Tag: שׁוֹאָה

  • שני מוזיאונים המוקדשים לזיכרון יוקמו ברומניה

    שני מוזיאונים המוקדשים לזיכרון יוקמו ברומניה

    שני מוזיאונים המוקדשים לקידום זכרם של קורבנות השואה והקומוניזם יוקמו ברומניה, בתוכנית ההחלמה והחוסן הלאומית של האיחוד האירופי. ההודעה נמסרה על ידי חבר הפרלמנט אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של הממשלה לקידום מדיניות זיכרון, מאבק באנטישמיות ושנאת זרים. הוא ציין כי מדובר במוזיאון הלאומי להיסטוריה של היהודים והשואה ברומניה ובאנדרטת כלא השתיקה ברמניקו סאראט (מזרח).



    במקרה של המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית והשואה ברומניה, נקבע הפרויקט הזוכה בתחרות הפתרונות לעיצוב התערוכה הקבועה. המוזיאון יפעל בבניין באנלוק-גודריך, הממוקם במרכז בוקרשט, בקאלה ויקטוריי. חשוב להזכיר את המאמץ שעשה המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה אלי ויזל, כדי לקדם מטרה זו. בעקבות הצעדים שיזם חבר הפרלמנט מורארו, ההשקעה הזו, המוערכת בכ -38.7 מיליון יורו, תיכלל בתוכנית הלאומית להתאוששות והחוסן. המוזיאון יהווה כרטיס ביקור של רומניה שתזכה בכבוד , תהיה אירופית יותר וכנה יותר כלפי אזרחיה אם היא תקבל את ההיסטוריה שלה כפי שהיא, לטוב ולרע, אמר מורארו



    לגבי אנדרטת “כלא השתיקה” ברמניקו סאראט, אלכסנדרו מורארו אמר כי זה יעלה 10 מיליון יורו. הכלא ברמניקו סראט (מזרח) היה אחד נקודות הדיכוי החשובות של המשטר הקומוניסטי. יש לנו כבר דוגמאות במדינות אירופה בהן בוצעו פרויקטים דומים להפיכת בתי כלא לשעבר ומחנות עבודות כפייה לאנדרטאות, אומר מורארו. בין השנים 1955-1963, מפקד הכלא היה ALEXANDRU VISINESCU, שהורשע בשנת 2015 בפשעים נגד האנושות.

  • מעבר לגדר- סיפורו של ניצול שואה

    מעבר לגדר- סיפורו של ניצול שואה

    לרגל יום השואה בישראל, מכון התרבות הרומני בתל אביב ארגן ב- 6 באפריל, ברשת, בפייסבוק אירוע שהוקדש לסרט התיעודי “מעבר לגדר. סיפורו של ניצול שואה. “



    על הסרט התיעודי חתומים מפיקת הטלוויזיה תאודורה דרגוי וההיסטוריון אדריאן סיופלאנקה, מנהל המרכז לחקר תולדות יהודי רומניה “וילהלם פילדרמן” שפועל תחת חסות פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה.



    הסרט התיעודי עוקב אחר סיפורם של אדולפינה רגנבוגן ובני משפחתה, שנספו במוסטובוי, אחד ממחנות הריכוז בטרנסניסטריה. בין 1940-1944 שלט ברומניה משטר פוליטי פאשיסטי שבהשראת גרמניה של היטלר, חיפש דרכים רדיקליות להתמודד עם מה שכונה “הבעיה היהודית”. רשויות אכיפת החוק הממלכתיות, הצבא, המשטרה, הזנדרמריה, השירות החשאי, גויסו נגד היהודים, שהוטרדו, הוכו, גורשו ונרצחו באותן השנים.



    הסרט מתייחס לפרק מספטמבר 1942, כאשר 600 יהודים מממלכת רומניה העתיקה גורשו לטרנסניסטריה, נשדדו על ידי זנדרמים רומניים ואז נורו. אדולפינה רגנבוגן הדגישה את החשיבות של הכרה והזכרת ההיסטוריה האישית והקהילתית, כדי למנוע ביצוע זבעות העבר בעתיד.

  • מסרים ליום הזיכרון לשואה ולגבורה

    מסרים ליום הזיכרון לשואה ולגבורה

    שגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד, ושגריר ישראל ברומניה, דייוויד סרנגה, שיגרו מסרים ליום הזיכרון לשואה ולגבורה.



    בכל שנה ביום השואה אנו זוכרים את קורבנות השואה אבל גם את אלה שעזרו ליהודים בתקופה ההיא. בטקס שערך בני ברית באנדרטת Scroll of Fire בירושלים הדגיש ראדו יואניד את החשיבות להמשיך במאבק באנטישמיות, בהכחשת ובעוות ההיסטוריה של השואה וזאת כדי שהאירועים הטרגיים של העבר לא יחזרו שנית. באירוע שאירגן המרכז להשפעה יהודית ואמיצים ביחד דיבר השגריר יואניד על אחריות קולקטיבית במאבק בנאום שנאה בחברה שלנו ובקידום סובלנות והבנה בין האנשים.



