Tag: שׁוֹאָה

במסר לרגל יום האירוע לזכר שואת הרומים נשיא רומניה, קלאוס יוהניס הצהיר כי יש להגביר את המאמצים בחינוך בנוגע לרצח העם הרומה.

מדי שנה, ב -2 באוגוסט, אנו מכבדים את זכרונם של חצי מיליון רומים, ילדים, נשים וגברים שנרצחו באירופה במהלך השואה. הם היו קורבנות של משטר אכזרי, לא-אנושי, שקידם גזענות, אנטישמיות, שנאה וחוסר סובלנות כמדיניות רשמית, של מדינה. מרומניה גורשו כ- 25,000 רומים לטרנסניסטריה, וכ -11,000 מהם איבדו את חייהם. חובתנו היום לעורר ולכבד את זכרונם ולוודא שזוועות כאלה לא יחזרו שוב, אמר יוהאניס.

הוא הדגיש כי בהקשר שנוצר בגלל הפנדמיה, יש עלייה מדאיגה של גזענות, אנטישמיות ודברי שנאה המופנים נגד אוכלוסיית הרומא, במיוחד ברשת, וכי חובתם של כולם להילחם בהתפתחויות אלה. עלינו להמשיך במאמצינו לפתח כלים מתאימים שיאפשרו לנו להגן על החברה שלנו מפני איומים אלה, הוסיף יוהאניס.

הנשיא ציין כי רומניה נקטה צעדים חשובים בנוגע להכרת באחראיות על חלקה בשואה, במאבק בגזענות ואנטישמיות ועכשיו היא יכולה להיחשב למודל אזורי, בהקשר שבו, במאי 2021, רומניה אימצה האסטרטגיה הלאומית למניעה ולחימה נגד אנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודברי שנאה.

הנשיא יוהאניס אמר כי ברמה הבינלאומית רומניה הייתה אחת המדינות שתמכו, בשנת 2020, באימוץ הגדרת עבודה לאפליה של הרומים שאומצה ע”י הברית הבינלאומית לזכר השואה (IHRA). יחד עם זאת, קלאוס יוהאניס מצטער על הצורך להשקיע מאמצים נוספים בנוגע לחינוך בכל הנוגע לרצח העם הרומי, ומציין כי הדורות הצעירים חייבים לדעת את האמת אודות הפרק הטרגי הזה בהיסטוריה האירופית.

כנשיא רומניה, אני מאשר שוב את המחויבות האיתנה של ארצי לשמר את זיכרון השואה, לקדם ערכים דמוקרטיים ולגנות בנחישות כל מעשה גזעני, להילחם באפליה, באנטישמיות, בקיצוניות ובאלימות גזענית או אתנית, סיכם יוחניס.

רומניה עושה את הצעדים הראשונים להקמת מוזיאון להיסטוריה ותרבות הרומים. בשלוש השנים הקרובות יושקו תוכניות לאומיות בבתי ספר כדי להעלות את המודעות לשואה נגד הרומים, אמר חבר הפרלמנט אלכסנדרו מורארו, נציג מיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות זיכרון ומיגור האנטישמיות ושנאת זרים.

עלינו מוטלת החובה לספר לילדינו כי לפני 8 עשורים, ילדים כמוהם נידונו, על ידי השלטונות הרומנים לרעב, לחיים בקור, למחלות ולמוות. מוטלת עלינו החובה לספר לסטודנטים ברומניה כי הממשל בשנים 1940-1944, בשם אידיאולוגיה רצחנית, השתתף בהשמדה של רומים באמצעות שיעבוד והתעללות, אמר מורארו.

