שגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד, ביקר בספרייה הלאומית של ישראל. המבנה החדש של הספרייה הלאומית, שנחנך לפני שמונה חודשים, מציג חיבור מרשים להיסטוריה של העם היהודי והשפה העברית. עם אוסף של למעלה מ-5 מיליון ספרים, הספרייה פתוחה לכל מי שרוצה לגלות אוצרות היסטוריים על יהדות, ישראל, איסלאם, המזרח התיכון ומדעי הרוח, כך מסרה שגרירות רומניה בישראל.
במהלך הביקור, שמח השגריר ראדו יואניד לגלות כי הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, בספרייה הלאומית של ישראל, כלל את הארכיונים והספרים של מרכז המחקר על יהדות רומניה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ובכך הובטחה גישה לארכיונים המרשימים הללו והשמירה על ההיסטוריה העשירה של הקהילות היהודיות ברומניה.
שגריר ישראל ברומניה, ראובן עזר, מסיים את המנדט שלו. מערכת היחסים בין רומניה לישראל היא ייחודית בשל הקשר הארוך והמוצק בין עמינו, שאיפשר שיתוף פעולה פורה בתחומי מפתח כמו ביטחון, תעשייה, מים, הייטק, כלכלה, חקלאות, תיירות, תרבות, אמר השגריר של ישראל, ראובן עזר, במהלך אירוע המוקדש לסיום המנדט שלו בארצנו. כמעט מיליון יהודים ממוצא רומני חיים בישראל, שם הם תרמו תרומה משמעותית בכל תחום פעילות, תוך העשרה של התרבות הישראלית במסורות רומניות ששמרו והעבירו לדורות נוספים, הוסיף הדיפלומט.
השגריר התרגש להיפרד מחבריו הקרובים והשותפים שעמם המשיך או יזם פרויקטים יוצאי דופן. יחד עם חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, אירח השגריר עזר, בארמון הפרלמנט, קבלת פנים המוקדשת לסיום המנדט של השגריר ברומניה. ראובן עזר הודה לחבר הפרלמנט וקסלר על ידידותו הקרובה, הן אישית והן כלפי מדינת ישראל וגם על מסירותו לקידום המורשת היהודית העשירה והמאמצים הבלתי נלאים למאבק באנטישמיות.
האירוע נפתח ע“י הרב הראשי של רומניה, רפאל שפר, בתפילה לשחרור החטופים הישראלים מהשבי בעזה. בהזדמנות זאת הביע השגריר את תודתו לסולידריות של רומניה עם מדינת ישראל ועם עם ישראל לאחר הפיגועים ב-7 לאוקטובר. אחרון חביב, מר. עזר נזכר בביקורו של ראש ממשלת רומניה מרצ‘ל צ‘ולאקו בישראל, שהיה ראש הממשלה הראשון שהגיע לירושלים לאחר הפיגועים ב-7 לאוקטובר 2023, יחד עם שרת החוץ, לומיניצה אודובסקו, ושר ההגנה, אנג‘ל טילבר.
רומניה תתפוס מקום מיוחד בלב השגריר, כיוון שהמנדט שלו סימן את היחסים הבילטרליים ע”י פתיחת הזדמנויות חדשות לשיתוף פעולה לטובת המדינות והעמים שלנו, מסרה שגרירות ישראל בבוקרשט.
ראובן עזר יהיה שגריר ישראל בהודו. השגריר המיועד של ישראל ברומניה הוא ליאור בן דור, שמנדט שלו יחל באוגוסט 2024.
עברו 9 חודשים מאז שחמאס טבח, אנס, עינה וחטף ילדים, נשים וגברים ישראלים חפים מפשע. 9 חודשים חלפו מאז השתנו חיינו לנצח, כך דיווחה שגרירות ישראל ברומניה.
אין יום שלא נחשוב על 120 הגברים, הנשים והילדים הישראלים שעדיין מוחזקים כחטופים של מחבלי חמאס בעזה. לא נשלים עם המצב עד שנחזיר את כולם הביתה, הוסיפה הנציגות הדיפלומטית הישראלית בבוקרשט.
הספר “נקודות מבט חדשות בהיסטוריוגרפיה של יהודים מרומניה” עבר דיגיטציה במסגרת של הפרויקט Biblioteca-digitala.ro, הספרייה הדיגיטלית לפרסומי תרבות. הספר יצא לאור בשנת 2010 בהוצאת מרכז “וילהלם פילדרמן” לחקר ההיסטוריה היהודית ברומניה בהוצאה לאור ”הספר”. העורכים הם V. Auerbach כעורך ראשי, Liviu Rotman, Camelia Crăciun ו-Ana-Gabriela Vasiliu.