    לפני שמונה עשורים נספו 6 מיליון יהודים, נשים וגברים שמתו בייסורי השואה שלא ניתן לתאר. ניצולי הזוועות הללו עוברים מן העולם. כיום גרים בישראל כ -180,000 ניצולי שואה. ביניהם, יהודים ממוצא רומני, כתב השגריר דוד סרנגה.



    היו יהודים שסבלו מהשפלות ועינויים של הלגיונרים במהלך פוגרום בוקרשט, בשנת 1941. יהודים ששרדו את מעשי השוד, המכות והכדורים של חיילים ואזרחים רומנים שפעלו לפי פקודת מרשל אנטונסקו “לנקות את יאסי מאוכלוסייתה היהודית” . יהודים שצפו באהוביהם נחנקים בקרונות האטומים של “רכבות המוות”. יש עדיין שורדים מבין 150,000 יהודים שגורשו לטרנסניסטריה, דחוסים ברכבות משא, ללא אוכל ומים. חובתנו להוביל את סיפורם הלאה ולוודא שהוא לא נשכח, אמר סרנגה. למרבה הצער, גם לאחר 80 שנה, האנטישמיות ממשיכה להתפשט דרך הרשתות החברתיות, במרחב הציבורי, אפילו ברמה הפוליטית. אנטישמיות לא נמדדת רק במספר האירועים האנטישמיים המתרחשים במדינה, אלא גם בדרך שבה החברה מגיבה לאירועים אלה, בדרך שבה מגיבים הרשויות ומובילי הדעה. רק אז נוכל לראות את אופי האמיתי של חברה, סיכם הדיפלומט הישראלי.

  • הפרויקט הזוכה להקמת מוזיאון היהודים והשואה

    הפרויקט הזוכה להקמת מוזיאון היהודים והשואה

    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” הכריז על הפרויקט הזוכה להקמת מוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית ושואה ברומניה. הפרויקט הזוכה יוקם ע”י קבוצה בה משתתפים Popp & Asociaţii S.R.L – ו- Westfourth Architecture S.R.L., Berenbaum Jacobs Associates LLC.



    את 4 הפרויקטים שהשתתפו בתחרות ניתן לראות באתר המכון.



    המוזיאון יוקם במרכז בוקרשט, באזור סמלי של העיר, Calea Victoriei, בבניין Banloc-Goodrich, שתוכנן על ידי האדריכל Octav Doicescu במהלך שנות הארבעים.

  • הדחתו של מזכיר המדינה אוקטב בג’וזה

    הדחתו של מזכיר המדינה אוקטב בג’וזה

    ראש ממשלת רומניה פלורין קיצו פיטר את אוקטב בגיוזה, מזכיר המדינה להכרה באלה שלחמו נגד המשטר הקומוניסטי ונשיא איגוד האסירים הפוליטיים וקורבנות הדיקטטורה הקומוניסטית ברומניה. בגוזה פוטר בגלל הצהרה בה ניסה להצדיק ולהביא טיעונים לטובת צאצאי פושעי מלחמה, נאצים או פאשיסטים, כדי ליהנות מזכויות מטעם רומניה, הניתנים בדרך כלל לאחר אישורם בהליך הפרלמנטרי. ניסיון זה מהווה פגיעה בקורבנות ובסובלים בעקבות זוועות הקומוניזם והשואה. רומניה נותרה מחויבת בתוקף לגנות את השואה וכל סוג של סטיגמה אתנית, חברתית או דתית. להטיל ספק בממדי השואה ולנסות להעמיד את הקומוניזם ברומניה על כתפיה של הקהילה היהודית, הוא ניסיון לטשטש את ההיסטוריה ומעשה מסוכן לערכים דמוקרטיים, הוסיף קיצו.



    אלכסנדרו מורארו, נציג מיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות זיכרון, מאבק באנטישמיות ובשנאת זרים, ראה את פיטוריו של בגוזה כצעד לגיטימי ונכון ואמר כי הכחשת השואה אינה תואמת את עמדת רומניה. התייחסותו של בגיוזה לשואה משפיעה על דמותה של רומניה והיא לא מתקבלת על הדעת. הזיוף, העיוות והכחשת השואה על ידי איש ציבור פוגעים קשות בהתחייבויות ובמאמצים שעשתה רומניה בשני העשורים האחרונים, כתב מורארו, הרואה בהצהרותיו של אוקטב בזוזה עלבון לזכרם של קורבנות השואה וצאצאיהם. . בהתחשב בכך שפעולות לשבח אנשים שהורשעו בפשעי מלחמה התרחשו מעל דוכן הפרלמנט, שממנו מפלגה ניאו-פאשיסטית מפיצה סמלים נאציים הפוגעים בזכרם של קורבנות השואה גורם לתחושת מצב חרום בכל הנוגע למצב זה, אומר מורארו.