הוא הזכיר כי לרומניה יש כיום אסטרטגיה לאומית, עם תוכנית של צעדים קונקרטיים, עם מימון, עם מועדים ברורים למניעה וללחימה באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודברי שנאה. רומניה מצטרפת למדינות החברות באיחוד האירופי שאימצו אסטרטגיות דומות בכל הנוגע למיגור האנטישמיות, גזענות, צורות אחרות של חוסר סובלנות, שנאת זרים, רדיקליזציה, דיבור שנאה, אלימות פוליטית או סימבולית, הצהיר מורארו.

הטרגדיה של שואת הרומים, היא כעת חלק מהזיכרון הקולקטיבי שלנו. לכן, המדינה תיישם תוכניות לאומיות שנועדו להעלות את המודעות לטרגדיה הזו בקרב צעירים.

במובן זה, פיתוח ויישום פרויקט הפיילוט השואה נגד הרומים – Samudaripen – בוצע בתיאום משרד החינוך הרומני, בהשתתפות המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה – “אלי ויזל” והסוכנות הלאומית של הרומים. בכך מעבירים לתלמידים פרק לא מוכר בהיסטוריה של הרומים ברומניה. הפרויקט יכלול ביקורי לימוד של קבוצות סטודנטים ביום האירופי של זכר שואת הרומים.

עם יישום האסטרטגיה המוזכרת ותוכניות מתאימות יתחיל מחקר הקמת מוזיאון להיסטוריה ותרבות הרומים. הפרוייקט ירוכז ע”י הסוכנות הלאומית של הרומים, יחד עם משרד התרבות, והכספים הדרושים יוקצו מתקציב המדינה ומתקציב הסוכנות. צעדים קונקרטיים אלה יעלו את המודעות של הדור הצעיר על הטרגדיה של הרומים בתקופת השואה ויהוו נקודת מוצא לתכניות, פרויקטים ושיתופי פעולה אחרים עם מוסדות מקומיים ובינלאומיים להרבות יוזמות אלה, סיכם מורארו.

שגריר ישראל, דוד סרנגה, ביקר במוזיאון השואה של יהודי טרנסילבניה, שנחנך בשנה שעברה בקלוז נאפוקה שבצפון מערב רומניה.

לפני המלחמה התגוררו בעיר קלוז יותר מ -16,000 יהודים, 15% מאוכלוסיית העיר. המוזיאון מספר את סיפורם של שלושה בני משפחה שסבלו מאירועי המלחמה. אנו ממליצים בחום, למי שמגיע לעיר לבקר במוזיאון. זהו פרוייקט חדשני, המספר ההיסטוריה האישית, עצובה ומרגשת כאחד, אמר הדיפלומט הישראלי.

הסתדרות הקהילות היהודיות ברומניה והקהילה היהודית זלאו סלאג יזמו פרויקט הקמת אנדרטת השואה בטרנסילבניה ולזכר חסידי האומות. הפרוייקט יכלול חדרי לימוד של השואה, סמטת חסידי האומות וסמטת התורמים.

ביאסי, צפון מזרח רומניה, נפתח לציבור בית המוזיאונים, מתחם של 5 מוזיאונים, כולל מוזיאון ההיסטוריה של פוגרום יאסי. בית המוזיאונים, המנוהל על ידי המוזיאון הלאומי לספרות רומנית ביאסי, שוכן במפקדת המשטרה לשעבר, שם התרחש אחד הפרקים האפלים ביותר בתולדות העיר ובתולדות רומניה: טבח של יותר מ13500 יהודים בסוף יוני 1941. מוזיאון הספרות יפעל בבית המוזיאונים לצד מוזיאון השירה, מוזיאון התיאטרון היהודי ברומניה, מוזיאון הילדות בקומוניזם ומוזיאון הפוגרום.