הספר נועד להוות עדות לכיווני המחקר העיקריים בתולדות היהודים ברומניה. ליבת הספר היא התרומות המדעיות שהוצגו במושב היובל של המרכז, מנובמבר 2007, אליהן נוספו חומרים מחוקרים שונים ושנחשבים למשמעותיים. הספר יצוגי בשל הנושאים המגוונים של היסטוריה חברתית, תרבותית, פוליטית, היסטוריה של אנטישמיות, סבור המרכז “וילהלם פילדרמן“.
בית חב“ד בוקרשט ארגן בבוקרשט אירוע שהוקדש לזכרו של הרב מנחם מנדל שניאורסון (1902-1994), הרב הגדול במשך4 עשורים של תנועת חסידות חב“ד או ליובאוויטש.
היה ערב יוצא דופן שהוקדש לאלו ברומניה שבמשך 9 החודשים האחרונים פועלים ללא הרף לשמור את גורלם של החטופים הישראלים בעזה במרכז תשומתהלב הציבורי, כך דיווחה האגודה הציונית של רומניה (ASR). בעוד התמיכה הבינלאומית בטרוריסטים הפלסטינים גוברת, פעילות זאת אינה משימה קלה, הוסיף המקור המצוטט. אנו מודים לשגריר ישראל ראובן עזר, לרב נפתלי דויטש ולרבנית רישא דויטש על ארגון האירוע, נמסר מהאגודה.
האגודה הציונית של רומניה הביעה הערכה לענבל אסרף ורייג‘נסקי, לדיאנה לאופר,לדוד מקסים, לאורלי גינוסר ושאר הישראלים המשתתפים באופן פעיל במאמץ המשותף להגן על זכותה של ישראל לפעול למען החזרת האזרחים הביתה. האגודה דיווחה שיש לה הערכה מיוחדת לנשיא לשכת המסחר רומניה–ישראל, קלין קוסר, שתמיכתו הוכרה ע”י שגרירות ישראל ברומניה וע”י חב“ד רומניה. אנו מזכירים את העבודה הגדולה והמתמשכת של אנדריי שוורץ, שיחד עם דוד מקסים ומרקו כץ, הוא אורח קבוע בתחנות טלוויזיה שונות שבהן הוא תמיד מגן על עמדת ישראל, ומזכיר כל הזמן לצופים את החטופים הישראלים. היה תענוג לראות את סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, משתתף באירוע.
אנו מודים לשגריר ישראל, ראובן עזר, שמסיים את המנדט שלו ברומניה, על המשימה שעליהעבד בעמל רב ובמסירות בזמנים קשים הללו, הוסיפה ההתאחדות הציונית של רומניה.
הפרקליטות הצבאית של יאשי (צפון מזרח רומניה) החליטה כי בקבר אחים השני שהתגלה בשנת 2019 ע”י חוקרי המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” בכפר פופריקני, הקורבנות הם יהודים מסקולני, הרפובליקה של מולדובה. המקרה של קבר האחים פופריקני, שבו נמצאו עשרות גופות של יהודים, סווג מחדש ע”י התביעהכפשע של רצח עם.
בנובמבר 2010, באזור Valea Climoaiei, כפר פופריקני, התגלה קבר אחים ראשון שבו היו עשרות גופות של יהודים שנהרגו במהלך מלחמת העולם השנייה. התגלית שייכת לחוקר אדריאן ציופלנקה. המקרה, שהתרחב מאוחר יותר, הגיע לידיעת הפרקליטות ולאחרונה שונתה המסגרת המשפטית. ב-28 ליוני 2024, התובע הצבאי של התיק מהפרקליטות הצבאית של בית המשפט הצבאי יאשי הורה לשנות את הסיווג המשפטי מרצח לפשע של רצח עם, תוך דחיית סמכות השיפוט לטובת הפרקליטות הצבאית של בית הדין הצבאי לערעורים בבוקרשט ושליחת התיק למחקר ביחידה זאת.
המחקר קבע כי הקורבנות היו יהודים שנורו ע”י חיילי גדוד הציידים הרומני ה-6 ביוני 1941, במהלך השבוע הראשון של מבצע “ברברוסה“. ההוצאה להורג לא הייתה לה הצדקה מסיבות צבאיות, הקורבנות היו בעיקר נשים, זקנים וילדים, לכן המניע סווג כגזעי או אתני. חלק מהמבצעיםהואשמו בפלילים וקיבלו עונשים ביוני 1948, אמר המקור המצוטט.
קייטנת “מחנה משפחות” התקיימה בכריסטיאן, באזור המרכזי של רומניה, כך דיווח המרכז הקהילתי היהודי (JCC) בוקרשט. התקיימה תחת הכותרת “קיץ פלאי ישראל“, במחנה למשפחות עם ילדים “מחנה משפחות” למדו המשתתפים על הניסים שחווה העם ישראל לאורך ההיסטוריה וגם על יופייה ועושרה של המורשת היהודית, כתב המקור המצוטט.