    המרכז למעקב ולמיגור האנטישמיות ברומניה בירך על החלטתו של ראש הממשלה, וקבע כי זו הפעם הראשונה שראש ממשלת רומניה הגיב במהירות ואימץ צעד הוגן: סילוק עובד מדינה, ממוסד ממלכתי על קידום שיח מכחיש שואה ומפיץ אנטישמיות. האופן בו אוקטב בגוזה, התייחס לשואה והדיון על מספר קורבנות השואה, הוא ספציפי לתופעת הכחשת השואה והסבל שנגרם על ידי התנועה הלגיונרית ומשטרו של המרשל יון אנטונסקו במהלך מלחמת העולם השנייה., כתב המרכז.



    במקביל, הברית למען איחוד הרומנים, מפלגה פרלמנטרית לאומנית היושבת באופוזיציה, שמקדמת אהדה כלפי התנועה הלגיונרית, מתחה ביקורת על פיטוריו של אוקטב בזוזה, כשהיא אומרת ש”רומניה מעבירה מסר לאזרחיה ולעולם כולו שאומץ ומוסרית אינם ראוים לכבוד”. פיטוריו של בגוזה הם טעות, אמר חבר הפרלמנט הליברלי פלורין רומן.



    התאחדות האסירים הפוליטיים לשעבר פרסמה הצהרה ב- 12 במרץ בה זועמה על כך שהפכה ל”סיבה לסכסוכים בין פרלמנטרים “בגלל חוק משנת 2020 שמקדם תשלום פיצויים לילדי האסירים הפוליטיים והמגורשים לשעבר. העמותה הצהירה כי “היא אינה חולקת על קיומה של השואה ברומניה המחולקת”, ו”הדבר היחיד שניתן לדון בו הוא מיימדי השואה, מבלי להכנס לדיון בנוגע לזוועות שבוצעו נגד היהודים ולא רק. ” נציגי המיעוטים היהודים, הגרמנים והסרבים קראו לשנות את החוק כך שהחוק לא יחול על אנשים שהורשעו בפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות או על מי שפעל בתנועת הלגיונרים הפשציסטים, כולל את ילדיהם. תיקונים אלה גררו ביקורת מצד האגודה בראשות אוקטב בגוזה, שכתב: “ילדינו סבלו כל חייהם וזה לא הוגן שלפחות עכשיו הם לא מקבלים פיצויים מוסריים וחומריים, בין אם הוריהם היו “פושעי מלחמה”, נאצים, לגיונרים או קומוניסטים ».



    מצד אחר, עשרות פרלמנטרים סוציאל-דמוקרטים ולאומנים, נציגי החברה האזרחית, שחקנים, אסירים פוליטיים או יורשיהם שלחו מחאה לראש הממשלה פלורין קיצו ולנשיא הליברלי לודוביק אורבן בדרישה להחזיר את בזוזה לתפקידו ולהתנצל. אוקטב בגוזה משלם עבור עמדותיו נגד אמצעים מפלים פוליטית את זכרם של לוחמים אנטי-קומוניסטים ואת זכויות ילדיהם. הוא משלם על האומץ לבקר את פעולותיהם של כמה פוליטיקאים נגד ילדי לוחמים אנטי-קומוניסטים, כתבו העותרים.

  • יש לעצור את שיקום תדמיתם של פושעי מלחמה

    יש לעצור את שיקום תדמיתם של פושעי מלחמה

    סילביו וקסלר, נשיא פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה, אמר בסנאט הרומני כי מדובר בהשפלה נוראית לקורבנות השואה שעל שולחן הסנאט הונחו שתי הצעות חוק לתשלום פיצויים ע”י המדינה לליגיונרים לשעבר , לצאצאיהם, לפושעי מלחמה או כאלה שהיו חלק מארגונים נאציים בין 1930-1940.



    העובדה שהסנאט הרומני מנסה לשכתב את ההיסטוריה, שסנאטור רומני מקדם דמותו של אדם שהוא פושע מלחמה, זו בושה לא רק עבור הפרלמנט, אלא גם בושה עבור רומניה, אמר וקסלר, כתגובה לשבחים שסורין לבריק, סנטור לאומני, מטעם הברית למען איחוד הרומנים שיבח חבר בממשלתו הפרו-נאצית של מרשל יון אנונסקו.



    הערכתי את שיתוף הפעולה ללא דופי עם כל הקבוצות הפרלמנטריות בכל יוזמות החקיקה שלי, החל מהתמיכה בניצולי שואה וכלה בהקמת המוזיאון להסטוריה של היהודים והשואה ברומניה. הפרלמנט מייצג את העם וכל אחד מכם אחראי להגנת זכרם של האנשים האלה. . לא הייתי מזכיר את הדברים האלה אם לא ראיתי ניסיונות לשקם את התנועה הלגיונרית, לשקם את אנטונסקו ואת אלה שאפשרו את מעשיו: מירצה וולקנסקו היה אחד מהם, ולריו גפנקו גם, אמר וקסלר.