מוזיאון הפוגרום ביאסי, שהוקם על ידי המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” בשיתוף מוזיאון הזיכרון לשואה בארצות הברית, נחנך לציון 80 שנה לאירועים הטרגיים שבין 28-30 ביוני, 1941. באולמות התערוכה מוצגים תצלומים מתקופת הפוגרום, הולוגרמה, עדויות של ניצולים, מסמכים וחפצים. המוזיאון לתיאטרון היהודי ברומניה נפתח ביאשי, העיר בה נוסד התיאטרון המקצועי הראשון בשפת היידיש בשנת 1876, ומשחזר את הרגעים החשובים של התיאטרון היהודי כשהוא מנצל את מורשתם של מוסדות תרבות המייצגים אותו ברומניה. המוזאון כולל תערוכת קבע המתפרשת על פני 11 חדרים.

המוזיאון לספרות רומנית מנצל מסמכים רבים וחפצי מורשת, המשלב נוסחאות תערוכה יחודיות. בתערוכת הקבע מוצעת פריצה לתולדות הספרות הרומנית, המאורגנת ב -14 אולמות תצוגה. מוזיאון השירה, המוזיאון הראשון ברומניה המוקדש לרעיון השירה, כולל תערוכה רעיונית, בשפה אמנותית מקורית. יוצר הקונספט כולו הוא יון ברבו, אחד האמנים החזותיים המפורסמים ביותר ברומניה. מוזיאון הילדות בקומוניזם כולל תערוכת קבע המחולקת לשני חלקים: האחד משחזר את האווירה של כיתה ספציפית בתקופה הקומוניסטית, והשני מוקדש לאווירה הביתית של הילד באותם זמנים, שם משוחזרים חפצים מוכרים ומשפחתיים שונים.

קורבנות פוגרום יאסי בשנת 1941, פוגרום שסימן את ראשית השואה, הונצחו בירושלים. כתב רדיו רומניה בירושלים, דראגוש קיוצירלן, שידר כי ארגון יהודי רומניה, אמיר, יחד עם יד ושם מירושלים, הנציחו את קורבנות פוגרום יאסי.

פרופסור רפאל ואגו מהמכון הבינלאומי של הנציבות לחקר השואה ברומניה, בראשות חתן פרס נובל לשלום אלי ויזל, אמר: אני חושב שהיום היסטוריונים והציבור, כל אלה שרוצים לדעת את האמת, יכולים לקבל את כל המידע על מה קרה ביאסי. מספר הקורבנות היה כמעט נ15,000 אנשים. במהלך המשטר הקומוניסטי כשדיברו על הפוגרום ציינו כ400 עד 500 קורבנות. המספר האמיתי מתבסס על מסמכים ארכיונים. למרבה הצער נותרו איתנו מעט ניצולים והמספר שלהם פוחת: לכן חשוב מאוד שנקיים את ההנצחה הזו.

הרמן ברקוביצי, קונסול הכבוד של רומניה בישראל, בן למשפחה מטרנסילבניה, שחיה את זוועות אושוויץ , אמר: הפוגרום הוא בעצם תחילתו של הטרור במולדובה ובטרנסילבניה. בזמנים האלה הורי עברו גם את הזוועות של אושוויץ, אז אני חי את הימים הכואבים האלה בעצמי ותמיד מנציח את כל מה שקשור לפוגרום או לשואת היהודים.

השגריר ראדו יואניד נשא נאום בכנס השנתי שהוקדש להנצחת יהודי רומניה, שהתקיים ביד ושם. כיום חסרה ברומניה קהילה יהודית ייחודית ותוססת, קהילה שהיתה לפני מלחמת העולם השנייה, קהילה שהיא הייתה השלישית בגודלה באירופה. אי אפשר לשכוח את גורלם הטרגי של יהודי רומניה בתקופת השואה ועלינו להמשיך להיאבק נגד הופעתה מחדש של האנטישמיות, אמר יואניד.