המחנה היה הזדמנות ליצור חברים חדשים, לרכוש כישורים חדשים ושמחה להיות חלק מקהילה יהודית. צוות המדריכים (מרים, סרינה, אנדריי, אייליש, אורלי ואריאל) בתיאום ראדו ניקולסקו מאחל, ליותר מ-100 המשתתפים במחנה, קיץ נעים ומצפה לראותם שוב בתוכניות היהודיות, הוסיף המרכז הקהילתי היהודי (JCC) בוקרשט.
המחנות 2024 מאורגנים ע”י הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה בתמיכת הג‘וינט.
שלוש שנים לאחר מהפכת 1848, הוקם בית הספר היהודי-רומני הראשון, במקביל למתן גישה, מוגבלת יחסית, לנוער היהודי ללמוד בבתי הספר הממלכתיים. הסיבות להקמת מערכת חינוך פרטית לילדים יהודים היו מגוונות כגון צעדים מפלים הגבלת מספר המקומות ליהודים בבתי הספר הממלכתיים, הצורך במתן חינוך יהודי ספציפי, ע”י הוראת השפה העברית והיהדות, היעדר אמצעים כספיים לגשת לבתי ספר ציבוריים, יסודיים ותיכוניים, שבהם היהודים חויבו לשלם מסים, האיסור ללבוש סמלים של הדת היהודית.
הנטייה לאינטגרציה עושה את דרכה בצורה יותר ויותר ברורה בסביבת הרוב בקרב היהודים. ראוי לציין שמנהיגי המהפכה הרומנית, מבצעי שינויים דמוקרטיים-ליברליים כמו מיהאיל קוגלניצ’אנו, C.A, Rosetti ואחרים עודדו תהליך שילוב זה, וקראו לילדים יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים, לצורך השתתפותם של נציגים ממוצא אתני זה בחיים הציבוריים.
היו גם פוליטיקאים בעלי גישה אנטישמית, שהתנגדו להתנהגות הדמוקרטית הזאת, שביקשו לחסום את הדרך לפעילות חברתית-תרבותית וכלכלית של האוכלוסייה היהודית. נטייה זאת מצאה את ביטויה בוויכוח החריף, על הסעיף 7 להסכם השלום משנת 1878, שקבע עד 1919 את מעמדם המשפטי של היהודים, וגם את חוק החינוך משנת 1893, שהגביל את האפשרות של היהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים, כמו גם חוקים מפלים אחרים במישור הכלכלי.
למרות קשיים אלו, שהיו מנוגדים לנטייה למודרניזציה של החברה הרומנית, בחלק השני של המאה ה-19 ובעשורים הראשונים של המאה ה-20, התמקמו בבוקרשט אישים רבים המשתייכים לאתניות היהודית, בתחומים השונים ביותר. הם תרמו, כפי שצויין ע”י נציגי דעת הקהל הדמוקרטיים, לפיתוח הכלכלה, המדעים, הרפואה, הספרות, האמנויות, ההשכלה בכל התארים, וסימנו את ההיסטוריה של התרבות הרומנית המודרנית.
כך, במישור הכלכלי, יש לציין בראש אנשי כספים כמו יעקב מרמורוש ומאוריציו בלנק אשר הקימו את הבנק מרמורוש-בלנק בשנת 1848, את משפחת הבנקאים אליאס, מנחם האב וז’אק הבן אשר יחד עם הפוליטיקאי אמיל קוסטינסקו יסדו בשנת 1897 את הבנק הכללי של רומניה. ז’אק אליאס היה איש הכספים הראשון שהוריש לאקדמיה הרומנית, למטרות צדקה ועידוד המדע, ירושה ניכרת שכללה סכומי כסף, נדל”ן וקרקע וגם העניק לבירה בית חולים מודרני אשר עדיין פועל גם ימינו אנו.
עדיין ביחס לתחום הכלכלי פיננסי, כפי שעולה מה”אנציקלופדיה של רומניה” שהופקה ביוזמתו של הסוציולוג דימיטרי גוסטי, בשנים שבין המלחמות הוקמו ופותחו מפעלים תעשייתיים רבים, מוסדות פיננסיים-בנקאיים, שהפכו את בוקרשט למרכז כלכלי רב עוצמה. בתהליך זה תפסה תרומת ההון היהודי מקום חשוב. כך שבסוף 1938 פעלו בבוקרשט 1279 מפעלי תעשייה של בעלים יהודים.
בעשורים האחרונים של המאה ה-19 ובחלק הראשון של המאה ה-20 בולטת נוכחותם של האחים שוורצפלד היסטוריונים ועיתונאים, של Barbu Lăzăreanu, פובליציסט, מקדם הפצת תרבות המונים, מפרש של פולקלור רומני, הוריה קארפ, פובליציסטית, סנטור ומשתתף בפורום המחוקקים במדינה, לוחם בלתי נילא לשילוב היהודים בחברה הרומנית. המישור של הפובליציזם כולל גם את ברבו בראנישטאנו, זלצר סאראצאנו, ועוד רבים וטובים. בתחומים רבים ומגוונים ומאזורים נוספים ציינתי ברובריקה הזאת במשך השנים, אישים חשובים מקרב יהודי רומניה כולה.