    בתשובה אמר הסנטור לבריק כי לא יפסיק לדבר ב”ערצה “על מי שהוא כינה חללים וגיבורים ועל אסירים פוליטיים שאשמתם היחידה הייתה שהם התנגדו לקומוניזם. לדבריו, הוא הצהיר הצהרות פוליטיות שלא ניתן לצנזר.



    חבר הפרלמנט הליברלי, אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של הממשלה לקידום מדיניות זיכרון, מאבק באנטישמיות ושנאת זרים, גינה את העלבונות שהביאו נציגי AUR לקורבנות השואה ואמר כי ינקוט בצעדים נגד תשלומים כאלה. לא נסבול הפגנות אנטישמיות פומביות ועלבונות שכמה חברי פרלמנט הטילו על זכרם של קורבנות השואה. יציאות קיצוניות אינן מקובלות על הציבור, על אנשים וארגונים הנלחמים על כיבוד זכרם של קורבנות השואה, אמר מורארו. לדבריו, הוא המום מהצהרותיו של הסנאטור סורין לבריק, שהצהיר בפומבי על תמיכתו באלה שהורשעו בפשעי מלחמה, תוך שהוא מנצל חסינות על הצהרות פוליטיות.



    שגריר ישראל בבוקרשט, דיוויד סרנגה, אמר כי הוא עצוב מאוד מהצהרותיו של הסנטור סורין לבריק. אין להסוות את המעשים הבלתי נסלחים שביצע מירצה וולקנסקו, חבר ממשלת מרשל יון אנטונסקו . וולקנסקו היה עורב ישירות בשוד היהודים בתקופת השואה ברומניה, יחד עם חברים אחרים בתנועה הלגיונרית. הוא הזכיר שבשנת 1946 וולקנסקו נשפט והורשע בעבירות מלחמה, ובשנת 2019 דחה בית המשפט לערעורים בבוקרשט באופן סופי את הבקשה לקבוע את האופי הפוליטי של ההרשעה. לא ניתן לשכתב אמת היסטורית באמצעות הצהרות פוליטיות. העיוות של עובדות היסטוריות הוא השפלת זכרם של קורבנות ושורדי השואה, סיכם השגריר.



    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” כתב כי הוקרה לפושעי מלחמה ודמויות השייכות לעברה הפשיסטי של רומניה הפכה למנהג בהצהרות פוליטיות בפרלמנט הרומני וציין במיוחד את העובדה שאף סנאטור לא נקט עמדה נגד הצהרותיו של סורין לבריק, ששיבח את אלה שתמכו או תרמו לגיבוש מדיניות ההשמדה הנהוגה על ידי רומניה נגד אזרחיה במהלך השואה.



    ב- 3 במרץ דניאל גיורג , חבר הפרלמנט הליברלי , שיבח את וולקאנסקו. גם אז לא הייתה אף תגובה ומחאה נגד. 80 שנים לאחר הפרק החשוך ביותר בהסטוריה של רומניה, חשוב שחברי הפרלמנט יינקטו פעולה נגד עילבון זכרון קורבנות השואה מסר מכון ויזל.



    מירצה וולקנסקו היה פילוסוף, פובליציסט, סוציולוג ופוליטיקאי רומני בעל רעיונות אנטישמיים חזקים, שהורשע בפשעי מלחמה. הוא היה חלק מממשלת אנטונסקו בתפקיד מזכיר המדינה במשרד האוצר. ולריו גפנקו היה אחד מהלגיונרים שמתו בבתי הכלא של המשטר הקומוניסטי ברומניה.

  • תקרית אנטישמית בעצרת בבוקרשט

    תקרית אנטישמית בעצרת בבוקרשט

    סילביו וקסלר, נשיא התאחדות הקהילות היהודיות ברומניה, אמר כי יפנה לפרקליטות בכל הנוגע להשפלת קורבנות השואה בעצרת בבוקרשט. מדובר בשימוש בכרזה עם גרפיקה הדומה לזו שבכניסה למחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו. על השלט נכתב VAKCIN MACHT FREI.



    השלט הונף במהלך עצרת נגד חיסון חובה ונגד חבישת מסכת מגן ברומניה.



    יותר מהשפלה של אלה שמתו שם, זו התייחסות המזלזלת על השואה עצמה , אמר וקסלר, המתריע כי זה לא היה מקרה יחיד, אלא חלק מסדרת מקרים מדאיגים במיוחד בגלל היעדר תגובות מצד הרָשׁוּיוֹת.



    וקסלר הוסיף כי זו אינה הפעם הראשונה בה מועלות תיאוריות קונספירציה נגד חיסונים על בסיס השוואה אומללה למחנות הריכוז או למה שקרה בשואה. הוא נזכר כי לעתים קרובות התלונן בפני הרשויות, מבלי לקבל תגובה, על הפרות חקיקה האוסרות על ארגונים פשיסטיים, לגיונרים, גזעניים או שנאת זרים, סמלים וקידום פולחן אנשים האשמים בפשעי רצח עם ופשעי מלחמה.