בית הזיכרון אלי ויזל הנמצא בסיגטו מרמטיי (צפון רומניה) יעבור שיקום נרחב. מוזיאון מרמורש זכה כשותף בפרויקט JCulture, שהוגש במסגרת תוכנית שיתוף הפעולה החוצה גבולות הונגריה – סלובקיה – רומניה — אוקראינה לתקופה של 6 שנים, החל מ2014 ועד 2020. זהו פרויקט תרבותי שמטרתו העיקרית היא שיקום בית הזיכרון אלי ויזל. הפרויקט JCulture , מוקדש לחי היהודים בסיגטו מרמטי Ivano Frankivsk (אוקראינה), ומטרתו לקדם את המורשת התרבותית היהודית של שתי הערים השותפות, להחזיר את יעדי התיירות באמצעות יצירת נקודות עניין תיירותי שיציגו את מורשת היסטורית של הקהילות היהודיות המקומיות, אמר ראש עיריית סיגט, וסילה מולדובן. שווי הפרויקט הכולל הוא כמעט 260,000 אירו, כשלסיגט הוקצו 160,000 יורו.

עבודות השחזור בבית הזיכרון של אלי ויזל מכסות את הבניין כולו. השיפוצים כוללים גם חלק מהתערוכה: החצר הפנימית תסודר ותצויד במערכת תאורה חדשה. הבית היהודי מכפר Poienile Izei, שנשמר במוזיאון הכפר Maramureş, ייהנה גם הוא משיקום. אותו סוג של פעולות יבוצע באחד מבתי הכנסת בעיר Ivano Frankivsk באוקראינה, אמר ואסילה מולדובן

הפרויקט כולל הפקת חוברות וגלויות וסיור יהודי הן בסיגט והן Ivano Frankivsk. יתקיים גם פסטיבל תרבות יהודית בהשתתפות אורחים מהארץ ומחוצה לה. תקופת הביצוע של הפרויקט היא 12 חודשים מחתימת חוזה המימון.

הסופר אלי ויזל, ניצול שואה וחתן פרס נובל לשלום, נולד ב- 30 בספטמבר 1928 בסיגטו מרמטיי. לאחר 1990 ביקר הסופר בעיר ובבית הוריו מספר פעמים בליווי משפחתו.

הפרלמנט הרומני מקיים ב -30 ביוני, לראשונה בתולדותיו, ישיבת זכרון של שתי הלשכות כדי לזכור את קורבנות הפוגרום שהתרחש ביוני 1941 , ביאסי, שבצפון מזרח רומניה, מסר חבר הפרלמנט אלכסנדרו מורארו, שהוא גם נציג מיוחד של הממשלה רומניה לקידום מדיניות הזיכרון, המאבק באנטישמיות ובשנאת זרים. ע”י היוזמה לקיים ישיבה חגיגית לרגל 80 שנים שעברו מאז הטבח הגדול ביותר ברומניה, בעידן המודרני, הפרלמנט מעביר מסר הכרה בסבלם של הקורבנות ושל ניצולי הפוגרום. בכך האירוע ימשוך תשומת לב מיוחדת של דעת הקהל המקומית והבינלאומית, אומר מורארו.

נשיא רומניה, חברי ממשלה, ראשי מדינה לשעבר, שגרירים בבוקרשט, ראש בית המלוכה ברומניה, הפטריארך של הכנסייה הרומנית האורתודוכסית, מנהיגי דתיים אחרים, נציגי הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, נציגי האקדמיה הרומנית, ניצולים או צאצאי קורבנות הפוגרום.

יום זיכרון מיוחד זה של הפוגרום שבו נרצחו 13500 יהודים, מייצג, עבור הקהילה היהודית מיאסי ומרומניה רגע חשוב מאוד, מנקודת מבט של הכרת העבר, כמו גם דוגמא של האופן בו הרשויות תורמות לטיפוח הזיכרון הלאומי. פורום הדמוקרטיה ברומניה מכבד אפוא את העיקרון האירופי של ימינו “אין פיוס ללא זיכרון” ובאמצעות מושב חגיגי זה, הפרלמנט הרומני מכבד את זכר הקורבנות, מגנה את מבצעי הפשע ותורם לפיוס הבנוי על אמת וזיכרון, אמר מורארו. הפרלמנט הרומני עובר משלב הכחשת השואה בשנות התשעים לרגע זה בו אנו מקיימים ישיבה חגיגית חסרת תקדים, סיים מורארו.