עד כאן חלק השלישי ואחרון על קיצור תולדות עם ישראל בוולכיה
בתערוכה הנודדת ”חווית השבי” ניתן לבקר, בסוף השבוע, בפארק איזבור (Parcul Izvor), בבוקרשט. לדברי שגריר ישראל ברומניה, ראובן עזר, תערוכה זאת קטע מהחוויה של האזרחים הישראלים שנחטפו ע”י חמאס ב-7 לאוקטובר 2023. ”תערוכת השבי” היא מכולה עם טפט מתמונות של הנעלמים, שתוכה מדמה את התא שבו הם כבני ערובה. בחלל חשוך, שבו יש אסלה ומזרן עם דובון, נשמעים קולות של צרחות ויריות משעות הבוקר של ה-7 לאוקטובר, מהמקומות שהותקפו ע”י חמאס. מול המזרן שהונח בחושך מוקרנות תמונות של החטופים, עם הטקסט ”תביאו אותם הביתה”. מטרת התערוכה היא להפנות את תשומת הלב של הציבור הרומני ליחס הבלתי אנושי שספגו בני הערובה הישראלים שנחטפו בעקבות התקפות הטרור ב-7 לאוקטובר 2023, כך דיווחה שגרירות ישראל.
“חווית השבי” משחזרת, בתוך מכולה, את התנאים המשפילים שבהם מוחזקים בני ערובה ישראלים במנהרות שבנה ארגון הטרור חמאס מתחת לרצועת עזה. המכולה, שהוקמה ע”י פורום משפחות החטופים והנעלמים בישראל, מכילה “מנהרה” ו“תא שבי” בדומה לאלו בעזה, שם מוחזקים כיום כ-120 גברים, נשים וילדים ישראלים כבני ערובה.
השגריר ראובן עזר היה הראשון שביקר בתערוכה. מה שראיתי הבוקר מזעזע, אבל זה רק חלק קטן מאוד ממה שחוו האזרחים הישראלים שנחטפו ע”י חמאס מאז ה-7 לאוקטובר: הפחד לחייהם, התנאים הלא אנושיים, הפחד ליקיריהם, העובדה שאתה לא יודע מה יקרה, ההתעללויות שדווחו ע”י אנשים שחולצו מהשבי, התנאים הנוראיים שבהם הם היו, אמר הדיפלומט.
הוא הזכיר שעדיין ישנם 120 בני ערובה אזרחים ישראלים בעזה. החזרנו כ-130, לצערי לא כולם בחיים, אבל זה מצב מתמשך וזאת סיבה טובה לכך שהמבצע הצבאי בעזה נמשך. אנחנו רוצים לוודא שנחזיר את כל החטופים הביתה ורוצים לוודא שאף אחד לא יוכל להולל כזה מעשה לאזרחינו בישראל בעתיד. לכן אנחנו נחושים לא רק להחזיר את החטופים הביתה, אלא להילחם בחמאס ולמגר את הכוח הצבאי שלו, כיוון שהם נחושים לא רק להחזיק בחטופים, אלא להמשיך לתקוף והצהירו שיעשו זאת עד מדינת ישראל מושמדת כליל, ציין השגריר. הוא אמר שלמדינת ישראל יש משימה מורכבת.
אנו רוצים להזמין את הציבור הרומני, שתמך במדינת ישראל, לראות מה חווים בני הערובה האלה. אנשים שוכחים מהמלחמה, 9 חודשים אחרי שהתחילה. לכן הבאנו את המכולה הזאת לבוקרשט, אמר עזר. התערוכה נחנכה בז‘נבה, מול המשרד לזכויות של האו“ם ונסעה לבריסל, ברן, לוקסמבורג וברלין, בוקרשט היא הבירה השביעית שמארחת את התערוכה.
בהמשך המסמך של השליט שטפאן רקוביצה מופיעות חובות הכלכליות של האוכלוסיה היהודית והקריאה ליהודים לציית באשר הם למה שיצווה עליהם יצחק החכם ומעל הכל לכבדו כמעביר ההנחיות של שליט הממלכה. למסמך יש משמעויות רבות, הוא מעיד על קיומן של קהילות יהודיות בבוקרשט ובערים אחרות בוולכיה, כמו גם במחוזות רומניה האחרים, הוא מדגיש את התגבשותו, גם אם התחלתי בלבד, של מבנה ארגוני פונקציונלי לאותה תקופה, נותן סמכות למי שמונה על ידי השליט להנהיג ולפקח על מילוי החובות המוטלות על קהילות היהודיות. שליטים פנריוטים אחרים, כגון אלרכסנדרו איפסילנטי, מיהאי שוצו, ניקולאה מברוגני, אישררו גם הם את מנהיגי הקהילות היהודיות. רשומות דוקומנטריות אחרות מתקופה זאת מעידות על הענקה לחלק מהיהודים את הזכות להשתמש או להחזיק בנכסי דלא ניידי ו/או במקרקעין.