    חבר הפרלמנט הליברלי אלכסנדרו מורארו, נציג מיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות זיכרון השואה ומאבק באנטישמיות ובשנאת זרים, מתח ביקורת על האירוע. הסיסמה בה השתמשו במחאה, בה השתתפו גם חברי הקבוצה הפרלמנטרית של הברית למען איחוד הרומנים, מעליבה את זכרם של קורבנות מחנות הריכוז הנאציים וצאצאיהם המעטים. תנועות כאלה מראות לנו שעלינו להגביר את המאמצים לקדם את מדיניות הזיכרון, אך גם את אלה של מאבק בשנאת זרים, אנטישמיות, גזענות וצורות אחרות של חוסר סובלנות, אלימות סמלית או פוליטית. אני אזום צעדים לסנקציה של ביטויים אלה, על פי החוק, אמר מורארו.



    המרכז למעקב ולמיגור האנטישמיות ברומניה, MCA ROMANIA, נקט גם הוא עמדה כנגד השלט שהונף בעצרת נגד החיסונים. הכרזה הזו היא תמונה חיה של מניפולציות ושימוש בשואה במהלך מחאה, מניפולציה מזלזלת בנושא קדוש ליהודים, במדינה בה הקהילה היהודית קטנה ביותר, קהילה שאותה מציינים אך ורק למטרות פוליטיות. על הרשויות ברומניה להגיב ללא איחור והיסוס על בסיס חקיקה הקיימת נגד הלעג והזלזול בשואה, דרש מקסימיליאן מרקו כץ, מנהל המרכז.

  • סיפורי חיים מצפון טרנסילבניה – קלוז ‘נאפוקה

    סיפורי חיים מצפון טרנסילבניה – קלוז ‘נאפוקה

    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” פרסם פרק חדש של הפרויקט “שיעור היסטוריה אחרת”, שכותרתו “סיפורי חיים מצפון טרנסילבניה – קלוז-נאפוקה”. הספר הוא על גירוש יהודים מקלוז-נאפוקה, שבטרנסילבניה, בצפון מערב רומניה.


    על פי מפקד האוכלוסין משנת 1930, 13504 יהודים חיו בקלוז נאפוקה. הם חיוו 12.7% מכלל האוכלוסייה בעיר. ב- 30 באוגוסט 1940, בעקבות תכתיב וינה, הועבר צפון טרנסילבניה לשליטת הונגריה. מצב היהודים הידרדר במהירות. אם בתחילת הדרך מדובר היה בצעדים מפלים ובהטלת משטר עבודות כפייה, בסוף יהודי קלוז גורשו למחנות המוות. .


    הכנסתם לגטו החל ב- 3 במאי 1944. בנוסף ליהודים המקומיים, הגיעו יהודי Borșa, Hida, Huedin, Nadasdia, Gherla. הגירושים החלו ב- 25 במאי ונמשכו כחודש. בוצעו 6 הובלות. מצפון טרנסילבניה נשלחו להשמדה כ160000 יהודים. רק כ35000 שרדו.



    “במחנה הבנת את האופי האמיתי של האדם. האופי האמיתי שלנו מוסתר היטב על ידי מוסכמות חברתיות. לא היו כאן מוסכמות חברתיות “, כתב אוטו אדלר, ניצול השואה, שגורש מקלוז-נאפוקה לאושוויץ, עם משפחתו. הוא עבר 4 מחנות ריכוז עד לשחרורו ב -2 באפריל 1945 על ידי הכוחות האמריקאים.



    באביב 1944 נצטוו היהודים בקלוז-נאפוקה לעזוב את בתיהם כדי להתרכז בגטו שנמצא במפעל לבנים איריס בצפון העיר. כשחברתה היהודייה חנה המבורג באה להיפרד ממנה, מגדה סטרו, כיום חסידת אומות העולם , הציעה לה את תעודות הזהות שלה כדי שתוכל לעזוב את קלוז . עם מסמכיה של מגדה נמלטה האנה מגירוש, הגיעה לבודפשט ושרדה את המלחמה. MAGDA STROE התוודתה: “אינך יכול לבקש מאיש את המסמכים שלו, כדי שבסופו של דבר תוכל להימלט והוא יוצא להורג. אי אפשר לדרוש דבר כזה, אבל אפשר להציע. ומסרתי לה את המסמכים שלי, את תעודת הלידה ותעודת הטבילה “

  • מכון אלי ויזל אוסף מחקרים ומאמרים לכתב העת המדעי שואה מחקרים

    מכון אלי ויזל אוסף מחקרים ומאמרים לכתב העת המדעי שואה מחקרים

    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” הודיע על איסוף מחקרים ומאמרים לכתב העת המדעי “שואה”. מחקרים ומחקר », גיליון 2021. ניתן להגיש הצעות עד ליום 31 ביולי 2021.