תוכנית ההחלמה והחוסן הלאומי, שאומצה על ידי ממשלת רומניה, מספקת כספים משוק המשותף להקמת מוזיאונים לזיכרון ברומניה. התוכנית מספקת, בין היתר, מימון של 78 מיליון יורו לפרויקטים המכוונים לבית הספר המקוון ו -500 מיליון למניעת הנשירה מבתי הספר.

לרכיב התיירות והתרבות מוקצבים 172 מיליון יורו, 10 מיליון יורו להפעלת ארגוני ניהול יעדים ו -14 מיליון יורו להפקת סרטים ולהפצת השינוי הדיגיטלי בתרבות. רכיב זה כולל גם מימון מוזיאוני הזיכרון, בינהם המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית והשואה ברומניה שיוקם בבוקרשט, אנדרטת המהפכה נגד הקומוניזם בדצמבר 1989 שתוקם בטימישוארה שבמערב רומניה, כלא השתיקה ברמניקו סראט שבמזרח רומניה, האנדרטה של הקורבנות הקומוניזם בסיגטו מרמטיי שבצפון, ומוזיאונים טכניים.

התקציב הכולל, שהוקצה לרומניה באמצעות תוכנית ההחלמה והחוסן הלאומית מסתכם בכ- 29.2 מיליארד אירו עבור השקעות (הלוואות ללא החזר), כדי לנטרל את ההשפעות השליליות של מגפת ה- COVID-19.

כדי לקבל את המימון הנ”ל רומניה הגישה את תוכנית לבריסל ועוקבת אחר הערכתה הרשמית של הנציבות האירופית.

צאצאי קורבנות הטבח נגד המיעוטים שהתרחש בין השנים 1940-1945, לצד קורבנות רדיפות מסיבות אתניות, יקבלו קצבה חודשית של 175 ליי (כ- 35.5 יורו), על פי הצעת חוק שאומצה על ידי לשכת הצירים בפרלמנט הרומני. חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, אחד היוזמים, אמר כי הפרויקט הוא יקל ויעוזר לקורבנות השואה. פרויקט זה הוא מעשה של כבוד ונורמליות מוסרית למרות שהוא יוצא לפועל מאוחר מדי עבור רבים מילדי קורבנות השואה וניצולי השואה. בראש ובראשונה זו הכרה מוסרית של הסבל שעברו, בתמיכה שנתנו להוריהם ובדרך בה הם הבינו לשמר על זיכרון הסבל הזה, אמר וקסלר. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית שבאופוזיציה, הצביעה בעד הצעת החוק, אך ציינה כי הצעדים באים באיחור רב עבור ילדי קורבנות השואה, שרבים מהם הם בני 80 ומעלה. חבר הפרלמנט הליברלי, אלכסנדרו מורארו, אמר כי הפרויקט יתקן בסופו של דבר את הנזק המוסרי והפיזי שנגרם על ידי זוועות השואה, ברוח שמירת זכרם של קורבנות המשטרים הטוטליטריים.

על פי הפרויקט, ילדי הקורבנות שנרצחו ברכבות מוות, במהלך מעשי טבח נגד אוכלוסיית המיעוטים, במהלך הגירוש לגטאות ומחנות ריכוז בחו”ל, במהלך שלילת חירות במקומות מעצר, במהלך הפינוי מהבית שבבעלות, בתקופה בה היו חלק מפלוגות העבודה בכפייה, זקאים לקצבה חודשית הנ”ל. ההוראות אינן חלות על אנשים שהורשעו בפשעים נגד שלום ואנושות, על אלה שביצעו פעילות פשיסטית במסגרת ארגון או תנועות פשיסטיות, על מי שבתקופה הקומוניסטית היו חלק ממנגנון הדיכוי, חלק מהמשטרה הפוליטית, המיליציה או בתי המשפט שניהלו משפטים פוליטיים של מתנגדי המשטר הקומוניסטי.