השליט קונסטנטין האנג’רליו (Constantin Hangerliu) פטר, בספטמבר 1798, את כורכי הספרים ואת יצרני המדים הצבאיים היהודים מהתחייבויותיהם הכספיות כלפי השלטון. התקופה של השליטים במקור מהשכונה פאנר של איסטנבול (הפנריוטים) הייתה תקופה היסטורית נוחה לגידול במספר היהודים ולפיתוח פעילותם הכלכלית בנסיכויות רומניה, כולל בוקרשט.
עם המאה ה-19, במיוחד לאחר הסכם אדריאנופול בשנת1829, כאשר ניתן יותר חירות לנסיכויות רומניה, הופיעו תנאים כלכליים טובים אף יותר גם עבור האוכלוסייה היהודית, שבתוכם הסוחרים והמעוניינים במחזור הכסף והסחורות, תפסו מקום חשוב. במקביל, הפתיחה למערב, שהולכת ומתגברת עוררה את התפתחותם של החינוך, המדע, הרפואה, האומנויות וארגונים שיש להם מקום של כבוד בחיי היהודים. אלו היו שדות בעלי מסורות של אלפי שנים, שנוצרו מפעילותם של אישים גדולים, מימי קדם ועד עידן ההשכלה, מסורות שנמשכו עד ימינו, במיוחד במרכזי תרבות רומניים ברמה האירופית כגון בוקרשט, יאשי, קלוז’, צ’רנאוצ’י וכו’.
במהלך המאה ה-19 והמחצית הראשונה של המאה ה-20, נוצרה שיכבה רחבה של יהודיים סוחרים, בנקאים ותעשיינים, התורמים תרומה יוצאת דופן להתקדמות הכללית של החברה הרומנית שנהנתה מהערכתה של רוב האוכלוסיה הנאורה, במקביל לדעות קדומות שיצרו התנהגות שלילית ואף הובילו לאפליה ולצעדי דיכוי ב-145 השנים בין שנת 1800 לשנת 1945.
למרות המגבלות שהוטלו על ידי התקנות השלטוניות, שנקבעו ב-1831, שראו רק בבני הדת הנוצרית כ-“בני אדמה” או מקומיים, מה שיצר קשיים עבור היהודים, שהוגדרו כ”זרים”, מבחינת הגישה לחינוך ולזכויות האזרח, ההגירה של היהודית המשיכה ומספרם של היהודיים הגיע ל-135,000 בנסיכות רומניה בשנת1859, והיוו 3% מהאוכלוסייה הכללית. בבירה בוקרשט בשנת1859 היו כ- 6000 יהודיים ובשנת 1906 המספר גדל פי 7 כלומר ל 42,000 נפשות מתוך סך של 341,321 תושבים, כפי שנרשם במפקד של שנת 1912.
תוך שמירה על התערבותם של גופים ממלכתיים בענייני הקהילה היהודית בכללותה, הביטוי “הגילדה היהודונים” ששימשה עד אז במסמכים רישמיים, הוחלף לעתים קרובות יותר ויותר במונח “אומה יהודית”. התפקיד “חכם-באשה” שמינה השליט הוחלף בגופים שנבחרו ע”י הקהילה היהודית עצמה ופעילותם הוסדרה ע”י גופים ממלכתיים ובראשם הרב הראשי שהיה גם מנהיג רוחני.
רגע משמעותי מאוד היה גם עבור האוכלוסיה היהודית שהשתתפה בהתלהבות , המהפכה הליברלית-דמוקרטית של 1848 אשר דגלה מפורשות בהצהרת אסלאז (Proclamaţia de la Islaz) על אמנציפציה ליהודים וזכויות פוליטיות לכל תושבי רומניה בעלי כל אמונה. בניסיון לתרגם את האוריינטציה הזאת למציאות, מינו המהפכנים את היהודי הראשון למועצת העיר בוקרשט את הבנקאי מנוח הלל. בנקאי יהודי אחר דביצ’יון באלי ( Davicion Bally ) תמך כלכלית במהפכה. בהקשר המהפכה של 1848 ידועה כסמל העבודה הפלסטית של הצייר הרומני – יהודי דניאל קונסטנטין רוזנטל בשם “רומניה המהפכנית” (România revoluţionară). רוזנטל, שנשלח לשבי לאחר תבוסת המהפכה, עונה ואיבד את חייו בכלא בבודפשט, בהיותו המרטיר היהודי הראשון של תנועה פרוגרסיבית.
חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, ביקר בישראל. וקסלר קיים פגישה עם יו“ר הכנסת אמיר אוחנה. מאז תחילת ההתקפות של ארגון הטרור חמאס נגד האוכלוסייה האזרחית בישראל, הפרלמנט הרומני והכנסת מילאו תפקיד מרכזי ויסודי בפיתוח היחסים בין שתי המדינות ובתמיכה הבלתי מסויגת בזכות הריבונית של ישראל להגנה עצמית, הצהיר סילביו וקסלר. דנו בהיבטים רלוונטיים למצב הנוכחי, דרכים להרחבת שיתוף הפעולה בין שני הפרלמנטים ובחיים היהודיים ברומניה. אני מודה ל יו“ר הכנסת אוחנה על הידידות ושיתוף הפעולה הייחודי שלו, אבל במיוחד על המחוות המיוחדות שעשה. הודיתי לו על מעורבותו במאבק באנטישמיות, תמיכה בניצולי שואה והתמיכה שניתנה לפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה (FCER). הדרך שבה בחר להילחם ללא לאות כדי להציג את המצב האמיתי בישראל והמאמצים שעשה להחזיר את החטופים הם דוגמא, הוסיף וקסלר. כאשר תקיפת ישראל הפכה כמעט להרגל, בתקופה שבה יותר ויותר פרלמנטים מקבלים החלטות המגנות את ישראל על כך שהיא עושה את הדרוש כדי להגן על אזרחיה, העובדה שרומניה בחרה להיות בצד הנכון של ההיסטוריה היא מקור לגאווה עבור כל אחד מאיתנו, מסר חבר הפרלמנט וקסלר.
הוא גם קיים פגישה עם שר החוץ של ישראל, ישראל כץ. פעולות איראן וארגון הטרור חיזבאללה ממשיכות לאיים הן על המזרח התיכון והן על העולם כולו. אנו יכולים לראות בבירור שאיראן היא הכוח מערער את היציבות במזרח התיכון ואחראית ישירות להסלמה של האלימות בכל האזור ומחוצה לו, הצהיר וקסלר. שוחחתי עם השר כץ על נושאים הרלוונטיים למצב הנוכחי, המאמצים שנעשו לשחרר את כל החטופים ע”י ארגון הטרור חמאס, המוסר הכפול שמיוחס לישראל בירה הבינלאומית, התפתחות האנטישמיות והפיגועים נגד קהילות היהודיות וגם על הפרויקטים שבוצעו ע”י FCER. לישראל יש את הזכות הריבונית להגנה עצמית, לנקוט בכל האמצעים הדרושים כדי להגן על האוכלוסייה האזרחית, אמר סילביו וקסלר. בהקשר זה בירכנו על הפעילות יוצאת הדופן שבוצעה ע”י שגריר ישראל ברומניה, ראובן עזר ועמיתיו בשגרירות, אמר המקור המצוטט.
קודם לכן קיים חבר הפרלמנט סילביו וקסלר פגישה עם יצחק הרצוג נשיא מדינת ישראל. הדיאלוג חקר את המצב האזורי והבינלאומי, את סכנת האנטישמיות ואת התפתחות החיים היהודיים ברומניה.
בשני העשורים האחרונים רומניה התקדמה בצורה יוצאת דופן במונחים של שימור לקחי העבר בזיכרון הקולקטיבי ובמאבק באנטישמיות, גזענות, שנאת זרים ושנאה, ציין הנשיא קלאוס יוהניס, בהודעה שנמסרה בהקשר ציון 83 השנים לפוגרום של 1941 ביאשי, צפון מזרח רומניה. יחד עם זאת, ראש המדינה הדגיש כי החינוך נותר הכלי היעיל ביותר שבאמצעותו ניתן לסכל ניסיונות להכחשת תולדות השואה ולמנוע מעשים המונעים משנאה. מדי שנה, ביאשי, מתחדשת המחויבות שלנו לא לשכוח את כבוד האדם ואת הסובלנות על ידי כיבוד זכרם של קורבנות הפוגרום של יאשי, אחד האירועים הטרגיים ביותר במהלך מלחמת העולם השנייה, שהטביע חותם עמוק בהיסטוריה שלנו, הכריז יוהניס. לדברי הנשיא, הפוגרום ביאשי לא היה אירוע בודד, אלא תוצאה של הסלמה של הגישות האנטישמיות, הניזונות מרטוריקה הרסנית, כניעה של רוח האדם מול דעות קדומות.
הנשיא הזכיר גם את ההקשר הבינלאומי המסובך הנוכחי, שבו השפעות רעילות, אנטישמיות, גזעניות ומעוררות שנאה מנסות שוב להשפיעעל האנושות. לדעתו, ניתן לדחות את הניסיונות הללו על ידי הענשה נחרצת של כל ההחלקות ועל ידי קידום כיבוד המשפט ההומניטארי הבינלאומי. היום, כשאנחנו מרגישים את איום הקיצוניות, חיוני לזכור שבפעם האחרונה שהיא השתלטה על אירופה, ההשלכות היו קטסטרופליות עבור האנושות כולה, והתקופה הזאת התאפיינה בסבל ובפשעים מתועבים, אמר קלאוס יוהניס.