    מגזין השואה, מחקרים ומחקר, הוא פרסום מדעי שנתי, המוקדש ללימודי מחקר מדעיים ואקדמיים בנושא השואה, אנטישמיות, שנאת זרים, אפליה וכו .



    מכון “אלי ויזל” מפרסם ומפרסם את כתב העת מאז 2009. כתב העת הוא הפרסום המדעי הראשון ברומניה שמטרתו להפיץ במרחב האינטלקטואלי את תוצאות המחקר השיטתי של מסמכי ארכיון, עדויות ומחקרים בנושא השואה. בכך המכון מספק למתעניינים חומר לימודי משלים ותומך במאמצי המחקר בתחום.



    המגזין מקדיש תשומת לב מיוחדת לעבודות חקר ארכיון או בעל פה, מחקרי מקרה, ביקורות ספרים, המתמקדות במרחב הרומני והאירופי. המאמרים יכולים להיכתב ברומנית, אנגלית, צרפתית או גרמנית, אך עדיפות תינתן למחקרים באנגלית.

  • הנצחה של ויוריקה אגריצ’י

    הנצחה של ויוריקה אגריצ’י

    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” הנציח את ויוריקה אגריצי, ילידת 24 בפברואר 1886 שנפטרה בשנת 1979. היא היתה נשיאת סניף העיר רומן של הצלב האדום של רומניה. ב1983, שנים לאחר מותה, היא קיבלה את התואר “חסיד אומות העולם” מכיוון שסיכנה את חייה והצילה יהודים בתקופת השואה ברומניה, במהלך פוגרום יאסי, בשנת 1941.



    התנהגותה והתנגדותה לרצח, מוזכרות בתערוכה הבינלאומית “בין חיים למוות”, המציגה מקרים של הצלת יהודים, בתקופת השואה, מ -11 מדינות. באוקטובר 2019 הוצגה התערוכה בבוקרשט. היום התערוכה מוצגת ביפן, במרכז הסיפורים על מצילים וניצולים שבמרכז השלום הבינלאומי באוסקה.



    היום אנו מציינים את יום הולדתה של ויוריקה אגריצי, נשיאת הצלב האדום בעיר רומן שברומניה, כתבה הרשת האירופית זיכרון וסולידריות. בליל 2 ביולי 1941 היתה אגריצי במשמרת בתחנת צלב האדום שבעירה. עליה הוטלה המשימה לדאוג לחיילים שצעדו אל החזית, אך היא הוטרדה מצעקות וגניחות שנשמעו משתי רכבות עם קרונות אטומים שחנו הרחק מהרציף. כאשר היא הורתה לפתוח את הקרונות היא מצאה מאות יהודים צפופים עד חנק בקרונות הנעולים, שם הם שהו יותר משלושה ימים. חלקם כבר היו מתים. האחרים עמדו למות מצמא, מתשישות ומרעב. אגריצי וצוותה שיחררו את האנשים, סיפקו להם מים ואוכל, הוציאו את הגופות וניקו את הקרונות. בזכות עזרתם רבים מהם שרדו את המסע הקטלני, כתבה הרשת האירופית לזכר ולסולידריות.

  • אחד חם, אחד קר

    אחד חם, אחד קר

    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” הביע צער על הוויתור על העמדה לדין פלילי של אדם שהואשם בהפרת חוק איסור פירסום וקידום ארגונים, סמלים וחפצים פשיסטיים, לגיונרים, גזעניים ואנטישמים. ההחלטה מגיעה כמעט במקביל להחלטה אחרת, בכורה במערכת המשפט ברומניה – גזר דינו של אדם למאסר של שנה וחודש עם דחיית הוצאה לפועל, בגין הכחשת השואה.


    ישנם מצבים בהם המשטרה והפרקליטות אינם רואים כי יש להביא פעולות בלתי חוקיות הפוגעות בזכרם של קורבנות השואה בפני בית משפט, הוסיף מכון ויזל, שכתב כי בית המשפט של רובה 2 בבוקרשט אישר את הצעת הפרקליטות, בבית הדין לערעורים שהמליץ על ויתור על החקירה הפלילית נגד אדם שהופיע בציבור כשהוא לבש מדים לגיוניים והצדיעה הצדעה נאצית מול בניין מכון ויזל במרכז בוקרשט.


    למרות שהכיר בצד הפלילי של העובדות, סבר התובע כי למרות הפעולות הקונקרטיות שביצע החשוד, SERBAN SURU וחברי ארגונו, היקף השלכות מעשיו הוא קטן ומצדיק את הוויתור על הבאתו לדין, וזאת למרות התנהגותם בניגוד להוראות החוק על איסור ארגונים פשיסטיים, לגיוניים, גזעניים או שנאת זרים, סמלים ומעשים וקידום פולחן לאנשים שנמצאו האשמים בפשעי רצח עם ופשעי מלחמה. ההחלטה סופית.