ספרי לימוד ההסטוריה ברומניה צריכים לרענן את הביבליוגרפיה, אחרת הם הם הופכים את השואה לנושא טריוויאלי , אומר המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”. לאחרונה פרסמה האקדמיה הרומנית את “מאה שנה לאחר אמנת המיעוטים (1919); היבטים מההיסטוריה והציוויליזציה של היהודים ברומניה “.

מחבר הספר פרופסור קרול ינקו, כתב שמבלי להיות נושא מרכזי, הטרגדיה של יהודים ברומניה בלחץ גרמניה הנאצית, רשמה היעלמותם של מאות אלפי יהודי רומניה, אך למרבה המזל, רוב היהודים באזור הגיאוגרפי הזה שרדו.”

בכך מבינים שמבצעי הדרמה הזו היו הגרמנים ולא הרומנים, ועבור המחבר זהו “אושר” שרוב היהודים,רק כ55ֵ% מכלל אנשי הקהילה, נשארו בחיים , כותב מכון “ויזל”. . באותה נימה של לעג משתמש לאדיסלו גיימאנט, שלפיו הפוגרום ביאשי (צפון מזרח רומניה) בו נרצחו אלפי הקורבנות התרחש אך ורק ברכבות המוות . המכון שואל רטורית אם ההיסטוריון לא יודע עדיין על אלפי הקורבנות האחרים שנרצחו בעיר. כשאותו לדיסלאו גיימאנט מגיע לתקופה הקומוניסטית, הוא מציג את הגירת היהודים לישראל בנימה חיובית, מבלי לומר מילה על הגירה בתנאי מכירת היהודים, גביית מס על ידי המדינה הקומוניסטית הרומנית עבור כל יהודי שעזב את רומניה, הוסיף המכון.

בשנת 2020, לראשונה בספר הלימוד בהיסטוריה בכיתה ח , השואה ברומניה הפכה לשיעור בצורה של מחקר מקרה. מבין שלושת ספרי הלימוד שנבדקו, הספר של סטן סטויקה, נועד לספק לסטודנטים מידע על הפוגרום ביאשי. החומר המוצג בספר הלימוד הופיע לראשונה בספרו של פרופסור אוניברסיטאי פלורין קוסטנטיניו, “היסטוריה כנה של העם הרומני” ספר שפורסם ב2008. לטענת האקדמאי, היהודים תקפו שני טורים צבאיים, וכתוצאה מכך “השלטונות הרומניים המשיכו לפינוי מהיר של היהודים מיאשי, בתנאים לא אנושיים (…). מספר המפונים ברכבות העמוסות גרם בסופו של דבר לכמה אלפי יהודים לאבד את חייהם במה שכונה “פוגרום יאשי” נכתב בספר הנ”ל. למעשה האירועים היו שונים לחלוטין, והפוגרום תוכנן ובוצע על ידי שלטונות רומניה, עם הידיעה של הפיקוד הצבאי הגרמני שחנה ביאשי, מציין מכון ויזל. לאחר מכן, הדוחות שהוכנו על ידי השלטונות הרומנים בכל הנוגע לרצח זה, זייפו, והאחריות לתכנון וביצוע הטבח יוחסה לצד הגרמני.

עם מחקרים ושיעורים שמסלפים את העובדות ומתעלמים ממסמכים אוטנטים, אנו רחוקים מלקבל את העובדות ההסטוריות כשיעור אמיתי באזרחות. “לדעת את העבר למען העתיד”, “לא לשכח” נותרו סיסמאות שאנו משמעים רק ברגעי ההנצחה, כותב מכון “ויזל”.