עשרות מבני הקהילה היהודית מהארץ ומחו“ל השתתפו, ב-27 ליוני, ביאשי (צפון–מזרח רומניה), ב“מצעד החיים“, פרויקט שיזם הרב יוסף וסרמן, המנציח את חללי פוגרום יאשי, משנת 1941. הנוכחים נשאו את דגלי רומניה וישראל. בבית העלמין היהודי התקיימה עצרת בה נזכרו האירועים העצובים שקרו לפני 83 שנים וגם רגע סמלי של הכרה בתרומות המיוחדות של הקהילה היהודית בפיתוח יאשי. הרב יוסף וסרמן הדגיש את חשיבות השמירה על זיכרון של ההתרחשות בתקופת הפוגרום והשואה. להפגנות ביאשי ובעיקר לפרויקט “מצעד החיים” יש חשיבות מיוחדת, כי עכשיו אנחנו רואים בכל העולם שהשנאה כלפי יהודים חוזרת, אנשים רוצים לשכוח את השואה ובפוגרום ביאשי. כולנו מחויבים לשמור על זכרם של חללי הפוגרום, אמר הרב.
ראש עיריית יאשי, מיהאי קיריקה(Mihai Chirica), הודיע כי באזור Ciurchi בשכונת Tătărași יוקם פארק הנצחה, על שטח של 6 דונם, על השטח שהיה בית קברות יהודי. בצ‘ורצ‘י קיים בית קברות יהודי לשעבר, שבוטל בתקופת המרשל אנטונסקו ואשר יהפוך לפארק. זה יהיה אחד הפארקים הגדולים ביאשי ויהיה בו גם אזור המנציח את הקהילה היהודית, שלמעשה חיה איתנו באדמות אלו יותר מ-500-600 שנה. התקציב יועמד ע“י עיריית יאשי, הכריז ראש העיר.
בין ה-28 ליוני ה-6 ליולי 1941, ברחובות יאשי, בחצר תחנת המשטרה לשעבר ובמה שנקרא “רכבות המוות” יאשי – קלארשי ויאשי – פודו אילואיי, שהגיעו לטארגו פרומוס ולפודו אילואיי, נרצחו אלפי יהודים בפקודת הממשלה בראשות יון אנטונסקו, בן בריתו של היטלר.
לאתניות היהודית יש היסטוריה של מאות שנים על אדמת דאצ’יה טריאנה, עליה מעידים חפצי פולחן, מטבעות, כתובות, שעל קיומם מדווחים היסטוריונים רומנים וזרים. המדען ניקולאי יורגה הקדיש עבודה היסטורית מיוחדת לנושא זה בשם “ההיסטוריה של היהודים בארצותינו” משנת 1913.
ביחס לאזור המוצא הגיאוגרפי הוקמו בארצות רומניה שני ענפים של האוכלוסייה היהודית. האשכנזים המגיעים ממרכז אירופה, רוסיה וגליציה והספרדים במקור מספרד ושאר מדינות דרום אירופה וגם מארצות צפון של אפריקה. ההבדלים בין שני הענפים הללו התייחסו לשפה שבה דיברו ביניהם, יידיש עבור היהודים האשכנזים ולאדינו עבור היהודים הספרדים.
רשימותיו של בנימין בן יונה מטודלה, מגלה ארצות יהודי מהמאה ה-12 העובר בארצות הרומניות במאה ה-12, מתעדים את נוכחותם של יהודים במרגלות הרי הקרפטיים בוולכיה. החל מהמאות14-15 מתרבים המסמכים בכתובים, בהתאם לגידול האוכלוסייה היהודית במחוזות אלה. ניתן להצביע על קיומם של מבני קהילה, מבחינת האשכנזים, בסוף המאה ה-17 ועבור הספרדים מתוארך לעשורים הראשונים של המאה ה-18. יש לקחת בחשבון שעד המאה ה-17 מקום הבירה של וולכיה היתה העיר טארגובישטה, ובמסמכים הרישמיים לגבי האוכלוסייה היהודית לא צוינו במפורש את היהודים ביישוב, אם כי אין ספק שהוקמה קהילה כזאת. שורה של תקנות ביחס ליהודי וולכיה מציינות במרומז את נוכחות האוכלוסיה היהודית.
נוכחותם של יהודים במצודה של בוקור, יישוב שקיומו מתועד באמצע המאה ה-15, מצויינת מאוחר יחסית. המסמך הכתוב הראשון, כנראה משנת 1550, הוא ה’תשובה’ או המכתב של רבה של סלוניקי, סמואל דה מדינה, בקשר לסיפורם של מספר יהודים מבוקרשט. במקביל לגידול הדמוגרפי הכללי של המחוז ולחשיבותה של העיר בוקרשט, מספר התושבים היהודים עולה בהדרגה. עד אמצע המאה ה-17, מספר תושבי הקבע היהודים בבוקרשט היה כ-600. יחד עם זאת צויינה נוכחות בבוקרשט של יהודים מאזורים אחרים באירופה לאור מיקומה הגיאוגרפי של בוקרשט שהיא נקודת הצלבה של דרכי מסחר קירבתה לים ולמסלולים אחרים שניתנים לשייט.