  • פלטפורמה דיגיטלית  למידע על השואה ברומניה

    פלטפורמה דיגיטלית למידע על השואה ברומניה

    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” השיק את הפלטפורמה הדיגיטלית www.roholocaust.com, פרויקט חינוכי שמטרתו להוות נקודת התייחסות למי שרוצה להעמיק את הידע בהיסטוריה של השואה ברומניה. לפלטפורמה יש גרסאות ברומנית ובאנגלית.



    מתוך הרצון לבנות אלטרנטיבה להודעות לדברי שטנה והכחשת השואה ברומניה, שמפורסמים לעתים קרובות ברשת, לפני שנתיים יצא לדרך הפרויקט # memoriefărăură, זיכרון ללא שינא, כתב המכון “אלי ויזל”. הפרויקט עזר לנו לגלות מה פירוש השואה ברומניה ולהבין כי עובדות ופעולות שתרמו לפרק ההיסטורי הטרגי הזה התרחשו באופן שיטתי, הוסיף המכון. הפלטפורמה .roholocaust.com היא המשך טבעי לפרויקט # memoriefărăură, המייצג את הרצון לגלות את האמת ההיסטורי הוסיף המכון בהודעתו.



    לרוב, דברי שטנה בונים דימויים ללא קשר במציאות החיה וקוברים סיפורי חיים אמיתיים ואירועים דרמטיים. מכאן נובע הצורך לסנן את המידע המשודר באופן מקוון וליצור אלטרנטיבה המציעה לנו נקודת מבט שונה על זיכרון והיסטוריה. קבענו שהפרוייקט זיכרון ללא שינא לא ילך לאיבוד. לפיכך הפכנו את הפרויקט לפלטפורמה שמנחה את צעדינו להבנת הפרק ההיסטורי הזה ואת תפקיד הזיכרון, כתבו יוצרי האתר roholocaust.ro

  • ההרשעה הפלילית הראשונה ברומניה בגלל הכחשת השואה

    ההרשעה הפלילית הראשונה ברומניה בגלל הכחשת השואה

    ברומניה, בית משפט בבוקרשט גזר את העונש הראשון בו מורשע אדם בגין הכחשת השואה. קצין ,SRI שירות המודיעין הרומני לשעבר, וסילא זרנסקו, נידון לשלוש עשר חודשי מאסר, עם דחיית ביצוע העונש, עם תקופת פיקוח של שנתיים. זארנסקו קיבל את העונש על פרסום, בתקופה 2013 — 2017, מאמרים וספר המכחישים את השואה. עליו לקיים שורה של אמצעי פיקוח, אחרת ניתן לבטל את דחיית החלת העונש. ההחלטה אינה סופית וניתנת לערער . הכחשת שואה הוכרזה כפשע פלילי ברומניה והעונש עליו הוא מאסר בין 6 חודשים לשלוש שנים או קנס.



    ההרשעה הראשונה ברומניה על הכחשת השואה היא מסר חזק מאוד מצד מערכת המשפט, קריאה נחרצת לעמידה בחוק, זהו מבחן שהרשות השופטת עוברת לאחר מקרים רבים כאלה, שנחקרו ונפסלו על ידי אנשי הפרקליטות. זה, במקביל, אות אזעקה חשוב למוסדות המדינה, שתופעת האנטישמיות קיימת וכי יש להילחם בה בחוזקה, בכל המכשירים המוסדיים הקיימים, אמר אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של הממשלה לקידום הזיכרון והמיגור של אנטישמיות ושנאת זרים. הוא ציין כי מעשי הכחשת שואה, המונעים מדעות קדומות ושנאה, מעמידים בסימן שאלה עקרונות של זכויות אדם והזכות לכבוד.



    נשיא הפדרציה של קהילות יהודיות ברומניה, סילביו וקסלר, ציין גם כי וסיל זרנסקו, הוא אחד ממכחישי השואה הפעילים ביותר ברומניה ולכן הוא נידון למאסר של שנה וחודש.



    בהודעתו, המרכז למעקב ולמיגור האנטישמיות ברומניה, MCA רומניה) כתב כי לאחר 20 שנה, מערכת השיפוטית ברומניה הרשיעה לראשונה אנטישמי מכחיש שואה. אנו מביעים את שביעות רצוננו מכך שאחרי 4 שנים, שעברו מאז שMCA ROMANIA הגישה את תלונתה בנדון לתובע הכללי שלהמדינה, מערכת המשפטית עשתה צעד קדימה והגיע למסקנה צודקת בחלקה, שעושה צדק לזכרם של 6 מיליון קורבנות השואה ולניצולים.MCA ROMANIA הוסיף כי המרכז ידרוש פתיחה מחדש של תיקים דומים , שבעבר נסגרו או שלא טופלו כלל.

