשכת הנבחרים אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החקיקה בדבר חקר ולימוד תולדות היהודים והשואה ברומניה והקובעת הכנסת קורס מתאים בתוכנית הלימודים ברמת בתי הספר התיכוניים ברומניה. הצעת החקיקה מתקנת ומשלימה את חוק החינוך הלאומי ואת חוק הקמת המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית והשואה ברומניה.

הכנסת לימודי השואה בבתי הספר התיכוניים תעשה בהתאמה ובמקביל להקמת והענקת פרס המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית והשואה ברומניה.

טיפוח זיכרון, לימוד סובלנות, בניית זהות לאומית לא ניתן להשלים ללא קבלת העבר וללא לימוד ידע והכרה בעבר זה.

חינוך והבנה הם כלי הנשק הטובים ביותר לטיפוח דמוקרטיה וחירות, להתמודדות בחוסר סובלנות וקיצוניות, אמר יוזם הצעת החקיקה, חבר הפרלמנט סילביו וקסלר.

לדבריו, הלימודים על נושא זה בבתי הספר יאפשרו רכישת ידע חדש על ההיסטוריה, התרבות והמסורת של הקהילות היהודיות ברומניה ועל תרומת היהודים לאבולוציה ולמודרניזציה של החברה הרומנית. ביחד עם זו התלמידים יוכלו לגלות את האמת על השואה ברומניה.

הקמתו והענקתו של פרס קונסטנטין קראגה הם סוג של הכרה ישירה, עידוד והערכה לאותם אנשים, מוסדות או ארגונים לא ממשלתיים המבצעים פעילות חיונית לכלל החברה בארצנו. בדרך זו אנו מכבדים גם את זכרו של קונסטנטין קראגה, דיפלומט רומני מתקופת השואה, שהציל עשרות אלפי יהודים ברגעים האפלים של ההיסטוריה, אמר וקסלר.