במסמך שהוציא השליט Constantin Brâncoveanu, ב-21 למרץ 1698, שבאמצעותו הושכר לבתי המלאכה בניין מלכותי בבוקרשט ורישיון לייצור נרות ויצרני השעווה, שביניהם היו גם יהודים, נדרשו למכור את המוצר הזה לזכיין מטעם השליט זיגי מואיז. המסמך הרשמי הראשון לגבי הקהילה הספרדית הוא משנת 1730, חתום על ידי השליט ניקולאי מברוקורדאט. העדות הרשמית הראשונה המעידה על קיומה של קהילה יהודית בבוקרשט היא המסמך שהוציא שטפאן רקוביצה, שליט וולכיה, במאי 1764, ובו הוא מאשר את יצחק החכם, בתור ה-“חכם באשי” על כל העם היהודי במדינה. “חכם באשי” היה התואר שניתן לרב הראשי של קהילה יהודית בתקופה העות’מאנית. ה”חכם באשי” הוכר בצו מלכותי כרב הראשי של כלל היהודים במדינה והוא נחשב למייצג היהודים בפני השלטון ובאמצעותו העביר השלטון את דרישותיו לכל הקהילות היהודיות ברחבי וולכיה.
בצו שליט וולכיה שטפאן רקוביצה נכתב ואני מצטט:
”במודע, אנו עורכים את צו זה של מלכותי, אתם זקני היהודים מהעיר בוקרשט ומשאר הישובים והירידים ומנהיגים אחרים שנמצאים בעם היהודי שבארץ רומניה שעל יצחק החכם, בנו של ביצל החכם, איש מכובד ומלומד, רחמתי עליו ועשיתי אותו לבש על כל העם היהודי אשר בארץ רומניה כדי שיהיה מנחה לדת שלכם וכמנהג מקודם לטפל בכל העניינים שבסדר דינכם.”
ממשלת רומניה השיקה את האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמלחמה באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שנאה 2024-2027. המסמך משקף את המשך המחויבות האיתנה של הממשלה נגד כל ביטוי מסוג זה, בהיותו המשך של המדיניות שהחלה ביישום האסטרטגיה הקודמת בשנים2021-2023.
מימוש האסטרטגיה הזאת הוא הצלחה חשובה המחזקת את תפקידה של רומניה כמודל אזורי של שיטות עבודה טובות בתחום המאבק באנטישמיות ושימור זיכרון השואה, הצהירה שרת החוץ, לומיניצה אודובסקו, בבמדיה של האינטרנט. מאמצינו חייבים להימשך במיוחד בתחום החינוך בנוגע לשואה, בכל הרמות וגם בפיתוח מדיניות ציבורית למניעה ומאבק בפעולות המונעות משנאה, ובמניעה של נאום המסית לשנאה, הוסיפה אודובסקו. היא ציינה שהאסטרטגיה החדשה מכילה תחומי פעולה חדשים, כמו הסביבה המקוונת והספורט.
חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילה היהודית ברומניה, העריך שהאסטרטגיה מייצגת הזדמנות לכלל החברה ומסמך ייחודי, באמצעות הדגש על יעדים ריאליים ואמצעים קונקרטיים. אני מברך על פתיחותה של ממשלת רומניה לבצע מעשה בהיקף כזה, עם השלכות גדולות, אמר חבר הפרלמנט. וקסלר הצהיר ביום חמישי כי המתקפה של ארגון הטרור חמאס, ב-7 לאוקטובר 2023, שהופנתה נגד האוכלוסייה האזרחית בישראל, שינתה הכל עבור היהודים בכל העולם, הוא הדגיש כי רומניה היא אולי המדינה היחידה שבה לא היו פיגועים נגד קהילות יהודיות.
דראגושהוטיאה, רכז הוועדה הבין–משרדית למעקב אחר יישום האסטרטגיה, הודה למוסדות המעורבים ביישום האסטרטגיה הלאומית לשנים 2021-2023, וגם לאלו שלקחו חלק בפיתוח המסגרת האסטרטגית החדשה ל-2024- 2027. הוא הודה לפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה על התמיכה המתמדת שניתנה לשלטונות רומניה.
רומניה רשמה באופן עקבי התקדמות משמעותית בכל הרמות של המאבק באנטישמיות ושנאת זרים – הגנה, מניעה, חינוך, חקיקה, קידום מדיניות זיכרון וכל כיוון אחר שצריך להתייחס אליו, אמר בוגדאןמאזורו, יועץ כבוד ונציג מיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות בתחום.
המטרות הכלליות של האסטרטגיה מכוונות ל: מניעה ומאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה; קידום החינוך להכלה; תמיכה בידע על התרבות היהודית; תמיכה במאמצים אלו ברמה הבינלאומית.