  • שגריר רומניה באו”ם, בטקס הנצחת קורבנות השואה

    שגריר רומניה באו”ם, בטקס הנצחת קורבנות השואה

    שגריר רומניה באו”ם, יון גינגה, השתתף בטקס ההנצחת זכר קורבנות השואה שאורגן ע”י בית הכנסת “פארק איסט” בניו יורק והאו”ם.



    הטקס נערך באינטרנט והובל על ידי הרב ארתור שנייר, ניצול שואה. השתתף בו מזכ”ל האו”ם אנטוניו גוטרס. השגריר גינגה הזכיר את תרומתה של רומניה למאמציה של הקהילה הבינלאומית להילחם באנטישמיות ולהנציח את השואה.



    הוא דיבר על האימוץ של הגדרת העבודה של אנטישמיות בתקופת נשיאות רומניה של הברית הבינלאומית לזכר השואה, IHRA


    השגריר ציין את העובדה שרומניה הייתה בין הראשונות שכללו את ההגדרה הזו בחוק המקומי, וחוק שבו יש הוראות ברורות המגנות הכחשת שואה והסתה לאנטישמיות.



    יחד עם זאת, ממשלת רומניה נמצאת בשלב האחרון של אישור האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבור שנאה, וכן את תוכנית הפעולה ליישום אסטרטגיה זו. גינגה ציין כי משרד החוץ הרומני תרם רבות לפעילות IHRA לכתיבת הצהרת מועצת האיחוד האירופי בנושא המאבק באנטישמיות, שהתקבלה בדצמבר 2020.



    משרד החוץ הרומני חתם תזכיר עם יד ושם ירושלים, על מנת להקל על מחקר הארכיונים הדיפלומטיים הרומניים בנוגע להיסטוריה של הקהילה היהודית ברומניה, לפני ואחרי השואה. השגריר גינגה הזכיר כי רומניה מציינת את פרק ההיסטוריה הטרגי הזה הן ב- 27 בינואר — יום בינלאומי לזכר קורבנות השואה והן ב 9 באוקטובר – היום הלאומי להנצחת השואה ברומניה.

  • קורבנות השואה – מונצחים בבוקרשט

    קורבנות השואה – מונצחים בבוקרשט

    קורבנות השואה הונצחו בבוקרשט על ידי שגריר ישראל, דייוויד סרנגה, סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות יהודיות ברומניה, ומנכ”ל המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי. ויזל “, אלכסנדרו פלוריאן.



    כשהם הדגישו כי זכרם של הנרצחים חייב להשמר, ושתופעות קיצוניות נמשכות, הם הדליקו שלוש נרות באנדרטה לזכר קורבנות השואה בבוקרשט, כשעל כל נר נכתב שמו של קורבן השואה.



    השנה שלחה ישראל נרות לכל רחבי העולם. על כל נר מופיע שם של אדם שנרצח במהלך השואה. חשוב לזכור שכשאנחנו מדברים על שישה מיליון, שאנחנו מדברים על שישה מיליון אנשים ולכל אדם יש שם, לכל אדם היו חיים, אמר שגריר ישראל. הדיפלומט הדגיש כי היום בו מונצחת השואה הוא סמל לא רק לעם היהודי.


    בתורו, אלכסנדרו פלוריאן ציין כי 27 בינואר הוא יום בו אנו לא רק זוכרים את ששה מיליון יהודים לצד רומיים וחולי נפש שהיו קורבנות תמימים של מלחמת העולם השנייה, אלא שזה יום בו מעבר לזיכרון, מעבר לכבוד, עלינו להיות מודעים לאמת ימינו – העובדה שבעתות משבר מודגשת הקיצוניות הימנית.



    סילביו וקסלר דיבר על התופעה הקיצונית בזממנו . יותר מתמיד, בתקופה זו בה אנו רואים את הניסיונות ההולכים וגוברים לשקם את התנועה הלגיונרית (תנועה פשיסטית שפעלה ברומניה בשנות השלושים והארבעים) ובמיוחד לשקם את תדמיתם של פושעי מלחמה מתקופת השואה, הנצחות כאלה או רגעים כאלה רכשו משמעות מיוחדת. אנשים נוטים לשכוח שכל מה שקרה בעבר חייב להשמר בזיכרונם של אנשים, כדי לא לאפשר לרגעים אכזריים כאלה להפוך לנורמה, אמר וקסלר.



    בסיום האירוע המשתתפים, המשיכו בביקור בבניין המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית ושואה ברומניה, בו השתתף גם היועץ של נשיא רומניה, סרגיו ניסטור, סגן ראש המשימה של שגרירות בישראל ברומניה, אמיר סגרון וסגן ראש השליחות בשגרירות גרמניה, קאי הניג.



    העבודות יתחילו בקרוב ואנחנו מקווים שנוכל להיכנס בשערי המוזיאון החשוב הזה בהקדם האפשרי, כתב מכון “אלי ויזל”.